רעיונות עכשוויים לתכנון אתרי הנצחה בגרמניה

מיד עם הכניסה למתחם מנכיח חצץ מסילות הרכבת שמסביב למבנה התערוכה באופן בלתי אמצעי את גדול פשעיו של הנאציזם: הגלייתם ורציחתם של מיליוני יהודים מכל רחבי אירופה, סינטי ורומה וכן אחרים שסווגו על ידי הנאצים כ"בלתי ראויים לחיות", כמו למשל הומוסקסואלים וחולי נפש.

מצפון מקיפים את השממה האפורה הזו שרידיה של חומת ברלין ומדרום לה נמצאת חורשת עצי רוביניה, בסמוך לשטח שבו שכן בעבר מרכז תכנון הטרור הנאצי: באזור שבין רחוב פרינץ אלְבְּרֶכְט-שטראסה (ששמו היום הוא נידֶרקירשנר-שטראסה) לרחוב וילהלם-שטראסה הוחלט על רצח העם ועל רדיפתם של הדיסידנטים הפוליטיים. כאן היו ממוקמים מוסדות הליבה של מדיניות ההשמדה הנציונל-סוציאליסטית - מרכזה של המשטרה החשאית (גסטאפו), שירות הביטחון של ה-SS (חיל ההגנה) והלשכה המרכזית לביטחון הרייך (RSHA). ב-6 במאי 2010, ממש כמעט בתאריך שבו מלאו 65 שנה לסופה של מלחמת העולם השנייה, נפתח כאן מרכז התיעוד החדש "הטופוגרפיה של הטרור".

הפרויקט "הטופוגרפיה של הטרור" קיים באופן רשמי מאז שנת 1987. תערוכת הקבע שלו הוצגה מאז במבנים ובביתנים זמניים מתחלפים במקומות שונים במתחם. כיום מוקצה למטרה זו מקום קבוע: מרכז התיעוד החדש הוא מבנה מרובע דו-קומתי, שבמרכזו חלל גישה (Atrium) שקומתו התחתונה נמצאת במפלס המרתף ולכן לא ניתן לראותה מבחוץ. סגנון הבנייה הפרקטי, המאפשר מעבר אור, נועד מצד אחד למנוע באופן מודע את הסחת הדעת מן התכנים המוצגים ומצד שני ליצור הבדלה מהארכיטקטורה הנאצית המסיבית השכנה, כמו למשל משרד התעופה של הרייך לשעבר, שבו שוכן כיום משרד האוצר הפדרלי של גרמניה. כמעט מכל מקום בקומה העליונה של המבנה ניתן לראות את המתחם ההיסטורי הגדול שבמרכז ברלין, המשתרע על פני 4.5 הקטר.

הדיון בפרק הקודר ביותר בהיסטוריה של גרמניה

אחרי 1945 נשכח האזור המופצץ לזמן מה. השטח שנשאר לאחר פינוי ההריסות מאפיין את ברלין שלאחר המלחמה, ומאוחר יותר את זו המחולקת, והוא מתפרש לאורך חומת ברלין שהוקמה בשנת 1961. המתחם, שהיה שייך למערב ברלין, שימש באותם ימים כאתר לפסולת בניין וכ-Autodrom - אזור לנהיגה ללא רישיון. רק בסוף שנות ה-70 התגלתה מחדש המשמעות ההיסטורית של המקום, במסגרת תערוכת הבנייה הבינלאומית ועל רקע פעילות אזרחית. דיון פתוח וביקורתי בפרק קודר זה בהיסטוריה של גרמניה נועד להחזיר לתודעה את קורבנותיה של הממלכה הנאצית. לרגל חגיגות ה-750 שנה בברלין ב-1987 נפתח המתחם, על שרידי המבנים החשופים והתערוכה שבו.

מאז 1992 מבססת הקרן "הטופוגרפיה של הטרור - מרכז תיעוד ומבקרים בינלאומי" את פעילותה על בנייתו וניהולו של מרכז תיעוד. מנכ"ל הקרן הוא הפובליציסט והרב אנדראס נחמה. בשנת 2005, לאחר שנכשלה בניית מרכז התיעוד על סמך תכנונו של הארכיטקט השוויצרי פטר צומטהור (Zumthor), פורסם מכרז חדש לפרויקט. ב-2007 החלו עבודות הבנייה לפי תכנונם הזוכה של האדריכלית אורסולה וילמס (Wilms) ושל אדריכל הנוף פרופ' היינץ וו. הלמן (Hallmann).

חידוש והרחבה מושגיים של התערוכה

לקראת הפתיחה מחדש באביב 2010 עברה התערוכה הקבועה שינוי מן היסוד וכן עיצוב מחדש. היא מעניקה מבט מעמיק על הרשת המתוחכמת של הנציונל-סוציאליסטים ועל מדיניות ההשמדה האכזרית שאלו נקטו נגד יהודים, סינטי ורומה, הומוסקסואלים וחולי נפש. לצד הפשעים שבוצעו על ידי הנאצים ניצבות במרכזה הקריירות של הפונקציונרים הבכירים, כמו ריינהרד היידריך (Heydrich), היינריך הימלר (Himmler) או רודולף דילס (Diels), שהחל ב-1933 תכננו, בין היתר, את הטבח השיטתי ביהודי אירופה. חדש לחלוטין הוא אגף המוקדש לקורותיהם של הפושעים הרבים שנותרו ללא פגע לאחר 1945.

בנוסף הוקם באזור מסלול היקפי הכולל 15 תחנות - המתחם עצמו הוא הנקודה הראשונה במסלול, וכך הוא מתפקד כמיצג הראשון במעלה והחשוב ביותר של התצוגה כולה. מסלול מעגלי זה מבוסס בראש ובראשונה על שרידי המבנים הקודמים. לוחות מידע עם תמונות וגרפיקה עוזרים להתמצאות במתחם ומעניקים מבט כולל על ההיסטוריה של האזור.

תמצית ההיסטוריה הגרמנו-גרמנית (של שתי הגרמניות)

במתחם נמצאים, בין השאר, יסודותיהם של כלא הגסטאפו, של בונקר להגנה מפני התקפות אוויריות ושל ביתן הסעדה. במה שמכונה "חֶפֶר-התערוכה" נגלות לעין השכבות השונות של ההיסטוריה הגרמנו-גרמנית הצעירה: ממש מעל לקירות המרתף של מה שהיה מרכז הגסטאפו השתרעה חומת ברלין, ששרידיה עודם ניצבים במתחם. אלו מאפשרים לקבל תמונה כללית של ההשקפות הפוליטיות הקיצוניות ושל הסכנות שהן מציבות בפני החופש, הצדק והאנושיות.

"הטופוגרפיה של הטרור", שאותו פוקדים יותר מ-500,000 מבקרים בשנה, נמנה על אתרי הזיכרון של עיר הבירה שזוכים למספר המבקרים הגבוה ביותר. לצד המוצגים השונים קיימים במבנה החדש גם ספרייה ובה 27,000 פריטי מדיה, נכון להיום, חדרי גנזך, חדרי סמינרים ואולם תצוגה גדול. הקונספט כולל, מלבד התערוכה הקבועה, גם תערוכות זמניות. החל מחודש אוגוסט הקרוב תוצג בַּחֶפֶר, לאחר התערוכה של צלמים יהודים מגטו לודז' (Łódź, לשעבר ליצְמַנְשְׁטַדְט), תערוכה על העיר ברלין בין השנים 1933 ועד 1945.