תרבות יהודית בגרמניה התחלה חדשה לאחר החורבן

בית הכנסת ברח' אורניינבורגר, ברלין
בית הכנסת ברח' אורניינבורגר, ברלין | Foto: © colourbox.com

מכון לאו בק הוא המוסד המוביל בתחום חקר ההיסטוריה והתרבות היהודית-גרמנית ויש לו מרכזים בירושלים, לונדון וניו יורק. ההיסטוריון מיכאל ברנר, תושב מינכן, משמש מסוף 2013 כנשיא הבינלאומי של המוסד.

פרופ' ברנר, מהן המשימות והמטרות של מכון לאו בק?

המטרה של מכון לאו בק היא חקר המורשת התרבותית של היהדות דוברת הגרמנית שכמעט ונהרסה כליל על ידי הנאצים, שימור המורשת לדורות הבאים בארכיונים ובספריות וכן באמצעות פרסומים ואירועים ציבוריים. המכון נוסד בשנת 1955 על ידי אינטלקטואלים גרמנים-יהודים ששרדו את רדיפות הנאצים. הוא נקרא על שמו של הרב לשעבר של ברלין וניצול השואה לאו בק. לצד שלושת אגפיו של המכון קיימת מאז 2001 במוזיאון היהודי בברלין שלוחה של הארכיון בניו יורק. 

היסטוריה גרמנית-יהודית בין השתלבות לאנטישמיות

מה המשמעות של ההיסטוריה והתרבות הגרמנית-יהודית?

פרופ' מיכאל ברנר פרופ' מיכאל ברנר | Foto: © Jeff Watts (American University) היהודים היו חלק מהחברה הגרמנית מאז ימי הביניים, אם כי רק החל מהמאה ה-19 הם נחשבו אזרחים שווי זכויות. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 השתלבו היהודים יותר ויותר בחברה הגרמנית. במלחמת העולם הראשונה התנדבו יהודים רבים לשרת בחזית כדי להוכיח את נאמנותם הלאומית, אולם התקווה שבעקבות הענקת שוויון הזכויות החוקי הם גם יזכו להכרה חברתית כגרמנים טובים התבדתה. יתרה מכך, לאחר המלחמה האנטישמיות אף התגברה. יהודים רבים הגבירו את המאמצים להשתלב וחלקם אפילו ויתרו כליל על יהדותם. אחרים העדיפו להתקרב יותר לדת ונוצרה פריחה מחודשת של התרבות היהודית. אולם כל זה חוסל כמעט לגמרי על ידי הנאצים בשנים 1933 עד 1945.

האם נותרו בכלל ב-1945 חיים יהודיים בגרמניה?

צילום: אנדרטת הזיכרון לזכר יהודי אירופה צילום: אנדרטת הזיכרון לזכר יהודי אירופה | Foto: © colourbox.com
מתוך כ-600,000 יהודים בשנת 1933 שרדו רק בקושי 15,000. נוספו לכך ניצולי שואה ממזרח אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו לגרמניה. שתי קבוצות אלו, השונות זו מזו בתכלית, היוו את הבסיס לקהילות היהודיות החדשות. רבים מחברי הקהילות הללו ראו בתקופה זו רק שלב מעבר עד להגירה לישראל או לארצות הברית. בשעתו לא ניתן היה לדמיין שחיים יהודיים בגרמניה אפשריים לאחר השואה לאורך זמן. רק החל משנות השבעים האמינו שליהודים יש שוב עתיד בגרמניה. למרות זאת היו בקהילות ברפובליקה הפדראלית עד 1990 פחות מ-30,000 חברים. בשנת 1989 מנה מספרם הרשמי של החברים בקהילה היהודית ב-DDR רק 350. רק לאחר 1990 עלה מספרם של היהודים באופן בולט בעקבות הגעתם של מהגרים יהודים מברית המועצות לשעבר. כיום רשומים בקהילות היהודיות בגרמניה שוב כ-110,000 חברים. 

רב-גוניות של החיים היהודיים בגרמניה

כיצד נראים כיום חיים יהודיים בגרמניה?

צילום: אנדרטת הזיכרון לזכר יהודי אירופה צילום: אנדרטת הזיכרון לזכר יהודי אירופה | Foto: © normanposselt.com התרבות היהודית בגרמניה שוב תוססת – בעיקר בערים הגדולות – אמנם לא בממדים של לפני שנת 1933, אבל ב-20 השנים האחרונות חלה התפתחות רבה. בפרט בברלין התפתחו חיים יהודיים מגוונים. לצד המהגרים היהודים מברית המועצות לשעבר, יש למשל גם קבוצה גדולה של יהודים מישראל. כך מתפתחות שוב, לצד חיי הקהילה הממוסדים, צורות אלטרנטיביות חדשות של תרבות יהודית. גם התפיסה כלפי החיים היהודיים השתנתה. בחברה הלא-יהודית יש התעניינות רבה בתרבות ובהיסטוריה יהודית. ניתן לזהות זאת למשל לפי עצם הקמתם של מוזיאונים יהודיים רבים, כמו המוזיאון היהודי בברלין והמוזיאון במרכז היהודי במינכן. גם הם תורמים להתהוות של תרבות היהודית החדשה בגרמניה.  
 

פרופ' ד"ר מיכאל ברנר נולד בוויידן בשנת 1964 כבנם השני של ניצולי שואה, מרצה להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטה על שם לודוויג מקסימיליאן במינכן. מאז אוקטובר 2013 הוא משמש כנשיא הבינלאומי של מכון לאו בק. פעילות התנדבותית.

 

המלצה על ספר

מיכאל ברנר (מוציא לאור): תולדות יהודי גרמניה משנת 1945 עד ימינו; C.H. Beck, 2012