מוזיקה ומחול עידן בין-תחומי

„Loops & Lines“ (2013) von Stephan Thoss und dem Ensemble Modern am Staatstheater Wiesbaden;
„Loops & Lines“ (2013) von Stephan Thoss und dem Ensemble Modern am Staatstheater Wiesbaden; | © Lena Obst

רונלד דירי, המנהל של "אנסמבל מודרן" בפרנקפורט, מספר בריאיון על חוויותיו משיתופי הפעולה בין מוזיקה למחול.  

מר דירי, יחד עם אנסמבל מודרן הוצאת לפועל הפקות שונות עם כוריאוגרפים, למשל בשנת 2008 עם היצירה "מרדפים וצורות" („Jagden und Formen“) מאת סשה וולץ, בהלחנתו של וולפגנג ריהם, עבור פסטיבל Frankfurter Positionen. כיצד נוצר שיתוף הפעולה הזה? 

היצירה הזו חוותה "מצבי צמיחה" רבים. בזמנו, כאשר התקיים הדיון על התכנייה של פסטיבל Frankfurter Positionen, עלה בראשי הרעיון לשאול את וולפגנג ריהם, האם יוכל לתאר לעצמו, לאחר עבודה נוספת על ההלחנה, שניתן יהיה להשתמש בה לכוריאוגרפיה. היצירה שקרמה עור וגידים לאחר מכן היוותה אתגר גדול לכוריאוגרפיה ולרקדנים, הן בשל מורכבותה והן משום שהיא נמשכת 55 דקות.

כיצד המשכתם הלאה מנקודה זו?

מזה זמן רב גילינו התעניינות רבה בעבודותיה של סשה וולץ, ופנינו אליה כדי לבדוק אם תהיה מעוניינת לקחת חלק בפרויקט הזה. השמענו את היצירה לרקדנים ולצוות הכוריאוגרפי זמן רב לפני תחילת החזרות, ושני הצדדים ניצלו את ההזדמנות הזו להחלפת רעיונות. בנוסף, בשיחות שקיימנו עם המוזיקאים הם הגדירו באיזו מידה הם מוכנים להיות מעורבים בכל שלב כשחקנים על הבמה. בשלב הבא הכנו הקלטה של הגרסה המקורית של היצירה, כדי שהלהקה תוכל לערוך איתה חזרות. במקביל, העלינו הצעות כיצד ניתן "לתרגם" את הפרטיטורה הגדולה הזו. אחד הדברים החשובים, גם עבור החזרות עצמן, היה להביא מנצח שיהיה מוכן להפוך את הפרטיטורה לבהירה יותר בהיבט המוזיקלי, ולעבד אותה עבור הצוות הכוריאוגרפי והרקדנים.

מניסיונך, מהן אפשרויות התנועה של המוזיקאים? הרי כדי לעשות מוזיקה נדרשות בוודאי תנועות מסוימות. מהו מרחב התנועה שקיים לשם כך ?

זה בהחלט דבר שמשתנה מאדם לאדם, אך כל אחד מאיתנו למד כיצד להניע את עצמו באופן פעיל בסצנה מסוימת, באופן שישתלב עם הנגינה בכלי שלו. באופן עקרוני יש מוכנות גבוהה לעשות זאת, אך המידה שבה ניתן להגשים את רעיונותיו של הכוריאוגרף או הכוריאוגרפית תלויה כמובן גם בכלי הנגינה עצמו.

„Jagden und Formen“ (2008) von Sasha Waltz&Guests und dem Ensemble Modern für das Festival „Frankfurter Positionen“. „Jagden und Formen“ (2008) von Sasha Waltz&Guests und dem Ensemble Modern für das Festival „Frankfurter Positionen“. | © Dominik Mentzos Photography כיצד משתנה יצירה מוזיקלית כאשר היא פוגשת בכוריאוגרפיה, כמו במקרה של "מרדפים וצורות"?   

ה היה עבורי שיעור יוצא מן הכלל. אני משמש גם כנגן קלרינט באנסמבל, ולקחתי חלק בהופעות הבכורה בהן בוצעו "מצבים" שונים של מרדפים וצורות. לכן, אני מכיר היטב את מבנה היצירה, ובעיניי זה מרשים ביותר, כיצד הכוריאוגרפיה מגיבה לא רק לצליל, למבנה ולהרכב, אלא משקפת כמעט את הארכיטקטורה של היצירה הזו, על מנת שהצופים יבינו כיצד היסודות השונים מתיישבים זה עם זה. 

האם חוויות מסוג זה מעוררות מוטיבציה להמשיך בעשייה הבין-תחומית?

כן, ללא ספק. אך משום ששני המוסדות – הן להקת המחול והן אנסמבל מודרן – מקבלים רק חלק קטן מהמימון שלהם דרך כספי ציבור, עלויות ההפקה חייבות להיות מכוסות במלואן על ידי יזם או שותף. דבר זה תקף גם לגבי עלויות אשר בסיטואציות אחרות היו מכוסות על ידי גופים ציבוריים, כמו למשל משכורות המוזיקאים או הרקדנים בבתי מוזיקה ומחול ממלכתיים. דבר זה מקשה עלינו להציג הפקות כאלה לעתים קרובות, כפי שהיינו רוצים לעשות וכפי שהקהל עצמו היה רוצה לראות.       

האם המוזיקה של המאה ה-20 וה-21, שאותה מבצע אנסמבל מודרן, היא בבסיסה בין-תחומית?

בהחלט. אנו חיים בתקופה שבה מוקדשת תשומת לב רבה למה שמתרחש בשדות אמנותיים אחרים, משום שהם מספקים גירויים עבור התחום הספציפי שבו עוסק אמן כלשהו. אפשר אפילו לומר שאנו פועלים בעידן בין-תחומי.

בסוף 2013 הוצאת לפועל את היצירה "לולאות וקווים" („Loops and Lines“), יחד עם התיאטרון הממלכתי של ויסבאדן והכוריאוגרף שלו שטפן טוס. יצירה זו מבוססת על שיטת ניתוח התנועה של רודולף פון לאבאנס. 

שטפן טוס הציג לנו במספר שלבים של מבחני התאמה את רעיונותיו על שיטת ניתוח התנועה של לאבאנס, ויחד בחנו אילו יצירות יתאימו לכך במיוחד. בסופו של דבר שולבו יחדיו שלוש יצירות קיימות ואימפרוביזציה אחת. שיתוף הפעולה הישיר הזה קסם לנו מאוד. התמקדנו בנציגים אמריקאים של סגנון המוזיקה המינימליסטית. ביצירה "שמונה קווים" (Eight Lines) מאת סטיב רייך, הסיטואציה המרחבית מוגדרת באמצעות מיקומם של שני פסנתרים, שמסביבם מקובץ שאר האנסמבל, ואילו ביצירתו של ג'ון אדמס "לולאות שייקר" (Shaker Loops), שבה מופיעים "בתנועה" על הבמה שבעה כלי מיתר, אפשר לנסות כל דבר שעולה על הדעת.  

מהן החוויות שחווית במסגרת שיתוף הפעולה בין השיטות השונות של מבחני התאמה במוזיקה ומחול? בעוד שבמחול הכל מתפתח יחד בסטודיו, הרי שהמוזיקה בדרך כלל כבר קיימת מראש.

גם בשלוש הפקות התיאטרון המוזיקליות של אנסמבל מודרן עם היינר גובלס היו שלבים ממושכים של מבחני התאמה. הניסיונות שצברנו כאן לימדו אותנו, שגם לרעיונות של המבצע הבודד יכולה להיות חשיבות רבה – באופן שלא ניתן לחזות מראש. דברים שבהתחלה נבחנו רק פעם אחת, יכולים בסופו של דבר להשתלב ביצירה ולמלא תפקיד מרכזי. הסוגיה הזו של שיתוף הפעולה מעסיקה כיום מלחינים רבים. אנסמבל מודרן מאפשר למלחינים, למשל במסגרת סמינר הלחנה בינלאומי, לבחון יחד איתנו את הרעיונות המוקדמים שלהם ולדון בהם, אפילו שנה לפני תאריך היעד של סיום הלחנת היצירה, על מנת לגבש סופית את הפרטיטורות. בנקודה זו, השיטה הנהוגה בדרך כלל בתיאטרון ובמחול מיושמת בתהליך ההלחנה. אני מאמין שזה היבט חשוב של העשייה העכשווית. גם בעבר נעשו כמובן תיקונים ושיפורים של הפרטיטורות, אך זו הפעם הראשונה שבה משולב כבר מההתחלה נדבך נוסף, על ידי ה"תרגום" של השיטות המעשיות הנהוגות בתיאטרון המוזיקלי והמחול.