ספריות נ.ק. זליגר בשיחה: "הפוטנציאל של RFID עדיין לא נוצל דיו"

RFID in Bibliotheken
RFID in Bibliotheken | © Bibliotheca RFID Library Systems GmbH

יותר ויותר ספריות עוברות לשבבי שידור (Radio Frequency Identification) לניהול המאגר שלהן במטרה לשפר את השירות למען הקוראים. מהו הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה? והאם היא מביאה עמה גם סיכונים? על כך משוחח בראיון פרנק זליגר, מנהל הספרייה של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בווילדאו. 

מר זליגר, כמדען אתה עוסק כבר שנים בשילובה של מערכת RFID בספריות. מהו הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה?  

ללא ספק גדול מאוד. מערכת RFID היא טכנולוגיה לזיהוי אובייקטים. הדבר מעניק לנו אפשרויות רבות, חשיבה מחודשת על השירות שניתן בספרייה ותכנונו מחדש. אנשים רבים מקשרים ספרייה עם צורך בהשקעת זמן רב כדי למצוא משהו. או שמדובר בזמן שלא ניתן להשקיע כי לאנשים שעובדים קשה להגיע לספרייה בשעות הפתיחה. מצב זה השתנה בעקבות RFID. 

באיזה אופן?

באמצעות האפשרות להדביק בכל ספר תווית שידור זעירה, יכולים המשתמשים בשירותי הספריות להשאיל בעצמם – פעילות שקודם לכן בוצעה על ידי הצוות המקצועי. במילים אחרות: תהליכים רגילים מבוצעים באופן ממוכן. בעקבות השינוי ניתן להציע לקוראים שעות פתיחה ארוכות יותר. אולם בכך הפוטנציאל של RFID עדיין לא נוצל עד תום. 

אילו יתרונות נוספים מעניקה הטכנולוגיה לספריות ולמשתמשים בשירותיהן?

פרנק זליגר, מנהל הספרייה של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בווילדאו. פרנק זליגר, מנהל הספרייה של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בווילדאו. | © פרנק זליגר מחד קיימת הנטייה לספריות ענק מרשימות, שהן נקודות ציון בולטות בנוף. ללא ספק יש להן תפקיד ייצוגי נפלא, אבל לצערי הן באות לעתים קרובות על חשבון הרשת של הספריות הקטנות יותר. אבל הן נותנות מענה לביקוש המקומי למידע ומאפשרות לאנשים קיצורי דרך. באמצעות RFID ניתן לתמוך ברשת הספריות הקטנות על ידי הסרת הלחץ הכספי מהן. בנוסף לכך ניתן להימצא במקומות ציבוריים מחוץ לשעות הקבלה של הספריות: למשל באתרי השאלה והחזרה ברכבת התחתית או במרכזי קניות. 

RFID היא מערכת להבטחת איכות ולביקורת מלאי עבור ספריות. זה נכון?

נכון שניתן להשתמש במערכת RFID לשם ספירת מלאי. כאשר הטכנולוגיה מותקנת במלואה במערכת הספרייה ניתן לקלוט מידע רב תוך זמן קצר יחסית. אולם כרגע התקנות כאלו עדיין מורכבות למדי. מתוך 1,000 ספריות שכבר פועלות במרחב דובר הגרמנית עם טכנולוגיה זו אני מכיר כרגע, חוץ מהספרייה שלנו, רק עוד ספרייה אחת שמסוגלת ליישם זאת. 

יחד עם זאת, קיים החשש שהשבבים יפוצחו על ידי גורם שלישי. האנשים המופקדים על שמירת המידע מוקיעים את RFID כבר הרבה שנים כסכנה למרחב האישי. האם גם בתחום שלך מתקיים הדיון הזה?

כן, ויכוח זה קיים כמובן גם בכל הקשור להפעלה בספריות. כמובן שקיימים חששות שיש להתייחס אליהם במלוא הרצינות. בסופו של דבר מערכת RFID מבוססת על קרינה אלקטרו-מגנטית שאינה בטוחה למשתמש. הדבר יכול בהחלט להדאיג. אין ספק שזה גם נכון שאת המידע בשבב של RFID ניתן לפצח ללא בעיות, למשל באמצעות טלפון חכם בעל יכולת NFC. השאלה היא מה באמת ניתן להפיק ממידע זה. בהתאם לסטנדרט הנתונים שלנו, מה שמכונה מודל הנתונים הדני, ניתן לקרוא רק את החותם של הספרייה, מצב ההשאלה, מספר הנספחים, אבל בשום אופן לא את כותרת הספר או את הפרטים האישיים של המשתמש.

אבל החששות הם מעבר לכך. קיים חשש שחוסר הביטחון באשר לאפשרויות העתידיות של RFID עלול להשפיע על הרגלי הקריאה של האזרחים. ייתכן שנמנעים מהשאלת ספרים מסוימים כיוון שלא יודעים באיזו מידה המידע הזה עלול להיבחן על ידי גורם שלישי? 

אני מבין את הנקודה, אבל לדעתי הביקורת אינה מוצדקת. יש לנו בגרמניה תקנים גבוהים מאוד בנוגע לשמירה על נתונים. בשונה מארצות אחרות רבות, אינך יכול לזהות את היסטוריית ההשאלות של הלקוח. הנתונים נמחקים באופן קבוע בכל אחת מתוכנות הניהול של הספריות. לדעתי מייחסים כאן לטכנולוגיה משהו שבאופן מעשי היא כלל אינה מסוגלת ואינה רשאית לעשות. 

מה לדעתך יכולה ואמורה בכלל הטכנולוגיה לספק?

RFID מציעה אפשרויות נפלאות לייעול הגישה למידע. מי אינו מכיר את הבעיה של ספרים שלא ניתן למצוא אותם? המשתמשים מוציאים עותקים מהמדפים, קוראים אותם במקום ופשוט משאירים אותם שם. חיפשת כבר פעם אחר ספר כזה? אסון. באמצעות RFID ניתן לצייד שולחנות במתקן קריאה אלקטרוני. פירוש הדבר שניתן למצוא ספרים כאלה תוך שניות באמצעות פונקציית החיפוש של תוכנת הספרייה.  ​

יישומים כאלה יתקבלו?

התנאים הטכנולוגיים בכל אופן מתקיימים. הפיתוח לצערי דורך במקום. הדבר כלל אינו מפליא כאשר חושבים כמה מוגבלות האפשרויות בתחום שלנו, שוק קטן – למשל בהשוואה לשוק תעשיית כלי הרכב. אולם כאשר רואים כמה כסף מוציאים למרות זאת על אדריכלות עדכנית של ספריות, חייבים לשאול, האם באותה מידה אין זה הגיוני לקדם באותה התלהבות גם את המשך הפיתוח של טכנולוגיה חדשנית דוגמת RFID.