אסתטיקה ותרבות ללמוד מהספרות

אם קוראים ספרות לא כמייצגת מציאות אלא שמים לב בראש ובראשונה למשחק שלה עם השפה, למבנה שלה ולמשמעויות שבה, הרי שאפשר לגלות פוטנציאל לשוני ותרבותי מחשבתי עצום הגלום בה. קול קורא לעיסוק שונה בספרות בהוראת גרמנית כשפה זרה.

אם מביטים בתולדות הוראת שפה זרה ניתן לקבוע כי חל שינוי מהותי במעמדה ובתפקידה של הספרות. עד שנות השישים של המאה הקודמת עמדה במרכז השיעור היכולת לקריאת טקסטים ספרותיים (ספרות גבוהה)  - כלומר שיעור המכוון בעיקרו לרכישת הון סמלי.
עם התעצמות הניידות של סחורות ואנשים והדרישות התקשורתיות החדשות שנבעו מכך השתנה הדבר: מעתה שמו דגש בהוראת שפה זרה על היכולת לתקשר בשפה ביומיום ובמקום העבודה. מטרת הלימוד החדשה נקראה יכולת תקשורתית.

ניתוח ספרותי (מטרה ראויה לקהל אליטיסטי) לא נחשב עוד כתורם לרכישת השפה. בשנות ה-80 נשבה רוח חדשה בהוראת הספרות: אסכולה המתרכזת בחוויה של קורא היצירה ורב-תרבותיות. בשל כך נותרה הספרות נטועה בהוראת השפה הזרה באופן תקשורתי אולם היא הייתה מוגבלת לתפקיד של הזדמנות לשיחה וספקית ידע היסטורי-תרבותי וגיאוגרפי. התייחסות לטקסט הספרותי ככזה – כלומר הענקת תשומת לב לטקסט עצמו, למבנה שלו, לאופן הכתיבה – התקבלה באופן חלקי בלבד. הפוטנציאל של עיסוק ספרותי מעין זה עם הטקסט והשפה ללימוד שפה זרה בדגש לשוני ותרבותי נותר בלתי ממומש. 

הזדמנות לשיחה או יכולת סמלית

המצב כיום מתאפיין בנטיות סותרות. מצד אחד מופיעה הספרות בספרים להוראת גרמנית כשפה זרה כיום בתפקיד של הזדמנות לשיחה בלבד. נקודת המבט הרב-תרבותית של הספרות נעלמה. גם אם נקודה זו לא הייתה חפה מבעייתיות (ההשוואה התרבותית הטבועה בה טמנה בחובה סכנה לחיזוק סטריאוטיפים במקום לשבירתם): בשל הדרת הספרות החלו לשים דגש רב יותר על עבודת שפה שבמסגרתה שפה משמשת בראש ובראשונה כלי. על פי תפיסה זו ספרות אינה מסוגלת לתרום תרומה משמעותית. גישה זו השפיעה על מסגרת ההתייחסות האירופית המשותפת לשפות שהתפרסם בשנת 2001. בסעיף 4.3.5. יש התייחסות קצרצרה בלבד לעניין "השימושים האסתטיים בשפה". 

רק במבט ראשון נראה כי ספרות היא לאומית. לאמיתו של דבר "אין אומנות פטריוטית". היא שייכת "כמו כל דבר טוב לעולם כולו" (גתה).  רק במבט ראשון נראה כי ספרות היא לאומית. לאמיתו של דבר "אין אומנות פטריוטית". היא שייכת "כמו כל דבר טוב לעולם כולו" (גתה). | photo: © Thielking – plainpicture
מצד שני מזה זמן מתגבשת תנועת נגד המעוניינת להעניק לספרות שוב את המקום שהיא ראויה לו בשיעור שפה זרה. וזאת לא בעטיו של ההיבט האסתטי של הספרות אלא הודות לו. אין דרישה לחזור לעמדות של לפני המפנה ולפני המעבר להוראה תקשורתית. מדובר בהתפתחות של ההוראה התקשורתית בכיוון של יכולת סמלית לשונית ותרבותית מחשבתית (קלייר קרמש).  

תפיסה חדשה זו תואמת את התפתחות העולם והדרישות התקשורתיות לכיוון של עולם שהוא מורכב יותר ונהיר פחות. מילות המפתח הן גלובליזציה ואינטרנט, רב-תרבותיות ורב-לשוניות. בה בעת תפיסה זו היא חלק מנוף תיאורטי הולך ומשתנה ומשתייכים אליו מונחים דוגמת מפנה תרבותי ומפנה לשוני, פוסט קולוניאליזם ומושג תרבות שאינו מהותני. חשוב להבין את תפקידה המרכזי של השפה בהיבטים אלו: הבניית המציאות והסדרים שלה, שייכות והדרה, פשר ומשמעות וגם ההבנה כי אנשים משתמשים אמנם בשפה באופן אינסטרומנטלי אולם שולטים בה באופן חלקי בלבד.  
דווקא הספרותיות שלה מאפשרת לספרות להפוך את תהליכי בניית המשמעות  - העומדים בבסיסה של ההבניה – לגלויים. באופן זה ניתן להשפיע השפעה מחשבתית-תרבותית, תהליכי חשיבה חדשים נפתחים ומתגלים: אפשר למשל להפריך משמעויות שהן כביכול ברורות מאליהן, להטיל ספק בנורמות שהן כביכול קבועות ולהתנסות בנקודות מבט שונות.  

דוגמה יפה לכך ניתן למצוא בטקסט פרי עטו של אלקה ארב "תנועה ודממה" המופיע בספר הלימוד
.studio d A2 
מסבים את תשומת ליבו של הלומד לסדר המילים בטקסט ולמילות המפתח שהושקעה בהן מחשבה. מתברר ללומד כי במציאות המודרנית שלנו תנועה יכולה להיות גם דממה ולהפך. וכך מדגימים למה שפה מסוגלת כאשר מדגישים את ההיבט הספרותי שבה: לבטא דו-ערכיות, דו-משמעות וסתירות שלא פשוט לפתור אותן וספק רב אם אפשר היה לנסחן בטקסט שאינו ספרותי. למרבה הצער ספר הלימוד אינו מעמיק בחשיבה התרבותית והלשונית בהקשר של הטקסט המוזכר של ארב מכיוון שהדגש הוא תקשורתי. הביבליוגרפיה המוזכרת למטה כוללת הצעות מתודולוגיות רבות כיצד אפשר לפתח רגישות אצל התלמידים ליכולת המופלאה של הספרות. ובמיוחד כיצד היא יכולה להועיל להתפתחותם הלשונית ולפיתוח יכולת ההבעה שלהם. הדבר נכון בכל רמות השפה. 

הדוגמה שהובאה מעניינת גם משום שהיא מדגימה את הרעיון שחשיבה תרבותית היא בעצם תמיד גם חשיבה לשונית ולהפך. כמו כן היא מבהירה שההפרדה המוחלטת בין ספרות ושפה הולכת ומתפוגגת. שכן הספרות מאבדת את אופייה כשפה שהיא כביכול מעבר לשפה (הנורמלית) שיש לעסוק בה אם בכלל ברמות השפה הגבוהות יותר. אנו מציעים לראות בספרות היבט בסיסי של השפה שיש לעסוק בו כבר ברמת המתחילים שהרי הספרות היא משאב ברכישת שפה זרה. 

מספרות בשיעור לשיעור ספרותי

אם מיישמים את ההרהורים הללו בשיעורי גרמנית כשפה זרה עוברים משלב הספרות בשיעור גרמנית כשפה זרה לשיעור ספרותי של גרמנית כשפה זרה. מדובר אפוא בנקודת מבט אסתטית על השפה. כלומר המינוח לא יהיה עוד נכון או לא נכון אלא מוצלח או בלתי מוצלח. יש לבחון סטיות מהכללים ומהמקובל על פי תפקידם - כפי שהדבר קיים בטקסטים ספרותיים. ייתכן שהם כשלו ולכן הם מבטאים חוסר יכולת. אולם ייתכן שהם צלחו וכך הם מאפשרים אפשרויות ביטוי ומחשבה אחרות. אולי מספיק לנצור במחשבה את הרעיון של שיעור ספרותי בגרמנית כשפה זרה כדי להראות לתלמידים את הדרך לעיסוק נבון, אירוני ובה בעת רגוע, נעים ובסופו של דבר חופשי יותר ויצירתי יותר עם השפה הגרמנית.   
 

בביליוגרפיה
Dobstadt, Michael/Riedner, Renate (Hg.) (2011): Fremdsprache Literatur (= Fremdsprache Deutsch; H. 44). Ismaning: Hueber.
 
Euba, Nikolaus/Warner, Chantelle (i. Dr.): Literarische Lesewerkstatt DaF & DaZ. Literatur Lesen Lernen B1/B2. Herausgegeben von Michael Dobstadt und Renate Riedner Stuttgart: Klett.
 
Kramsch, Claire (2006): From Communicative Competence to Symbolic 
Competence. In: The Modern Language Journal 90. Jg., H. 2, S. 249-252.
 
Schweiger, Hannes (2013): Kulturbezogenes Lernen mit Literatur. In: ÖDaF-Mitteilungen 29. Jg., H. 2, S. 61-77.
 
Schweiger, Hannes (2015): Kulturelles Lernen mit Literatur – von Anfang an. In: Fremdsprache Deutsch H. 52, S. 22-27.