הערכה עצמית בשיעור פה אני נמצא – לשם אני רוצה להגיע

הערכה עצמית מסייעת לנווט את תהליך הלמידה באופן פעיל. מדובר בצעד חשוב בדרך לאוטונומיה רבה יותר. מה נדרש כדי שהצעד יצליח? באילו אופנים הוא מתבצע? וכיצד הערכה עצמית משפיעה על תפקידם של המורים?
 

כאשר תלמידים מעריכים את עצמם הם לוקחים על עצמם את מה שנחשב לאחד מתפקידיו המרכזיים של המורה. גם תלמידים מצפים על פי רוב שיתקנו אותם וייתנו להם משוב על יכולותיהם בשפה. אולם למידה אינה תהליך פסיבי. אדם אינו לומד אחד לאחד את מה שמוצג בפניו. על הלומד להפנים את הידע באופן פעיל ולהופכו לחלק ממנו. לכן חשוב עבור כל הלומדים, אלה המגיעים ואלה שאינם מגיעים לשיעור, לכוון ולהוביל את מאמצי הלמידה שלהם בעצמם במידת האפשר. עליהם לדעת אם הם השיגו את מטרותיהם. מטרות אלה יכולות לבוא מבחוץ – באמצעות מטלה, קורס או מבחן – אך הלומדים יכולים להגדיר בעצמם את המטרות. 

קריטריונים ברורים מסייעים בהערכה העצמית

הערכה עצמית מסייעת ללומדים להכיר בחוזקות ובחולשות שלהם ולשנות את גישתם הלימודית בהתאם לכך. רשימות שבהן הדברים שהלומד יודע כפי שמתואר למשל ברשימות התיוג (צ'ק ליסט) של הפורטפוליו
Sprachenportfolios
של התלמיד מאפשרות לתלמידים להעריך בעצמם את רמת השפה שלהם. באמצעות הרשימה המאורגנת על פי מיומנויות יוכלו התלמידים למשל להבחין שרמת הקריאה שלהם גבוהה מרמתם בתחומים אחרים.

ספרי לימוד רבים אימצו את העיקרון הזה ומציגים בסוף כל יחידת לימוד ניסוחים של "מה אני יכול" המתייחסים למטרות הלימוד של השיעור הקודם. הלומדים מסמנים ברשימה את החומר שהם שולטים בו ואת החומר שהם מעוניינים להעמיק בו או שהם זקוקים בו לעזרה. 
   
ניתן ליצור קריטריונים להערכה עצמית לכל מטלות הלמידה, לדוגמה למצגת, פוסטר או טקסט. התועלת הכפולה של קריטריונים מעין אלה מתבררת למשל כשמתכוננים לבחינה. כאשר התלמידים מכירים את הקריטריונים למטלת כתיבה הם יכולים לתרגל באופן עצמאי את מה שהם עדיין לא יודעים היטב. בבחינה עצמה, כשהתלמידים אינם יכולים להיעזר במורים, הם משתמשים בקריטריונים הללו כדי לבדוק את עצמם. למשל הם שמים לב לשגיאות ולניסוחים מסוימים.  

לעיתים קרובות לא קל לנסח קריטריונים כאלה. תפקידם של המורים הוא להדגים את השימוש בקריטריונים כאלה באמצעות דוגמאות, טקסטים לדוגמה או פתרונות לדוגמה. הדבר מסייע לתלמידים להבין מה חשוב ומעלה את האיכות והדיוק של הערכתם העצמית.

עם זאת קריטריונים הניתנים מראש עלולים גם להגביל אם הם אינם מכסים את ההיבטים החשובים לכל לומד ולומד. הצעד לקראת קריטריונים שהלומד מנסח בעצמו יצליח רק כאשר הלומדים יידעו מה וכיצד להעריך. חוקרת הוראת השפות קרין קלפין מציעה הערכה עצמית במטא-שפה כתרגול. התלמידים מקבלים כמה קריטריונים כמשימה. בשלב הראשון עליהם לסמן רק את הקריטריונים שנראה להם שהם יכולים להעריך בעצמם. לאחר שכל תלמיד העריך את עצמו התלמידים דנים יחדיו בשאלה אם וכיצד ניתן לבדוק כל קריטריון. הקריטריון "כשסיימתי לכתוב את הטקסט בדקתי את כל השגיאות האופייניות לי" מוחשי הרבה יותר מהקריטריון "לא טעיתי". קריטריון כזה כולל הנחייה לפעולה ונוגע בבעיות האינדווידואליות של הלומד.

Conventional self-assessment tool: a note Conventional self-assessment tool: a note | Foto: © Willing-Holtz – plainpicture להמחיש את ההתקדמות האישית בלימודים

תפקיד חשוב של ההערכה העצמית הוא להדגים ללומדים את התקדמותם בלימודים. הלומדים יכולים לשמור על מוטיבציה גבוהה כשהם רואים את התקדמותם האישית גם בקבוצות שיש בהן רמות שונות. כך גם בקרב תלמידים ברמות הגבוהות, שם לרוב קשה יותר להבחין בהתקדמות.
האפשרויות המגוונות מתוארות להלן:

 - התלמידים כותבים טקסטים קצרים במשך כמה דקות באופן קבוע על נושא שהוא קל עבורם. לאחר מכן עליהם לספור את המילים שכתבו ולכתוב את המספר בטבלה פשוטה. תוך כמה ימים או שבועות התלמידים רואים כיצד תהליך הכתיבה הופך קל יותר וכיצד המילים זורמות מהר יותר. מעת לעת ניתן להוסיף שיטות הערכה אחרות כדי לשים דגש על היבטים אחרים כמו עד כמה הטקסט כתוב נכון או עד כמה הוא מובן.

- לבצע שוב מטלה שדרשה מאמץ רב לפני זמן מה. לאחר ביצוע המטלה ישווה התלמיד בין שתי התוצאות של אותה מטלה ויכתוב שתיים או שלוש נקודות שבהן הצליח יותר מבפעם הראשונה.

- התלמידים יאספו תוצרי למידה בפורטפוליו, למשל דוא"ל שכתבו בשיעור, סיכומים, דיאלוגים לדוגמה או הקלטות וכך יידעו כיצד תוצרים אלו מייצגים את תהליך הלמידה שלהם.   

הערכה עצמית משפיעה על השיעור

כאשר תלמידים מתבקשים להעריך את ידיעותיהם (מה הם יודעים ומה עדיין לא) במסגרת השיעור הם רשאים לצפות לקבל מענה לצרכיהם האישיים במידת האפשר. זה אומר למשל שהם יוכלו לקבל טיפים המותאמים אישית לצרכיהם או לחלקם או שתהיה להם אפשרות בחירה בכמה פעילויות. תפיסת ההוראה
Fide
שפותחה עד רמה ב1 (הרמה השלישית על פי המדד האירופי להערכת שפות) ושנועדה לסייע לשילובם של מהגרים מדגימה כיצד ניתן להתחשב בצרכיהם של המשתתפים בעזרת פורטפוליו והערכה עצמית.

הלומדים חייבים להבין את הקריטריונים שעל פיהם מתבצעת ההערכה כדי שיוכלו להעריך את עצמם, וכך הערכה עצמית יוצרת יותר שקיפות. גם ההערכה של המורים הופכת להיות מובנת יותר. קל יותר להגיע להישגים ולמטרות למידה כאשר פורטים אותם לרכיבים בודדים באמצעות קריטריונים. כך אפשר לתכנן את ההצלחה בלמידה ולתמוך במוטיבציה.

נוסף על כך הערכה עצמית מכינה גם לתקופה שאחרי בית הספר או סיום הקורס. תלמידים המסוגלים לבדוק את התקדמותם בלימודים באמצעות שיטות שהם בוחרים בעצמם ולהתאים את תהליכי הלמידה שלהם במידת הצורך מוכנים ללמידה לאורך חייהם.

הערכה עצמית אינה באה במקום הערכה של מורה או מבחנים חיצוניים אלא משלימה אותה. על פי העיקרון הזה פועל מבחן מיון ושיבוץ לרמת השפה
Dialang
המשלב הערכה עצמית עם שאלות במבחן. משוב ואישור של גורם חיצוני חשובים. יחד עם הערכה עצמית הם מספקים תמונה מאוזנת. על הבסיס הזה תלמידים ומורים יכולים לנסח יחדיו מטרות ודרכים להשגתן.
 

ביבליוגרפיה:

קרין קלפין (2005), קידום היכולת להערכה עצמית בלימוד שפה זרה. עמוד 6.