ריאיון עם מנהל מכון גתה, דר' וולף אירו, על תוצאות הבחירות גרמניה בחרה בפרלמנט חדש

Iro Wolf_Jerusalem
Goethe-Institut Israel

הבחירות לבונדסטאג מאחורינו – מהן התוצאות?

שתי המפלגות השולטות כעת – המפלגה הנוצרית-דמוקרטית של אנגלה מרקל והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית – ספגו אבדות קשות בבחירות וזכו ב-33% וב-20.5% בהתאמה. המפלגה השלישית בגודלה היא מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית לאומנית, שתהיה מיוצגת לראשונה בפרלמנט. על פי ספירת הקולות זכתה מפלגה זו ב-12.6% מהקולות. בבונדסטאג מיוצגים הליברלים שזכו ב-10.6% מהקולות, המפלגה הסוציאליסטית "די לינקה" ומפלגת הירוקים הדמוקרטית אקולוגית, כל אחת מהן זכתה בכמעט 9% מהקולות. בפרלמנט יהיו מיוצגות אפוא שש מפלגות, ורק חמש מהן ניתן להגדיר כדמוקרטיות.

מי ינהיג את המדינה כעת?

מלאכת הרכבת הקואליציה תהיה קשה. הסוציאל-דמוקרטים סבורים שהייחוד שלהם הולך לאיבוד כאשר הם יושבים במה שמכונה "קואליציה גדולה" כפי שהיה בארבע השנים האחרונות וגם בין השנים 2005 -2009. כמו כן הדמוקרטיה עלולה לדבריהם להיפגע מכך שהאופוזיציה חלשה מבחינה מספרית. אני יכול להבין את שני הטיעונים הללו. אך בשל כך קיימות רק שלוש אפשרויות לקואליציה: מפלגת השמרנים עם הליברלים והירוקים – במקרה זה יידרשו כל המפלגות השותפות לקואליציה לוויתורים אידיאולוגיים ניכרים. אפשרות שנייה היא שהמפלגה השמרנית תרכיב ממשלה צרה. בכל פעם שתרצה המפלגה להנהיג שינוי כלשהו בחוק היא תרכיב רוב אד הוק – אולם לא תהיה זו משימה פשוטה עם 33% מהקולות בלבד. אפשרות שלישית היא לקיים בחירות חדשות. אך זו צריכה להיות האפשרות האחרונה שכן זה נראה כאילו "אנחנו נקיים בחירות עד שנקבל את התוצאות המתאימות". ומובן שאין ערובה לכך שהתוצאות בבחירות חדשות תהיינה טובות יותר.

מהי דעתך האישית על הבחירות האחרונות?

מכעיס ומעציב אותי שמפלגה שחלק ממנהיגיה הם ימנים קיצוניים ומייצגת עמדות גזעניות באופן גלוי זכתה ב-12.6% מהקולות. אומרים שרבים הצביעו למפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" מתוך מחאה. ייתכן שזה נכון. אולם יש לשאול: איזה אדם דמוקרטי בוחר במפלגה גזענית כמחאה? כיצד ניתן בכלל לדמיין "גזענות כמחאה"?

מה צריך להשתנות כדי שמפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" תאבד מהפופולאריות שלה?

גרמניה קלטה מיליון פליטים – זו הייתה החלטה נכונה וחשובה. אולם המעקב והדאגה לא נעשו כראוי. לא דנו בבעיות שצצו. לא העבירו לאוכלוסייה את ההחלטות שהתקבלו באופן הראוי. באופן כללי גם המדיניות בנושאים אחרים הייתה בלתי עקבית. למשל איש אינו יודע כיצד צריך להיראות המעבר החיוני לאנרגיה חלופית. זה מוביל לתסכול. כמו כן איש אינו יכול להאמין עוד למפלגה הסוציאל-דמוקרטית כשזו טוענת – טענה נכונה כשלעצמה - כי היא בעד צדק חברתי.

מהו יחסה של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" לישראל?

כוונתה של המפלגה בקמפיין הבחירות היתה להיראות פרו ישראלית. רבים ממנהיגיה רואים בישראל מגן מפני האיסלאם. אולם אין זה מבשר טובות עבור ישראל מכיוון שבעניין הגזענות אין דרגות ביניים. אינך יכול להיות גזען נגד מוסלמים ובכל זאת להישאר דמוקרט טוב. על בני האדם להבין: כל אחד יכול להיות קורבן של הגזענים: היום אלה המוסלמים, מחר הסינים ומחרתיים הישראלים. כמו כן אלכסנדר גאולנד, מנהיג מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", דמות דוחה באמת שמתגאה בצבא גרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה, כבר החל - מיד לאחר הבחירות - לערער על הסולידריות של גרמניה עם מדינת ישראל.  

האם היה חשש להתערבות רוסית בבחירות?

על פי מצב העניינים לא הייתה כל השפעה רוסית על הבחירות. אך גם בלעדי השפעה מעין זאת אפשר היה לשמוע כמה עמדות מוזרות בנוגע לחצי האי קרים, למשל כמו זו של מנהיג המפלגה הליברלית. מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" רואה בפוטין דמות חיובית. לעומת זאת "תופעת טראמפ" מילאה לדעתי תפקיד מכריע: אנשים הבינו כי בדמוקרטיה יש מקום לעמדות מטורפות לחלוטין. גזענות, אפליה מינית, הומופוביה, עוינות לדמוקרטיה – הכול הולך. אני סבור שאחדים חוו זאת כהשראה.

ומהן החדשות הטובות?

יש להדגיש זאת כדי שזה לא יישכח בעין הסערה : גרמניה קלטה מעל למיליון פליטים, ויותר מ-87%  מהבוחרים הצביעו עבור מפלגה דמוקרטית. אף מפלגה לא תשתף פעולה עם מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" בשום אופן שהוא. המפלגות הדמוקרטיות ינהלו איתה דיונים דמוקרטיים נוקבים. מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" מבודדת מבחינה מדינית. חוץ מזה אני מקווה שהמפלגה תתפרק בתקופת הבחירות הנוכחית ושהיא תהיה עלובה כל כך שאיש לא ירצה להצביע עבורה. כך לפחות ניתן ללמוד מהניסיון בגרמניה עם מפלגות קיצוניות. פילוג ראשון במפלגה כבר מסתמן.

 מהו תפקידה של התרבות בהקשר זה?

גם התרבות מציעה אפשרויות לדיונים כדי שאנשים יוכלו למצוא בה מקום לדאגותיהם. מחזאי עכשווי ידוע אמר פעם: כל מה ששייך לשיח חייב להיכנס לשיח. וכך זה באמת צריך להיות. עם זאת דבר אחד ברור: אין לבחור בימין קיצוני כהצבעת מחאה.