כך לפחות טוענת אימי. שמי אביה ואני בת 12. מאז שלמדתי לקרוא אני קוראת כל מה שמגיע לידיי: עיתונים, פרסומות, קומיקס וכמובן ספרים.
נולדתי בישראל. אבא שלי ישראלי, אימא שלי שוויצרית. היא מדברת איתנו הילדים גרמנית שוויצרית. גרמנית למדתי על הדרך. בבית יש לי ספרים בשתי השפות. אני יכולה לקרוא בגרמנית אבל לוקח לי יותר זמן מאשר בעברית ולכן אני פחות נהנית לקרוא בשפה הזאת. לכן אני גם קוראת כמעט רק בשפת אבא. אולי זה עוד ישתנה.
כאן בספרייה יש ספרים בעברית ובאנגלית. אני עדיין לא שואלת ספרים באנגלית למרות שאני לומדת אנגלית כבר מכיתה ב'.
הספרייה שלנו פתוחה לפעמים בבוקר ולפעמים אחר הצהריים. אני הולכת תמיד אחה"צ כי בבוקר אני בבית הספר. לפעמים אנחנו רוכבות על אופניים, לפעמים נוסעות באוטו ופעם אחת אפילו הלכנו ברגל! בדרך כלל אימא שלי מלווה אותי ולפעמים אני פוגשת בספרייה אנשים שאני מכירה. כמה מהם גם המליצו לי על ספרים. אני תמיד שמחה לקבל המלצות והרבה פעמים אני ממש אוהבת את הספר שהמליצו לי עליו.
אני קוראת המון – בעצם אני קוראת בכל רגע פנוי. אני הכי אוהבת ספרים שיש בהם סיפורים מותחים על בלשים או משהו דומה. אני קוראת גם ספרים של סופרים גרמנים בתרגום לעברית, למשל ספרים של אריק קסטנר ומיכאל אנדה.
בעבר היינו הולכות לספרייה לפחות פעם בשבוע. עכשיו אני לומדת בחטיבת ביניים בעיר הסמוכה ולכן אני מגיעה לשם פחות. אני מצליחה להגיע בערך פעם בשבועיים. אני שואלת בד"כ שישה עד שבעה ספרים ועוד ספר לאחי הצעיר. הוא (עדיין) לא אוהב לקרוא כמוני.
בספרייה מתקיימים גם אירועים שונים. בשנה שעברה למשל זכיתי לפגוש את הסופרת הישראלית גליה עוז. היא הגיעה לאירוע קריאה בספרייה. יש לי את כל הספרים שלה. הבאתי אותם איתי לאירוע, היא חתמה לי עליהם ואפילו כתבה הקדשה. אח"כ קניתי את הספר האחרון שלה שהיא דיברה עליו באותו אירוע כשהוא עדיין לא התפרסם.
אני
בוחרת את הספרים לפי העטיפה או לפי הסיפור. אני קוראת את מה שכתוב על הכריכה וככה אני מחליטה אם הסיפור מעניין אותי. לא פעם אני קוראת את הספר בעברית ואימא קוראת באותו הזמן את הגרסה בגרמנית או באנגלית. אח"כ אנחנו יכולות לדבר על הספרים ועל מה מצא חן בעינינו.
אני מבקרת גם בספרייה של בית הספר. שם מבחר הספרים שונה וככה אני יכולה לשאול עוד ספרים. ככה גם לא נגמרים לי הספרים כל כך מהר!
הספרייה הציבורית בגן יבנה נפתחה בשנת 1990 בסיועה של הסוכנות היהודית ובעזרת תרומות מויניפג שבקנדה. לפני שהוקמה הספרייה היה רק אוסף ספרים לא רשמי במקלט, ושם אפשר היה לשאול ספרים.
בספרייה כ-38000 ספרים, ספרי שמע ופרסומים. תושבי גן יבנה, כ-30000 איש, מוזמנים לבקר בספרייה ולשאול ספרים. כרגע רשומים בה 6700 קוראים, אם כי לא כולם קוראים פעילים. הספרייה מבקשת להיות מקום המשרה אווירה נעימה, מקום של לימוד, גילוי וחוויות. ליד הדלפק נמצא מדף שמונחים עליו ספרים. אלה נמכרים בחמישה ₪ - זהו רעיון נפלא מכיוון שספרים הם מצרך יקר מאוד בישראל.
זיוה עופר מנהלת הספרייה וצוות העובדים מארגנים אירועי תרבות בספרייה על בסיס קבוע. כל חודש למשל מתקיימות הצגות תיאטרון, אירועים לגיל הרך, תיאטרון-סיפור, מפגשים עם סופרות וסופרים ישראלים ועוד. הספרייה מיוצגת עם דוכן משלה באירועים מקומיים דוגמת פסטיבלים ושוק אומנים.
בספרייה יש חדר זיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה תושבי גן יבנה. בחדר הזיכרון תמונות ותאריכים, קלסרים שבהם מידע אישי על הנופלים וחומרי קריאה על מלחמות ישראל.
