גרמנית אחרי אנגלית כאשר יותר משמעו טוב יותר

Andere Fremdsprachenkenntnisse unterstützen das Deutschlernen.
Foto: © Marco2811 - adobe stock

שיעור פיזיקה נבנה על ידע במתמטיקה. בשיעור ספורט בכדורסל מניחים יכולת לזרוק כדור. בשיעור במדע המדינה בונים על ידע בהיסטוריה. רק שיעור שפה זרה נראה כעומד בפני עצמו. בשל כך הוראת גרמנית כשפה זרה מפסידה פוטנציאל חשוב.

ההימנעות מעיסוק כלל לשוני נובע לרוב משתי סיבות עיקריות. מורי מקצוע הפיזיקה אינם חוששים שהתלמידים יבלבלו מושגים מתחומי הפיזיקה והמתמטיקה ויעשו טעויות בשל כך, ואילו מורי השפה חוששים בדיוק מכך. ייתכן שזהו שריד מהימים שבהם תיאוריה אחרת שלטה בכיפה. על פי תיאוריה זו שפת האם או שפות אחרות שהתלמיד יודע עלולות להפריע ללמידה של שפה חדשה. תיאוריה זו טרם עברה מן העולם ומנסים להוכיחה שוב ושוב באמצעות אנקדוטות הלקוחות מטעויות של דוברי אנגלית הלומדים גרמנית: דוברי אנגלית למשל כותבים את האות הראשונה במילה הגרמנית "אני" באות גדולה מכיוון שכך עושים באנגלית (דוגמה מתוך מרקס 2000). חוששים מהשפעתה של השפה הראשונה אך גם מזו של שפות זרות אחרות שנלמדו על השפה הגרמנית.

אולם גם מורים לגרמנית שהיו שמחים להתייחס אל השפה האנגלית כשהם מלמדים אינם בטוחים כי הדבר מועיל. זאת משום שרבים מרגישים חסרי ביטחון כאשר מדובר בשפה זרה אחרת. המורה לגרמנית גם אינו מעוניין לעשות טעויות באנגלית.   

יתרונות לימודיים הודות לידיעות בשפה האנגלית

מבט אל מצב המחקר מהעשורים האחרונים מעיד כי הישענות על שפה זרה או שפות זרות אחרות עשוי דווקא לקדם את הלמידה. יש עדויות רבות שלפיהן לתלמידים שלמדו או לומדים אנגלית כשפה זרה ראשונה יש יתרונות רבים בבואם ללמוד את השפה הגרמנית. אין מדובר אך ורק בקווי דמיון בין השפות אלא גם באסטרטגיות ובשיטות למידה.

קווי דמיון לשוניים

מובן שאוצר מילים הוא תחום שבו אפשר להיעזר בשפה האנגלית. גרמנית ואנגלית חולקות בסיס רחב של אוצר מילים משותף המתבסס על מילים לטיניות (אוניברסיטה, אינפורמציה), מילים מהענף הגרמני (האוס, אפפל) או מילים מאנגלית (קול, סיטי). כבר בשיעור הגרמנית הראשון תלמידים יכולים לזהות בקלות את המילים האלה. אלו בד"כ המילים הראשונות שמוזכרות כאשר דנים במקומה של האנגלית בלימוד גרמנית. לאי ומרקלבאך (2011) למשל מציינים שתלמידים מטייואן הלומדים גרמנית הדגישו ברובם כי השפה הזרה הראשונה – אנגלית - סייעה להם מאוד בהתמודדות עם הגרמנית. הם ציינו בעיקר את אוצר המילים כמאפיין מסייע. ללא ספק זוהי האפשרות הקלה, המהירה והמתבקשת להפיק תועלת מהידיעות בשפה האנגלית.     

אולם גם מאפיינים מבניים מסייעיםלעיתים תכופות. מדובר בעזרה בעיקר לתלמידים ששפת אימם היא למשל סינית, ערבית או רוסית, כלומר שפות הרחוקות מבחינה אטימולוגית מהגרמנית. סדר המילים במשפטי שאלה דומה בשתי השפות. תופעות לשוניות אחרות כמו יתרון (מהר, מהר יותר) או שינויי הגייה בפעלים בזמנים שונים
(singen – sang – gesungen; sing – sang – sung)

קיימות אף הן בשתי השפות. גם בתחום הדקדוק התלמידים יוצאים נשכרים אם הם מכירים מונחים רבים כמו פועל ויידוע מהשפה האנגלית. כך אין צורך להקנותם ולהסבירם. ולסיום גם מאפיינים טקסטואליים ממלאים תפקיד חשוב: אם מישהו נדרש אי פעם לכתוב תיאור של דמות באנגלית הרי שהוא ודאי יודע לא מעט על המבנה ועל התוכן של חיבור מן הסוג הזה.   

התנסויות מלמידה של שפות זרות

עוד יתרון בלמידה של שפה זרה נוספת הוא שהלומד כבר התנסה ברכישת שפה זרה. מיסלר הראה כבר בשנת 1999 כי לומד השפה עושה שימוש רב יותר ובאופן מכוון יותר באסטרטגיות למידה (עד השפה השביעית או השמינית). כמו כן לומדי שפה זרה שנייה או נוספת רגישים יותר לשפות. הם מצליחים יותר לזהות דגמים וניואנסים מתוך הקשר. בשל כך הם מצליחים גם ברכישה של מבנים חדשים (יסנר 2006).

מובן שיש גם צדדים פחות חיוביים: מי שחווה חוויות שליליות בשיעורי אנגלית יגיע מן הסתם עם גישה שלילית לשיעור גרמנית כשפה זרה. במקרים אלה על המורה לגרמנית לגלות רגישות יתרה ולהראות לתלמיד כי אפשר לנחול הצלחות בשיעור גרמנית.

מתודולוגיה בהוראת שפה זרה נוספת

בעיקרון חשוב שלומדי השפה יהיו מודעים לתועלת של ידיעותיהם בשפות הזרות האחרות שרכשו וישתמשו בידיעות אלה. למרות שהלומדים מביאים עימם ידיעות לשוניות  ויכולות למידה מהשפה הזרה הראשונה הם נוטים לשכוח אותן כשהם לומדים את השפה הזרה השנייה (דה אנגליס 2011). כדי להפוך אותן לשימושיות הלומדים זקוקים ללא ספק לשיעור ייעודי המתמקד בהוראת השפה כשפה זרה נוספת (מרקס 2005).
 
שיעור מוצלח של גרמנית כשפה זרה נוספת מתבסס על שני עקרונות: מצד אחד הלומדים צריכים להיות מסוגלים להרהר באופן עצמאי על שפות, להסיק מסקנות ולהשוות בין השפות באופן שיטתי. מצד שני על הלומדים להיות מודעים לתהליך רכישת השפה שוב ושוב כדי לרכוש אסטרטגיות נוספות ולהשתמש בהן באופן יעיל. הצוות בראשותו של נוינר והופאייזן (2009) מציע את העצות הבאות לתרגול: 
 
1. במקום שזה נראה מועיל יש להתמקד בעבודת הכיתה ביותר משפה אחת ונושא אחד. על המורים לא לחשוש אלא לאפשר לתלמידים למצוא קווי דמיון בין שפות באופן יצירתי. הדבר יסייע לתלמידים להשתמש בידיעותיהם באופן עצמאי.

2. מבנים לשוניים צריכים להיות משובצים בהקשר תוכני. לומדי שפה זרה שנייה נוספת כבר רכשו שפה זרה ולכן אין צורך לפשט תכנים עד מאוד.
3. בתחילת התהליך הלימודי יש לפתח בעיקר מרכיבים שניתנים להבנה. הדבר יאפשר לתלמידים להתמודד בקלות עם טקסטים שהם בעצם הרבה מעל לרמת השפה שלהם – וזה יוביל למוטיבציה. (קורסישה 2014).
4. לשים לב לקצב: מכיוון שבד"כ זמן מועט יותר עומד לרשותם של הלומדים שפה זרה נוספת יש לעסוק בתכנים הרלוונטיים מהר ככל האפשר, במיוחד ברמת המתחילים. דווקא שם יש לאנגלית תפקיד של גורם מאיץ. 

ניצול יכולות הוראה

המחקר הנרחב הקיים כיום והניסיון בהוראת גרמנית כשפה זרה נוספת כמו גם בהוראה המוכוונת למצב למידה זה מראים בבירור כי תלמידים המודעים לידע ולניסיון שצברו בשפות אחרות עשויים להסתייע בהם בעת רכישת שפה חדשה. יש חשיבות מכרעת למורה תומך שיסייע לתלמידים לאמץ גישה כלל לשונית ושאינו חושש בעצמו מהשפעת האנגלית על הגרמנית. התוצאה היא שיעור המכין את תלמידיו ללמידה של שפות נוספות בחייו.   
 

ביבליוגרפיה:

קוראים המבקשים לקרוא עוד בתחום מוזמנים להיכנס לאתר של לימודים מרחוק יחידה 26 שנכתב בידי נוינר ואחרים (2009). מרקס (2018,2016) נותן מבוא קצר לשאלות מחקר ולשאלות מעשיות. אצל קורסישה/נוינר (2006) אפשר למצוא חומרי הוראה לרמות הנמוכות באופן מיידי. 
Angelis, Gessica de (2011): Teachers' beliefs about the role of prior language knowledge in learning and how these influence teaching practices. In: International Journal of Multilingualism 8. Jg., H. 3, S. 216-234.

Jessner, Ulrike (2006): Linguistic awareness in multilinguals: English as a third language. Edinburgh: Edinburgh University Press.

Kursiša, Anta (2014): Lesen und verstehen, "ohne das Deutsche so besonders gut zu können". Lesetexte im schulischen Anfangsunterricht DaFnE. In: Fremdsprache Deutsch H. 50, S. 30–35.

Kursiša, Anta/Neuner, Gerd (2006): Deutsch ist easy!

Lehrerhandreichungen und Kopiervorlagen "Deutsch nach Englisch" für den Anfangsunterricht. Ismaning: Hueber.

Lay, Tristan/Merkelbach, Chris (2011): Deutsch als Tertiärsprache in Taiwan. Eine empirisch quantitative Erhebung zur Einschätzung vorhandener Sprachkenntnisse und Sprachlernerfahrungen für den Lernprozess des Deutschen. In: Renate Kärchner-Ober (Hg.): Mehrsprachigkeit und multiples Sprachenlernen = Multilingualism and multiple language acquisition and learning: Vol. 7. Multilingual thumbprints. Different perspectives of multilingualism in South-East Asia. Baltmannsweiler: Schneider Hohengehren, S. 25-55.

Marx, Nicole (2000): Denglisch bei nicht-indoeuropäischen Muttersprachlern? In: Zeitschrift für interkulturellen Fremdsprachenunterricht 5. Jg., H.1, S. 1-16.

Marx, Nicole (2005): Hörverstehensleistungen im Deutschen als Tertiärsprache: Zum Nutzen eines Sensibilisierungsunterrichts in "DaFnE". Baltmannsweiler: Schneider Hohengehren.

Marx, Nicole (2016): Lernen von zweiten und weiteren Fremdsprachen im Sekundarschulalter. In: Burwitz-Melzer, Eva/Mehlhorn, Grit/Riemer, Claudia/Bausch, Karl-Richard/Krumm, Hans-Jürgen (Hg.): Handbuch Fremdsprachenunterricht. 6. Aufl. Tübingen: Francke, S. 295–300.

Marx, Nicole (2018): Von DaF zu DaFnE zu DaT zu DimK und zurück zu DaF (bzw. DaZ)? Ein Streifzug durch die Tertiärsprachenforschung und -didaktik in Deutsch als Fremdsprache. In: Merkelbach, Chris/Sablonty, Martin (Hg.): Darmstädter Vielfalt – 10 Jahre Fachgebiet Sprachwissenschaft – Mehrsprachigkeit. Baltmannsweiler: Schneider Hohengehren.

Mißler, Bettina (1999): Fremdsprachenforschung und Lernstrategien. Eine empirische Untersuchung. Tübingen: Stauffenburg.

Neuner, Gerd/Hufeisen, Britta/Kursiša, Anta/Marx, Nicole/Koithan, Ute/Erlenwein, Sabine (2009): Deutsch als zweite Fremdsprache (=Fernstudienangebot; 26).