הברלינאלה ה-69 פרידה, מחלוקות וסרטים שלא ניתן להתעלם מהם

טקס הענקת הפרסים לשנת 2019: מנהל הפסטיבל דיטר קוסליק עם הזוכים וחבר השופטים
טקס הענקת הפרסים לשנת 2019: מנהל הפסטיבל דיטר קוסליק עם הזוכים וחבר השופטים | ( צילום (קטע: © Alexander Janetzko/Berlinale 2019

פסטיבל הברלינאלה האחרון בניהולו של דיטר קוסליק הגיע לסיומו עם תחרות מגוונת ולא שגרתית, שעוררה דיונים עזים.    
 

בסופו של דבר לא הצליח דיטר קוסליק לעצור את הדמעות: האורחים בטקס הענקת הפרסים בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של ברלין, ה"ברלינאלה", כיבדו את מנהלו הפורש של הפסטיבל בתשואות שנמשכו דקות ארוכות. קוסליק יכול היה אולי לקוות לתחרות מעט יותר נוצצת השנה: אמנם ניתן היה לצפות בכוכבים בינלאומיים כמו כריסטיאן בייל, דיאן קרוגר או קתרין דנב בפסטיבל, אך רק בסרטים שלא התחרו על הפרסים הראשיים. למעט העובדה הזו, התנהל הפסטיבל ב"סגנון קוסליק" טיפוסי, בדיוק כפי שהיה ב-18 השנים האחרונות, עם ערב רב של כ-400 סרטים, הפקות עצמאיות מטעם המארחים, ומחלוקת עזה.

חבר השופטים קיבל החלטות חכמות  


בסך הכול, 16 סרטים בעלי רוחב יריעה אסתטי ותוכני רב התחרו בברלינאלה ה-69 על פרסי דב הזהב ודב הכסף: החל מסיפור אהבה לסבי, דרך סאגה משפחתית אפית, וכלה בסרט אימה. מבחינה איכותית, כך שררה בסופו של דבר תמימות דעים, הייתה זו שנה ממוצעת, שבה חבר השופטים בראשות ג'ולייט בינוש קיבל את ההחלטות הנכונות בנוגע לפרסים שהוענקו.

2.	פרס דב הזהב לסרט הטוב ביותר: "מילים נרדפות" של נדב לפיד – הבמאי נדב לפיד עם המפיק סעיד בן סעיד 2. פרס דב הזהב לסרט הטוב ביותר: "מילים נרדפות" של נדב לפיד – הבמאי נדב לפיד עם המפיק סעיד בן סעיד | | צילום (קטע): © Richard Hübner/Berlinale 2019
בפרס הגדול של דב הזהב זכה סרטו של נדב לפיד "מילים נרדפות". הסרט, שהינו קו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית, מתאפיין באנרגיה תזזיתית ומספר על ניסיונו הרדיקלי של צעיר ישראלי בשם יואב להותיר מאחוריו את עברו בפריז. הסיפור סובב סביב סוגיות של עקירה וחיפוש אחר משמעות, ומעלה שאלות מהותיות בנוגע להגדרה עצמית בעולם המתאפיין בהגירה ובשינוי.

שני פרסים לסרטים גרמניים לא שגרתיים


שתי במאיות גרמניות זכו בפרס דב הכסף. סרט הביכורים העלילתי הסוער של נורה פינגשיידט, System Crasher, על ילדה בעלת הפרעה התנהגותית המתמודדת עם טראומה, זכה בפרס אלפרד באואר על הישגים מיוחדים "אשר מעניקים נקודות מבט חדשות על אמנות הקולנוע". אנגלה שאנלק, אחת הבמאיות המשתייכות למה שמכונה האסכולה הברלינאית, זכתה בפרס דב הכסף לבמאי הטוב ביותר, על סרטה  I was at Home, But. זהו סרט  מסתורי על ילד בן 13 ששב לחיק משפחתו לאחר שנעדר מביתו במשך ימים. הדרמה החברתית המלאכותית בעלת היסודות השייקספיריים של שאנלק הממעט בהתרחשויות ובחלק מהזמן מפנה את המצלמה אל בעלי החיים, עוררה מחלוקת בקרב הקהל: חלק מהצופים התקשו לעכל את  הסיפור החידתי, ואילו אחרים הגיבו בהתלהבות.  

במרכז שיחת היום בפסטיבל עמד סרט אימה  


עם זאת, את הדיונים העזים ביותר עורר הסרט הגרמני השלישי שהשתתף בתחרות, "כפפת הזהב", בבימויו של פאטי אקין. אקין, שזכה בשנת 2004 בפרס דב הזהב עם סיפור האהבה הסוער שלו "עם הראש בקיר", נמנה עם הבמאים שקנו את תהילתם בזכות הברלינאלה. "כפפת הזהב", עיבוד קולנועי לספר בעל אותו השם מאת היינץ שטרונק, מגולל את סיפורו האמיתי של הרוצח הסדרתי הידוע לשמצה מהעיר המבורג פריץ הונקה. הסרט נשען במידה רבה על אפקטים של אימה, גועל ודם הניתז לכל עבר, ועמד במרכז השיחות של באי הפסטיבל עוד ימים ארוכים לאחר הקרנת הבכורה שלו. בתחרות עצמה, לעומת זאת, לא זכה הסרט בפרס כלשהו.  

פרסי דב הכסף לסרט סיני וחשד להתערבות הצנזורה


עם זאת, בפסטיבל שררה תמימות דעים בנוגע לסרט הסיני הנפלא שהשתתף בפסטיבל, So Long, My Son, מאת וואנג שיאושווי, שהיה אחד הפייבוריטים בתחרות. כמו רבים מהבמאים שהשתתפו השנה בתחרות, גם שיאושווי לא היה פנים חדשות: עוד בשנת 2001 זכה סרטו "אופניי בייג'ינג" בפרס דב הכסף. הדרמה העכשווית שלו, על זוג הורים שמאבדים את בנם היחיד בתאונה, משתרעת על פני שלושה עשורים ומספרת על ההשלכות של מדיניות תכנון המשפחה בסין.
 3.	בפרס דב הכסף לשחקנית הטובה ביותר זכתה יונג מיי על תפקידה בסרט So Long, My Son של הבמאי וואנג שיאושווי 3. בפרס דב הכסף לשחקנית הטובה ביותר זכתה יונג מיי על תפקידה בסרט So Long, My Son של הבמאי וואנג שיאושווי | צילום (קטע): © Richard Hübner/Berlinale 2019
בפרסי דב הכסף לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר זכו וואנג ג'ינשון ועמיתתו לסרט יונג מיי, על המשחק הרגיש שלהם. העובדה שחבר השופטים בחר להוקיר את הסרט הסיני הזה העלתה נקודה נוספת אל מעל פני השטח: סרטו המצופה של הבמאי הסיני ז'אנג יימו, One Second, הוסר מרשימת המשתתפים בתחרות זמן קצר לפני פתיחת הפסטיבל – לכאורה בשל קשיים בהפקה. עם זאת, ישנן השערות שלצנזורה הסינית היה חלק בכך. התקופה של "מהפכת התרבות", שבה עוסק סרטו של יימו, מהווה עד היום נושא טעון בסין.

עתיד הקולנוע – והברלינאלה


העובדה שנטפליקס הפיקה את הסרט הספרדי בתחרות, "אליסה ומרסלה" בבימויה של איזבל קויקסט, הובילה למחאות מצד מפעילי בתי הקולנוע עוד לפני הקרנתו. האם מותר לסרט שלא נוצר בראש ובראשונה לצורך הקרנה בבתי הקולנוע לקחת חלק בפסטיבל קולנוע מוביל? אין ספק ששירותי הסטרימינג ישפיעו לא רק על עתיד הקולנוע. מאז שדיטר קוסליק נטל לידיו את ניהול הברלינאלה בשנת 2001, השתנתה תעשיית הקולנוע ללא הכר – יחד עם חשיבותו של פסטיבל הקולנוע. כפי שמתאר זאת קוסליק עצמו, העולם האודיו-ויזואלי עובר "טלטלה גדולה מאוד". קוסליק עשה רבות ב-18 השנים שבהן ניהל את הפסטיבל: קידם את הקולנוע הגרמני, סייע לכישרונות קולנועיים והפך את הברלינאלה לפסטיבל הצופים הגדול ביותר. במאי 2019 ייכנסו לנעליו קרלו צ'טריאן ומרייט ריזנביק. הנתיב החדש שבו עתיד לפסוע הפסטיבל – גם לנוכח עולם אמצעי המדיה המשתנה ללא הרף – יהיה קרוב לוודאי האתגר הגדול מכולם שאיתו הם יצטרכו להתמודד.