לצעירים הרוצים לשפר את העולם – בסרטי הקולנוע של הנס ויינגרטנר תמצאו דמויות של צעירים וצעירות בדיוק כמוכם - הנאבקים כדי ליצור עולם טוב יותר. סרטיו העלילתיים של ויינגרטנר השפיעו רבות לא רק על הצופים דוברי הגרמנית אלא מילאו גם את אולמות הקולנוע ברחבי העולם.
מאת אווה מריה פרפירת
"יש לכם יותר מדי כסף" כתבו יאן, פטר ויולה על דלתותיהם של בתי עשירים. למרות שאין ביכולתם באמת לשנות את השיטה, באופן זה הם מצליחים לכל הפחות להפחיד את העשירים, להוציאם משלוותם ולמתוח ביקורת על אי הצדק שבקפיטליזם. שלושת הצעירים הם הדמויות הראשיות בסרט הקולנוע של הנס ויינגרטנר "המחנכים" משנת 2004. הסרט הוקרן בבתי קולנוע בלמעלה מחמישים מדינות בעולם וזכה בגרמניה למעמד של סרט פולחן. מרגע זה ואילך שאלות העוסקות במושג הצדק ומשמעותיו עוברת כחוט השני בסרטיו של הבמאי והתסריטאי האוסטרי.
לפני שהחל את הכשרתו הקולנועית בבית הספר הגבוה לאמנות בקלן למד ויינגרטנר נוירוכירורגיה. סרט הגמר שלו היה להצלחה הקולנועית הראשונה שלו: התקציב לסרט "רעש לבן" (2001) היה דל – כ-20,000 אירו בלבד. סצנות רבות צולמו בדירת השותפים שבה הוא עצמו התגורר. את התפקיד הראשי גילם דניאל ברוהל, שחקן כמעט בלתי ידוע באותה העת. לאחר כמה שנים שיחק שוב בסרט של ויינגרטנר, "המחנכים", זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. סרטו האחרון של ויינגרטנר, 303, סרט מסע רומנטי, יצא לאקרנים בבתי הקולנוע בגרמניה ובאוסטריה בשנת 2018.
הבמאי הנס ויינגרטנר בהקרנת הבכורה של סרטו "303".
| Foto: © picture alliance/Eventpress
אוטופיות על עולם צודק יותר
"לא הייתי מכנה היום את האידיאלים שלי אידיאלים של שמאל, אך מה שמוביל אותי הוא הרצון לומר משהו על העולם" אמר ויינגרטנר בריאיון. הדמויות בסרטיו מדמיינות עולם טוב יותר, דנות באלטרנטיבות אפשריות ואף מנסות לשנות דבר מה בעולם. בסרטו "המחנכים" הגיבורים אינם מצליחים להרוס את השיטה הקפיטליסטית שהם בזים לה כל כך, אך לעומת זאת ריינר, הדמות הראשית בסרט "לשחרר את ריינר – הטלוויזיה שלך משקרת" (2007) זוכה להצלחה רבה יותר. ריינר הוא מפיק טלוויזיה המבקש לשחרר את עולם המדיה מתכניות טלוויזיה הנותנות יד לטמטום הצופים. הסרט מסתיים באוטופיה שמתגשמת: הטלוויזיה משדרת פחות תכניות בידור ואופרות סבון ויותר סרטי תעודה המבוססים על תחקירים מעמיקים ויצירות מקוריות. בסרט המסע "303" משנת 2018 שני סטודנטים נוסעים בקרוואן מברלין לפורטוגל ובדרך משוחחים ומתווכחים במשך שעות רבות על החברה, על החיים ועל אהבה. עבור ויינגרטנר הסרט הוא מעין המשך לסרט "המחנכים" שבו הדמויות הראשיות נכשלות בסופו של דבר: "303 הוא ניסיון לומר: תנו לנו עוד פעם לחשוב על השאלות: מה בעצם לא עובד? אילו עקרונות עלינו לשנות?"
בשולי החברה
סרטיו של ויינגרטנר עוסקים בשאלת האוטופיה ובביקורת על השיטה הקפיטליסטית אך גם באופן התמודדותה של החברה עם אנשים הלוקים בנפשם. סרט הביכורים שלו "רעש לבן" (2001) עוסק באדם הסובל מסכיזופרניה והסרט "סכום כל חלקיי" (2011) מגולל את סיפורו של מתמטיקאי צעיר המתמודד עם פסיכוזה. דברי ביקורת שנכתבו על סרטים אלו ביקשו להפנות את תשומת הלב לאופן הייחודי שבו ויינגרטר עוסק בתמה זו ו"לנקודת המבט האמפתית שויינגרטנר מאמץ כשהוא עוסק במחלות נפש".
במילותיו שלו
"אני פשוט לא קולט עד כמה האנושות טיפשה, איך אנו הורסים באופן שיטתי את כדור הארץ. זה כמו בקטטת ענק שפורצת במועדון: המקום עצמו נהרס כליל אך לא ניתן להפסיק את האלימות." (ציטוט מקורי)
