ריאיון עם אנט לנגן
"אף פעם לא הייתי טיפוס של נסיכה בשמלה ורודה"

Annette Langen
© NordSuedVerlag

המכתבים של "פליקס הארנב" נמנים עם ספרי הילדים האהובים והמצליחים ביותר, לא רק בגרמניה, אלא גם בישראל. בריאיון עם הסופרת המצליחה אנט לנגן, היא מספרת על הקשר האישי שלה לבובת הארנב שלעולם אינו מתעייף מלטייל ברחבי העולם, ומסבירה מדוע הקראת סיפורים היא אחת ההשקעות הטובות ביותר בעתידו של ילד. 
 

גברת לנגן, איך נוצרה הדמות של "פליקס הארנב?" למה ארנב, ולמה הוא נקרא פליקס?
 
כשהייתי ילדה הייתה לי בובת ארנב בשם "לאוסי". בגלל שסחבתי איתי את הארנב לכל מקום והחזקתי אותו כל הזמן מהאוזניים, זה הגיע למצב שסבתא שלי נאלצה לתפור לו את האוזניים כדי שלא יתפרקו. ואז שאלתי אותה: למה הוא לא מקבל זריקה לשיכוך כאבים כשמנתחים אותו, כמו כל האנשים? עד כדי כך הוא היה אמיתי עבורי.

והשם פליקס?

פירוש השם פליקס הוא "המאושר". והיכולת לנסוע ממקום למקום היא אושר, כך הרגשתי כבר בתור ילדה. משום שההורים שלנו נסעו איתנו הרבה ממקום למקום, ביקרנו גם בערים הגדולות: בהתחלה אתונה, ואחר כך לונדון, פריז ורומא. במובן הזה, הדמות של פליקס מכילה בתוכה גם משהו ממני - התשוקה לראות את העולם הגדול. בתור ילדה טיפסתי הרבה על עצים. אף פעם לא הייתי טיפוס של נסיכה בשמלה ורודה.  


"כמו פליקס, גם לי יש תשוקה לראות את העולם הגדול"

Felix © Goethe-Institut Israel
כשאת מקריאה לילדים, את מציגה את עצמך בפני המאזינים הצעירים בתור "כמעט כמו האמא" של פליקס הארנב. מה מייחד בעינייך את דמותו של פליקס? מה הופך אותו לכל כך אהוב?  

התכונות שמייחדות את פליקס הן הסובלנות שלו, האומץ שלו והעובדה שהוא מתייחס לכולם בצורה שווה. כל אלה מובילים לכך שהוא יוצא לדרך פעם אחר פעם. הוא שואף להכיר ארצות ותרבויות חדשות, וגם לספר לאחרים על כך, להרחיב אופקים. מתבגרים צעירים שגדלו עם הספרים האלה מספרים לי מדי פעם שהם רוצים לנסוע בעצמם לחו"ל למשך שנה אחרי שיסיימו את הלימודים, למשל כדי לעסוק בפעילות בעלת מטרה חברתית כלשהי. פליקס הוא גם חבר טוב, שחשוב לו שחברתו הילדה סופי תדע ותרגיש בכל רגע נתון עד כמה היא חשובה לו. אסור שיהיה לה אפילו ספק קל שבסופו של דבר הוא יחזור אליה. לכן תמיד יש סוף טוב לסיפור – זה דבר הכרחי לספר ילדים!

מדוע החלטת בתור סופרת להתמחות דווקא בז'אנר של "ספרי ילדים"?
 
אני מגיעה ממשפחה של מוכרי ספרים, ולכן כבר בתור ילדה הייתי מוקפת בהרבה מאוד ספרים שונים מגיל צעיר מאוד. אבל הספרים שהקסימו אותי במיוחד הם ספרים עם תמונות, וכך זה נשאר עד היום, בעיקר בגלל החיבור בין טקסט לאיורים. אלה הם שני רבדים שחייבים להשלים האחד את השני כדי שהספר יותיר את רישומו על הקורא, ובמקרה הטוב ביותר אף ירגש אותו. 
 
בינתיים נוצרו בהשראת פליקס הארנב שני סרטי קולנוע, סדרת אנימציה ומחזמר. לכך מתווספים גם מגוון של מוצרים מסחריים, יקום שלם של פליקס עם תיקי גב, מזוודות, מצעים, משקפיים, נעליים ואפילו ממרחים. עד כמה היית מעורבת בכל אלה?

מטבע הדברים, בכל הפרויקטים שבהם יש טקסטים אני מוודאת שיש לי יכולת להשמיע את קולי. את המחזמר אני כתבתי. חשוב לי כמובן שתהיה לי השפעה על האופן שבו פליקס ממשיך להתפתח.  

עד כה ראו אור עשרה ספרים. יש לך עדיין רעיונות?

בהחלט! כתב יד חדש נמצא כעת בהוצאה לאור. בשני הספרים האחרונים שלו פליקס ביקר קודם כל בגרמניה, ואז טייל ברחבי שוויץ. אחד הצדדים היפים של ההצלחה שלה זוכים הספרים הוא שיוצא לי לנסוע הרבה, גם בגרמניה, כדי להעביר הרצאות ולקיים הקראות. באמצעות זאת התאפשר לי לראות שיש כל כך הרבה מקומות, נופים ואתרים יפים בארץ הזו. מסיבה זו ביקשתי אפילו מההוצאה לקבל יותר עמודים. במקום 40 העמודים שבדרך כלל אני כותבת, כתבתי בסופו של דבר 56, ולמרות זאת התקשיתי לבחור. הייתי שמחה, למשל, אם פליקס היה נוסע לטרייר כדי לראות את ה"פורטה ניגרה" (השער השחור), ממשיך דרך העיר וופרטל באמצעות "הרכבת התלויה", וחוקר את המכתשים והאגמים של רכס הרי אייפל.


"ההצלחה בישראל חשובה לי מאוד"


הספרים של "פליקס" תורגמו לכ-30 שפות, בהן גם לעברית. הספר "מכתבים מפליקס" הגיע בישראל אפילו לרשימת רבי המכר, בתור הספר הגרמני הראשון שהצליח לעשות זאת אחרי 1945. האם את מודעת לכל ההצלחה הזו? את מקבלת בעצמך מכתבים?

העובדה שפליקס מצליח כל כך בישראל חשובה לי מאוד, משום שבכך הוא תורם תרומה להבנה ההדדית בין העמים. ולשאלתך בנוגע למכתבים: כן, אני מקבלת כל הזמן מכתבים ואימיילים, וחשוב לי לענות באופן אישי לכל ילד. לפעמים זה בכלל לא פשוט. פעם אחת פנתה אליי ילדה כדי לקבל עצה, בגלל שאביה החייל היה חייב ללכת למלחמה. הנושא הזה העסיק אותי כל כך, עד שבסופו של דבר כתבתי ספר ילדים שלם: "מר ג.אוט הקטן". ילדה אחרת מאמריקה כתבה לי שוב ושוב במשך שנים עד שהגיעה לגיל שתים עשרה. והמוציאה לאור של ספרי פליקס בפולין עודדה ילדים בגילאי גן להשתתף בפרויקט שבו הם כתבו בעצמם מכתבים לפליקס וסיפרו לו על ארצם. היא תרגמה את כל המכתבים האלה לגרמנית ואז שלחה לי אותם. עניתי על כל המכתבים האלה באופן אישי, לקח לי יום שלם לענות על כולם.

ענית עליהם בכתב יד?

באמצעות המחשב. אני לא מצפה מאף אחד להבין את כתב היד שלי. הוא יותר גרוע מהשרבוטים של פליקס, ופליקס עוד חייב להחזיק את העט בכפה שלו. לי עדיין יש יד עם חמש אצבעות.

את מגלה מעורבות רבה בתור שגרירה של קריאה. מדוע הקראת ספרים כל כך חשובה בעינייך?

מחקר אורך של אוניברסיטת אוקספורד, שבו השתתפו כ-17,000 ילדים, הראה שהַקְרָאָה מביאה בטווח הארוך לציונים טובים יותר בבחינות הגמר בבית הספר. בעיניי זו פשוט אחת ההשקעות הטובות ביותר בעתידו של ילד. 

באיזה מובן?

היא מפתחת כבר בשלב מוקדם מיומנויות רבות שילד זקוק להן בבית הספר, ויזדקק להן גם מאוחר יותר בחיים, כמו העניין בקריאה וכתיבה של הילד עצמו. לכך מתווספת גם בנייה של אוצר מילים ופיתוח של עולם הדמיון. קריאה היא כמו סרט קולנוע שמוקרן בתוך הראש. עם זאת, למרבה הצער הסטטיסטיקה מראה שב-70 אחוז מהמשפחות בגרמניה כבר לא מקריאים סיפורים בתור דבר שבשגרה. לעומת זאת, הרבה זמן מתבזבז על הסעת הילדים באוטו לפעילויות שונות אחרי שעות בית הספר. חלק מההורים כבר לא סומכים על היכולת שלהם להקריא סיפורים, משום שהם מאמינים שחייבים להיעזר בקריינים מקצועיים של ספרי שמע. אבל מה שכל כך חשוב בהקראה זו הקירבה שנוצרת במהלכה, תחושת הביטחון שמרגישים כשמתכרבלים וצוללים יחד לעולמו של הספר. אין ספק שכשהילד יגדל הוא יזכור בדיוק את הרגעים האלה.

 
אנט לנגן, ילידת 1967, היא אחת מסופרי הילדים המצליחים ביותר בגרמניה. במסגרת עבודתה כלקטורית בהוצאה לאור היא הייתה אחראית במשך שנים רבות על בחירת ספרי הילדים שיתפרסמו בהוצאה, ובמהלך תקופה זו כתבה את ספרי הילדים הראשונים שלה. הראשון שבהם ראה אור בשנת 1989, ועד היום היא כתבה יותר מ-100 כותרים. מאז שנת 2000 היא מקדישה את כל זמנה לכתיבה. "מכתבים מפליקס" פרי עטה תורגם לכ-30 שפות וזכה לעיבודים קולנועיים. לנגן פועלת בהתנדבות לעידוד הקריאה, ומאז 2011 היא משמשת כשגרירת קריאה של "קרן הקריאה" הגרמנית. אנט לנגן היא אם לשני ילדים ומתגוררת באזור ברגישס לנד.