עיצוב במה
"מסורת של מגוון"

Inszenierung von Georges Bizets „Carmen“ unter der Regie von Stephan Märki am Konzert Theater Bern. Bühnenbild: Philip Fürhofer.
Foto (Detail): © Tanja Dorendorf T+T Fotografie

אין כמעט מדינה בעולם שבה יש תיאטראות ואולמות קונצרטים כה רבים כמו בגרמניה. בין אם מדובר בתיאטראות קטנים או בבתי אופרה גדולים - מעצבי הבמה הם האמונים על עיצוב חוויית תיאטרון ייחודית.  

מאת נדין ברגהאוזן

בגרמניה מספר התיאטראות הגבוה ביותר לנפש. בשל כך התמודדה המדינה על התואר "אתר מורשת עולמית" בארגון אונסק"ו. בין אם מדובר בתיאטראות קטנים או באולמות קונצרטים גדולים, במשחק, בתיאטרון בובות, באופרה או במחזמר - למעצבי הבמה יש תפקיד חשוב בעיצוב חוויית תיאטרון ייחודית. בריאיון יספקו מעצבי הבמה קתרין נוטרודט ופיליפ פורהופר הצצה לעולם עיצוב הבמה בגרמניה וישוחחו על תשוקתם למקצוע.  


גברת נוטרודט ומר פורהופר, שניכם עוסקים מזה שנים רבות בתחום עיצוב הבמה בתיאטראות רבים בארץ ובעולם. האם לדעתכם קיימת בגרמניה מסורת עיצוב במה גרמנית ייחודית טיפוסית?

פיליפ פורהופר: יש אינספור מעצבי ומעצבות במה ידועים בתולדות התיאטרון הגרמני. אמנה רק אחדים מהם: האדריכל פרידריך שינקל, האדריכל והמעצב האוסטרי יוזף הופמן, מעצב חלקה הראשון של היצירה "טבעת הניבלונג" של ריכרד וגנר בביירוית וקספר נהר, מעצב הבמה האגדי של ברטולד ברכט. מגוון זה הן בהיבט התוכני הן בהיבט האסתטי אף הולך ומתרחב עם השנים. אמנם בעיר תיאטרון דוגמת ברלין אני יכול לזהות את חותמו של צוות בימוי כלשהו בתחומים מסוימים, אולם לא ניתן לדעתי לדבר על מאפיינים כלליים או גרמניים בגרמניה. עם זאת ניתן לראות בגרמניה ללא ספק מסורת של מגוון - ומספר התיאטראות הרב מעיד על כך. 

קתרין נוטרודט: עולם התיאטרון בגרמניה צפוף מאוד ולכן יש בהחלט מקום לחילופי דעות אך בד בבד גם לתחרות ולהצצה בתיאטראות האחרים, בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה". עולם התרבות יוצא נשכר. 

האם המגוון הרב בתחום שאתם מצביעים עליו וסגנונות הבמה השונים כל כך אלה מאלה ייחודיים לגרמניה או שמדובר בעניין ייחודי בנוף עיצוב הבמה? 

פיליפ פורהופר: כמו בכל תחום חברתי אחר האמנות - ובמיוחד התיאטרון - היא מקום מפגש של אנשים רבים ושונים שעובדים ברחבי אירופה ולעתים קרובות אף ברחבי העולם. עיצוב במה הוא לעולם חלק מיצירת אמנות כוללת שיש לה שותפים רבים והוא נוצר תוך שיח עם הבמאים, המעצבים וצוות גדול בתיאטרון. באופן טבעי יש מגוון עצום. גרמניה אינה שונה בכך ממדינות אירופה האחרות שיש להן מסורת של תרבות ארוכת שנים. נוסף על כך ליוצרי תיאטרון רבים, כמוני למשל, יש הפקות לא רק במדינה שלהם אלא גם בעולם. 
  
כיצד תוכלו למקם את עיצוב הבמה ביחס לדיסציפלינות דוגמת אדריכלות, אמנות חזותית ואמנות הבמה? 

קתרין נוטרודט:
עיצוב במה הוא שילוב של שלוש הדיסציפלינות. התפאורה שעיצבתי  מבוססת על כל הפעולות המקדימות שביצעתי: קריאת הטקסט, מתן פרשנות לטקסט, דיון עם הבמאים, התחשבות בביקורת, ציור, בניית דגמים בתלת מימד, רישומים טכניים, תקצוב, בנייה בבית מלאכה עם אנשי מקצוע וחשיבה על תאורה. כמו כן בתחום עיצוב הבמה צריכה להיות נכונות גדולה מצד האמנים להסכים לדחיית רעיונות מסוימים ולקבל אולי את אלה של האחרים בצוות האמנותי.

פיליפ פורהופר: תולדות עיצוב הבמה שופע בדוגמות של אמנים שעברו מתחום לתחום, למשל אדריכלים ואמנים כמו פרידריך שינקל, בוב ווילסון, פבלו פיקאסו או וויליאם קנטרידג' עסקו בתחום עיצוב במה לעיתים קרובות ובאופן אינטנסיבי. אני עצמי עובד כאמן חזותי בדיסציפלינות שונות בתחום המולטימדיה - עיצוב במה ותלבושות מעניינים אותי מאוד עוד מתקופת הילדות. 
 

  • Inszenierung von „Peer Gynt“ nach Hendrik Ibsen unter der Regie von Sigrid Strøm Reibo an der Nationaloper Norwegen in Oslo. Bühnenbild: Katrin Nottrodt. Foto: © Erik Berg
  • Inszenierung von Georges Bizets „Carmen“ unter der Regie von Stephan Märki am Konzert Theater Bern. Bühnenbild: Philip Fürhofer. Foto: © Tanja Dorendorf T+T Fotografie
  • Inszenierung von „Macbeth“ am Staatstheater Karlsruhe mit Jaco Venter und den Damen des Badischen Staatsopernchors. Bühnenbild: Philip Fürhofer. Foto: © Falk von Traubenberg/Staatstheater Karlsruhe.
  • Inszenierung von „Peer Gynt“ nach Hendrik Ibsen unter der Regie von Sigrid Strøm Reibo an der Nationaloper Norwegen in Oslo. Bühnenbild: Katrin Nottrodt. Foto: © Erik Berg

 
עד כמה מעצבי ומעצבות הבמה זוכים להערכה בעולם התיאטרון? 

קתרין נוטרודרט: לצערי אין תמיד הערכה מספקת לעיצוב הבמה. זמן ההכנה הולך ומתקצר, מועדי ההצגות משתנים באופן ספונטני - כמעט לא נותר לנו זמן לנושאים ולרעיונות. ובאופן אפיקורסי נאמר: אם לא מזכירים את עיצוב הבמה בביקורות הרי שכנראה לא היה משהו שלילי לומר. מצבם של העוסקים בתלבושות ובתאורה גרוע אף יותר - לעיתים קרובות הם כלל אינם מוזכרים. כתב העת הגרמני "תיאטרון היום" מעניק מדי שנה את התואר "מעצב הבמה של השנה" שכולנו חושקים בו כמובן. כמו כן אגודת מעצבי הבמה מייצגת אותנו היטב. זה חשוב מאוד. עם זאת אנו עדיין מקווים להערכה ולתשומת לב רבה יותר. 

מה מלהיב אתכם במקצוע? 

פיליפ פורהופר: אני מודע לכך שהצגה יכולה להצליח רק אם הכול עובד כמו שצריך. עיצוב במה הוא גורם מרכזי וישיר מאוד שמלווה את הצופה מתחילת ההצגה ועד סופה. המקצוע הזה מדהים בעיניי. במאים, טקסטים ומוזיקה באים והולכים ואילו הבמה היא הגורם היציב שאינו משתנה. 

שניכם הוזמנתם לדנמרק במסגרת חגיגות שנת תרבות גרמניה-דנמרק 2020. מר פורהופר, ביצעת כבר שני פרויקטים בתחום האופרה וכעת אתה עובד על הפקה של "המלט" בתיאטרון הולסטברו. גברת נוטרודט עיצבה את אימא קוראז' של ברטולט ברכט בתיאטרון המלכותי בקופנהגן. תוכלו לשתף אותנו בחוויות שלכם מהעבודה בדנמרק? האם יש הבדל בין עבודת התיאטרון בגרמניה לזו בדנמרק? 

פיליפ פורהופר: החוויות שלי פה בדנמרק היו מצוינות לכל אורך הדרך. הדנים מנומסים, ידידותיים ומקצועיים. יש הבדלים בתהליך העבודה וההפקה אך לא הייתי מייחס אותם למנטליות זו או אחרת. הם תלויי תיאטרון ולא תרבות. אני בטוח שהעבודה בקופנהגן שונה לחלוטין מזו באארהוס כפי שהעבודה באופרה הממלכתית של בוואריה במינכן שונה מזו בתיאטרון השאוביהנה בברלין. 

קתרין נוטרודט: אני גם סבורה שאנו תופסים את עצמנו כאמנים עצמיים ובהיבט הזה אין הבדל בין גרמניה לדנמרק. כולנו דומים.