פנדמיית הקורונה
כיצד שינה הנגיף את חיינו
מאז אביב 2020, עם פרוץ פנדמיית הקורונה, נראה כי העולם עצר מלכת. שינויים קיצוניים בחיי היומיום עשויים לסייע במאבק בנגיף. תחומי חיים מסוימים בחברה שלנו עלולים להיפגע באופן ממושך. מאזן ביניים.
איכות הסביבה: אנחת רווחה קצרה
דולפינים במקומות שבהם רואים בד"כ רק אוניות קרוזים - חדשה כביכול משמחת זו מוונציה התפשטה בעולם בתקופת פנדמיית הקורונה. אולם ארגון גרינפיס למען הסביבה קבע באופן ברור: הדולפינים המופיעים בסרטון לא היו בוונציה אלא בנמל העיר קליארי בסרדיניה. ושם אין זה מחזה כה נדיר להיתקל בהם. והמים הכביכול צלולים יותר בתעלות ונציה אינם מעידים על איכות טובה יותר אלא על היעדר ערבוב של משקעים מהקרקעית. אם כן האם משבר הקורונה לא סייע לטבע להתאושש כלל? פחות תנועה בכבישים, הייצור התעשייתי פחת באופן משמעותי, המשרדים נותרו שוממים, המטוסים קורקעו - במהרה יכול להיווצר הרושם כי הנגיף מציל את העולם ממשבר האקלים. אולם המשרד הגרמני לאיכות הסביבה מצנן את ההתלהבות: "אם יש למשבר הקורונה השלכות חיוביות על רמת זיהום האוויר, פליטת גזי חממה וסיכונים בריאותיים הנובעים מרעש, הרי שמדובר בהשפעה קצרת טווח." כדי להגיע לשיפור בטווח הארוך יש צורך במדיניות ברורה בתחום של איכות הסביבה שתשנה שינוי מהותי את התשתיות ואת מודל הצריכה והניידות ותשים דגש על קיימות. ובמילים אחרות: אם תצעד הכלכלה לאחר המשבר באותה הדרך והתנועה תחזור לקדמותה ואף תגבר הרי שהנזקים לסביבה יימשכו.
כלכלה: מיתון עמוק
סגר הקורונה והמצב הכלכלי העולמי הקשה, במיוחד על רקע מה שקורה בארה"ב, הובילו את גרמניה למיתון. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצריכה הפרטית נפגעה מאוד וכך גם ההשקעה במכונות, במכשירים ובכלי רכב. כבר ברבע הראשון של שנת 2020 נרשמה ירידה בסך 2.2% בתמ"ג. בהשוואה למדינות גדולות אחרות באירופה מצבה של גרמניה עדיין טוב: בצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו, התכווצה הכלכלה מינואר עד אפריל 2020 ב-5.8%. באיטליה, הכלכלה השלישית בגודלה באירופה, מדובר ב-4.7%. להערכת כלכלנים הירידה החדה במחזור העסקים ברבע הראשון לא הגיעה לשיאה. בשנת 2020 ממשלת גרמניה נערכת למיתון העולמי הגרוע ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הערכות הגורמים המקצועיים בגרמניה צופות כי התוצר המקומי הגולמי במדינה יתכווץ השנה בשישה עד שבעה אחוזים. לשם השוואה: בשנת 2009, שבה היה משבר כלכלי עולמי, הייתה ירידה של 5.7% בתמ"ג בגרמניה. גם שיעור המובטלים עלה בעקבות משבר הקורונה. ביוני 2020 עמד שיעור האבטלה על 6.2%, כלומר 1.3% יותר מאשר ביוני אשתקד. מדובר בכ-640,000 מובטלים נוספים יחסית לשנה שעברה.
עולם העבודה: פתרונות היברידיים לעולם שבו נדרשת גמישות
בעוד שעובדים רבים עברו בתקופת הסגר להיקף משרה מצומצם יותר ונאלצים כעת להסתפק בשכר נמוך יותר או שחוששים מפיטורים, עובדים אחרים, למשל בתחום המזון או הבריאות, נאלצו לעבוד שעות רבות יותר ולהיות חשופים להידבקות בנגיף. חלק אחר של המועסקים החל לעבוד מהבית במקום מהמשרד. שירות המיקרו-בלוגינג של טוויטר היה אחד הראשונים ששלח את עובדיו בכל העולם לעבוד מהבית כבר באמצע חודש מרץ. המשרדים יישארו סגורים לפחות עד ספטמבר 2020. העובדים יכולים להחליט בעצמם אם ומתי לשוב לעבודה במשרד. דבר אחד ברור: העבודה במשרד במתכונת הנוכחית נראית מיושנת ולא מתאימה עוד למציאות. יש למצוא אפשרויות גמישות יותר. מצב עבודה היברידי שבו חלק מהצוות עובד מהמשרד, חלק אחר מהבית או ממקומות שונים בהתאם לצורך נראה כדרך ההולמת את עולם העבודה בעתיד. כך לפחות על פי סקר של אדקו, חברת משאבי אנוש. עובדים רבים נאלצו ללמוד טכניקות חדשות, למשל כלי לביצוע שיחות וידאו רבות משתתפים. בעתיד לא יהיה עוד צורך בכל נסיעות העבודה והפגישות שבהן הנוכחות הפיזית הייתה עד כה בגדר חובה. תהיה לכך השלכה נוספת: יהיו פחות פקקים ופחות טיסות בתוך גרמניה עצמה במשך השבוע. על פי הסקר ייתכן שהקורונה תבשר את סוף עידן חוזה העבודה המבוסס על 40 שעות שבועיות, שכן עובדים מוכנים פחות לחוזה נוקשה מעין זה. יותר משני שלישים מהנשאלים (69%) היו בעד "עבודה מוכוונת תוצאות" שבה החוזה מבוסס על מילוי מטרות מוגדרות ולא על כמות מסוימת של שעות עבודה.
אמצעי התקשורת: שובה של הטלוויזיה הלינארית
פחות מפתיע שצריכת אמצעי המדיה עלתה בתקופת הפנדמיה. ערוצי חדשות דוגמת הדויטשה וולה מדווחים על שיא של כל הזמנים בכניסה לאתר שלהם. כמו כן דווח על עלייה משמעותית בצפייה בשידורי חדשות. על פי סקר של ענף מדיה ובידור של חברת הייעוץ דלויט שיעור האנשים בגרמניה שקראו מדי יום חדשות ממומנות עלה ב-35%. כמו כן יותר ויותר משתמשים היו מוכנים לשלם עבור תכנים: השימוש הרגיל בתכני פרימיום בתשלום עלה ב-25%, מהדורות העיתונות המקוונות כפורמט pdf או ביישומון עלו ב-31%. הטלוויזיה הלינארית חוותה "לידה מחדש": על פי סקר של דלויט ענו 21% מהנשאלים כי הטלוויזיה פעלה אצלם מדי יום שעתיים יותר מאשר בתקופת טרום הקורונה. אפילו הצעירים שצריכת הטלוויזיה בקרבם הלכה וירדה גילו פתאום את הטלוויזיה הלינארית. צריכת הטלוויזיה לא באה על חשבון ה-vod: כמעט מחצית ממשתמשי ה-vod ענו כי צרכו הרבה יותר תכנים מאשר לפני הגבלות הקורונה. 30% מהנשאלים דיווחו כי האזינו יותר לרדיו. פודקאסטים זכו לחשיפה רבה יותר והצליחו לצאת מהנישה של שוחרי הטכנולוגיה. הפודקאסטים מצליחים להעמיק יותר בנושא מאשר חדשות בטלוויזיה או ברדיו ולהביא למאזינים חומר רקע רלוונטי. בתקופה המאוימת של הפנדמיה התפייסו משתמשים רבים עם ספקי הערוצים המסורתיים. על פי סקר של סוכנות הידיעות רויטרס שהתפרסם בקיץ 2020 ערוצי הטלוויזיה זוכים לאמון רב יותר מהרשתות החברתיות. פרדוקס הפנדמיה: על אף השימוש הרב להוצאות ספרים רבות יש כעת בעיות פיננסיות רבות מכיוון שהכנסות הפרסום שלהן ירדו באופן דרסטי בעקבות המשבר.שוק האמנות: מעבר לתחום המקוון
ביולי 2020 התקיים לראשונה יריד אמנות מקוון: יריד האמנות של מנהיים. סטרימינג בשידור ישיר, שידורי טלוויזיה דיגיטליים , סיורים וירטואליים במוזיאונים - אלו הדרכים שעולם האמנות צועד בהן בעת הזו. במשך תקופה ארוכה היה המסחר המסורתי סקפטי כלפי אספנים מעולם הכלכלה והכספים שרכשו יצירות אמנות באמצעות הסמארטפון במקום בגלריות. משבר הקורונה עשוי להביא לגל אופנתי: שוק האמנות במסחר האלקטרוני זכה להצלחה בעקבות הקורונה. תומאס פישר, בעל גלריה בברלין, משתמש בפלטפורמת המכירות באינטרנט באתר Verkaufs-Plattform BerlinViews.com כדי להציג את האמנים שלו: "האתר מאפשר לכ-25 גלריות בברלין להציג כל פעם אמן אחד מתוך הרפרטואר שלהן ואף למכור את יצירות האמנות שלו." בעוד שאחדים חוששים כי "מציאות" בעולם הגלריות "במחתרת", בחללי התצוגה העצמאיים והאלטרנטיביים או המייצגים "תת-תרבות" ובבתי הספר לאמנות ייעלמו מן העולם וכניסתם של אמנים צעירים ובלתי ידועים תהיה מורכבת יותר, פישר עצמו גורס כי הבעיות הן דווקא בתחום המסחרי המובהק. בתי מכירות ידועים ובעלי מוניטין העוסקים במכירות פומביות דוגמת "נאגל" בשטוטגרט נמצאים בקשיים פיננסיים, ירידי אמנות יוקרתיים מקלן ובריסל ועד שוויץ מתבטלים. בעיניו אין משמעות רבה לאירועים שבוטלו, למשל אירוע פתיחה של תערוכה: "מרבית הגלריות מתמקדות בקשר אינטנסיבי עם המתעניינים. אוצר במוזיאון לא תמיד מגיע לפתיחה אלא קובע פגישה לפי הצורך." הסגירה הזמנית של מוסדות תרבות לא גרמה לדעתו לכך שאמנים הפסיקו להיות יצירתיים.תיאטרון: לכמה כסף זקוקים?
בקיץ 2020 יתקיימו אירועי תרבות במקומות רבים בגרמניה תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי וההיגיינה. אך קונצרטים באוויר הפתוח תוך שמירה על ריחוק, פסטיבלי תרבות המתקיימים תחת כיפת השמיים, תיאטראות קטנים במרחב הציבורי או מושבים מדוללים באולמות - אמצעים אלה שננקטו מובילים להכנסות פחותות יותר ואמצעים זעומים יותר להפקות. תיאטראות גדולים הזוכים למימון ממשלתי נפגעים פחות מנגיף הקורונה מאשר תיאטראות פרטיים או עצמאיים ואמנים תחת חוזה פרילנס. בשום מקום בעולם לא היה מספר כה רב של תיאטראות, מוזיאונים ותזמורות קאמריות וסימפוניות יחסית לגודל האוכלוסייה כמו בגרמניה לפני פנדמיית הקורונה: 130 תזמורות ציבוריות, כ-6800 מוזיאונים, 40 אולמות לפסטיבלי תרבות וכ-7000 פסטיבלים הם מורשת של מדיניות תרבותית פדרלית. בגרמניה העיריות הן האחראיות העיקריות לענף התרבות וכעת הן עצמן מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים בשל הקורונה. "לאחר הקורונה השאלה תהיה: כמה כסף עוד יישאר לסצנת התרבות העצמאית? לאיזו תמיכה הם עוד יזכו?" כך אמר לאחרונה יוליוס הייניקה, חוקר מדיניות תרבות, בשיחה עם הדויטשה וולה. בשנים 2020 ו-2021 תקצה המדינה כמיליארד אירו לענף התרבות לשם "התחלה חדשה בתרבות".
פטרה שנהפר היא עיתונאית פרילנס וסופרת.