גישה מהירה:

עבור ישירות לתוכן (Alt 1)עבור ישירות לניווט משני (Alt 3)עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

ספריות ירוקות
"עלינו להגיב לתמורות החברתיות"

גנים על גגות ספריית אוניברסיטת ורשה
Foto (Detail): © Adobe

גינת ירק על הגג וקפה תיקונים במרתף? טים שומן, עובד בספריית היינריך בל ברובע פנקוב בברלין ואחד המייסדים של "רשת ספריות ירוקות", מסביר מדוע על ספריות ציבוריות להגדיר את תפקידן מחדש.

מאת אלאונורה פון

מר שומן, לאחרונה פרסמת מאמר שבו אתה משרטט "אוטופיה קונקרטית" לספריות. דבורים מזמזמות על גג שיש בו גינה ובמרתף מתקנים אופניים. באולמות הקריאה חיות להן תולעים בקומפוסט של הזבל האורגני, אנשים מבוגרים ופליטים נפגשים לפעילויות משותפות. האם זה הדבר שעומד מאחורי הרעיון של ספריות ירוקות?


טים שומן עובד בספריית היינריך בל ברובע פנקוב בברלין. הוא אחד המייסדים של "רשת ספריות ירוקות". טים שומן עובד בספריית היינריך בל ברובע פנקוב בברלין. הוא אחד המייסדים של "רשת ספריות ירוקות". | Foto: © privat אני אוהב את ההגדרה הכללית לפיה ספרייה ירוקה מגיבה לנסיבות חברתיות וזה בשילוב תפקידן החדש של ספריות ציבוריות שהופכות למקומות שבהם לא מדובר רק בספרים אלא באנשים ובאינטראקציה ביניהם. ספריות ירוקות מפגישות אנשים סביב נושאים דוגמת אקלים, איכות הסביבה וקיימות גם באמצעות פעילויות. זה ההיבט החברתי. היבט הקשור למבנה יכול לבוא לידי ביטוי בהנחת פאנלים סולאריים על הגגות, בבניית גינות ידידותיות לדבורים במשטחים ירוקים ובצמצום השימוש במשאבים.  
 
היכן צמח הרעיון של ספריות ירוקות לראשונה?

למיטב ידיעתי הרעיון צמח בארה"ב. תחילה, בשנות ה-70, היה מדובר בבנייה אקולוגית, אולם די מהר עברו האנשים לקדמת הבמה. אז החלו למשל לעודד אנשים באמצעות מידע לחיות חיים בני קיימא. בשנות האלפיים המוקדמות החל הרעיון להגיע אט אט לגרמניה.

מדוע ספריות הן המתאימות ביותר למעבר לקיימות?

ספריות ציבוריות הפכו עם הזמן להיות מה שמכנים "מקום שלישי". כמקום שבו אנשים יכולים לשהות ולהסתובב, מקום שבו משפחות שלמות מבלות את אחר הצהריים ותלמידים מכינים את שיעורי הבית שלהם. זה סימן ההיכר המובהק שלנו: להציע לציבור הרחב מקום בילוי ללא תשלום.

וכשהאוטופיה תקרום עור וגידים אפשר יהיה לשאול מקדחה (בספריית החפצים) או אופניים (בחנות התיקונים)...

בדיוק. לחלוק חפצים יכול לחזק את לכידות החברה שלנו, וזה ממש הייעוד של ספריות ציבוריות. כספריות עלינו להגיב לשינויים החברתיים העצומים המתרחשים לנגד עינינו. אני רואה פוטנציאל אדיר בהדגשת ההיבט החברתי בספריות ירוקות. 
 
יש מה שנקרא ספריות ירוקות לדוגמה?

קיימים פרויקטים נפלאים רבים בגרמניה ובעולם. הספרייה העירונית באוסנברוק למשל מתכננת לבנות בית קטן כ"ספרייה ירוקה לנוער". בדנמרק תכננו מקלחות לחסרי בית. פה כמובן ההיבט החברתי בא לידי ביטוי באופן מובהק. ספריות אחרות הן בניינים סולאריים פסיביים או שיש להן פאנלים סולאריים על הגג. בסנגל יש ספרייה האוגרת מי גשמים וכך משקה את הגינות שלה.

האם פרויקטים כאלה הם דוגמה לדברים שרשת ספריות ירוקות והיוזמה Libraries4Future מתכוונים אליהם?
 
רשת ספריות ירוקות מבקשת לחזק את סוגיית הקיימות ולגרום לספריות בגרמניה, אוסטריה ושוויץ להיות פעילות יותר. מדובר בחילופי רעיונות ובעיגון ערכי הקיימות ואיכות הסביבה גם באופן מוסדי. הרשת עודנה בתחילת דרכה ועוד מחפשת את המתווה הנכון עבורה. וחוץ מזה כעת בתקופת הקורונה הכול מתנהל רק באופן מקוון. למרות זאת הרעיון שלנו זכה לתהודה רבה. מכוני גתה ברחבי העולם היו מיוצגים גם הם במפגשים הללו. Libraries4Future מגיבים גלובלית אך בעיקר במישור האישי.

במה דנים בפגישות אלו?

אחד הנושאים למשל הוא עטיפת ספרים בטפט. זה קצת בבחינת "פרה קדושה" בספריות. מצד אחד רוצים  לשמור על הספרים באמצעות הטפט, מצד שני הטפט עשוי פלסטיק. ומהר מאוד מתעוררת השאלה: האם אנו באמת זקוקים לזה? אנו כספרייה עירונית משליכים ספרים לעיתים תכופות. הפתרון הזמני שמצאנו הוא להפריד את הספר עצמו מהטפט, אחרת הכול היה מושלך לפח כפסולת רגילה ולא ממוחזרת. 

האם הרעיון של ספרייה שלא רק משאילה ספרים אלא גם מבינה את עצמה כמוסד חברתי מקובל על כולם?

אנשים המגיעים לספרייה שואלים לא פעם: מה זה הדבר הזה? אך כאמור מדובר גם בתפקיד החדש של הספריות: לא רק לקבץ ספרים אלא גם להפגיש בין אנשים שכן גם אנשים נושאים ידע. וכך הספרייה ממשיכה למלא את תפקידה המסורתי - הנחלת ידע. אנו מקבלים גם האשמות שאנו נוטשים את תפקידנו הנייטרלי. אני רואה זאת כך: אנו חייבים להגיב לשינויים חברתיים ואין לנו זמן לנייטרליות. אם אתם שואלים אותי: אנו לא נמצאים במשבר אקלים אלא מעט לפני קריסה אקלימית. עלינו להיות פעילים עכשיו ולסייע לאנשים להתמודד עם השינויים. כספריות אנו מסוגלים לכך ולכן עלינו לעשות זאת.