גישה מהירה:
עבור ישירות לתוכן (Alt 1)עבור ישירות לניווט משני (Alt 3)עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

3 שאלות לברברה ילין
"חברת השפע שלנו חסרת ידע וחסרת אונים"

Bildausschnitt-Barbara Yelin
© Martin Friedrich


 
1) ברברה, מאז שאיירת עבורנו רגעים מרכזיים בביוגרפיה של חנה מרון חלפו יותר משלוש שנים. במה את עוסקת כיום?

בימים אלה אני משלימה כמה פרויקטים קטנים. בין השאר, אני מאיירת את העמודים האחרונים בספר תמונות לילדים שנכתב בהשראת שיר של אלכס ריהלה. בנוסף, בחודשים האחרונים ליוויתי את תהליך האיור של הפרויקט המקוון "שירה היא מהפכה" (קישור:  https://www.literaturportal-bayern.de/dichtung-ist-revolution), אשר מתחקה אחר ההיסטוריה של "רפובליקת המועצות של מינכן" ואנשי הרוח שעיצבו אותה.

כמו כן, אני לוקחת חלק בפרויקט רחב היקף שעוסק בשואה בהיבטים ביוגרפיים והיסטוריים כאחד. במסגרת הפרויקט אאייר את זיכרונותיה של ניצולת שואה ממחנה הריכוז וההשמדה ראוונסבריק. שמה הוא אמי ארבל, וכיום היא בת 85 ומתגוררת בישראל. הפרויקט הזה מתקיים במסגרת פרויקט משותף של אוניברסיטאות מקנדה, ישראל וגרמניה, תחת השם "אמנות נראטיבית וסיפור סיפורים חזותי במסגרת חינוך בנושאי השואה וזכויות אדם". לאחרונה הייתה לי הזכות לפגוש את אמי ארבל בפעם הראשונה פנים אל פנים, ולשוחח איתה. אני מציירת כעת את הסקיצות הראשונות. רק בהמשך אדע מה יהיה ההיקף של הספר, אבל הפרויקט הזה ילווה אותי בשנתיים הקרובות לפחות.  
 
2) לאחרונה הוצג במינכן מיצב גדול שיצרת, עם איור כפול משני צדדיו. באיזה נושא הוא עסק?

בכיכר לֶנְבָּכְפְּלָאץ במרכז מינכן ישנה רחבה שנקראת "אי האמנות", שנועדה להצגת יצירות אמנות במרחב הציבורי. הרחבה כוללת שלט חוצות בגודל 5 מ"ר שעל פניו חולפות המכוניות העוברות במקום,  ומשני צדדיו אפשר גם לשחק. גם אני התבקשתי לתרום מיצירותיי ליצירות המוצגות במקום. עוד לפני כן פרסמתי בעיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" את יצירת הקומיקס "זה קורה" , אשר ממחישה באמצעות איורים את הבורות וחוסר האונים של חברת השפע שבה אנו חיים, אל מול סבלם של בני האדם שנאבקים על חייהם בים התיכון. עכשיו אנחנו שוב נמצאים בעונת הקיץ, ומצבם של מבקשי המקלט שמנסים לחצות את הים התיכון צפוי להתדרדר עוד יותר. ציירתי שני ציורים גדולים שמתבססים על יצירת הקומיקס הקודמת שלי. ההתרחשות הסימולטנית של שני צדדים שונים, אשר מראה בו זמנית מבוגר הנושא בידיו ילד קטן בכל אחד מצדי התמונה, מזעזעת ומרגשת ומציבה בפנינו שאלות. בסופו של דבר, אני רוצה להראות כיצד שני הצדדים קשורים אחד בשני באופן בלתי נפרד, ועד כמה דחוף והכרחי שנושיט עזרה (קישור: על התערוכה).   
 
3) התערוכה "חנה מרון – היי נאמנה לעצמך", שבה מוצגים האיורים שלך ושל דוד פולונסקי, זוכה להצלחה בלתי רגילה בגרמניה, וכבר שלוש שנים שהיא נודדת ומתארחת בבתי ספר ובמוסדות תרבות. האם את עדיין עוקבת אחר התערוכה או מקבלת תגובות עליה?

בהחלט! אני כל-כך שמחה שהתערוכה עדיין זוכה להתעניינות כה גדולה. בכל הזדמנות שיש לי אני נוסעת לאירועי הפתיחה ומשוחחת עם התלמידים והתלמידות. הסיפורים והכרזות מנסים למצוא את הדרך לספר לאנשים צעירים על חייה של חנה מרון, והם עושים זאת דרך האיורים. הנושאים שעיצבו את חייה של חנה מירון הם הבריחה מגרמניה הנאצית, אנטישמיות, מלחמות, התקפת טרור. אך במקביל, ישנה גם הדרך האישית של חנה מרון, הכוח האמנותי שלה ופעילותה למען השלום. זהו סיפורה של אישה שתמיד פעלה למען השלום ולמען האמנות. דווקא בשנה שבה מפלגות הימין הקיצוני בגרמניה צוברות יותר ויותר כוח, ושבה האנטישמיות בגרמניה הולכת וגוברת באופן מעורר חלחלה, אני מאמינה שההתמודדות עם ההיסטוריה הנאצית ועם החיים היהודיים שנופצו לרסיסים בגרמניה חשובה יותר מתמיד.