גישה מהירה:

עבור ישירות לתוכן (Alt 1)עבור ישירות לניווט משני (Alt 3)עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

פמיניזם דיגיטלי
מ LEX OTTO עד #AUFSCHREI

5 חברות בליגה למען למען זכות הצבעה לנשים, 1896
5 חברות בליגה למען למען זכות הצבעה לנשים, 1896 | (צילום (חלקי: ©Wikimedia/gemeinfrei

האם תהיתם אי פעם מי היו הנשים שטבעו מטבעות לשון כמו "הבטן שלי שייכת לי!" או שייסדו את העיתונים הפמיניסטיים הראשונים? בארכיון הנשים הגרמני הדיגיטלי (Digitales Deutsches Frauenarchiv) ניתן למצוא מידע על תולדות תנועת הנשים הגרמנית - לראשונה באופן מקוון.

מאת סוניה אייזמן

"לזכויות אדם אין מגדר" - מי אמר את המשפט הכל כך פשוט אך עוצמתי? האם הייתה זו הפמיניסטית הידועה ביותר בגרמניה, אליס שוורצר, או אולי אחת הפמיניסטיות הצעירות יותר כמו מרגרטה סטוקובסקי? הייתה זו הדוויג דוהם, חלוצת תנועת הנשים שנאבקה למען זכות הצבעה לנשים בעשור השני של המאה ה-20. מי זיהה את הסכנה הגלומה בהיטלר ודרש את גירושו מגרמניה עוד בתחילת שנת 1923, לפני הפוטש בחודש נובמבר? הייתה זו אניטה אאוגשפורג, פמיניסטית פציפיסטית ולסבית מוצהרת. מה היה עיתון הנשים הפמיניסטי הראשון בגרמניה - Emma או Courage ? לא זה ולא זה. שני המגזינים שיצאו לראשונה לאור כמעט באותו הזמן בשנים 1976, 1977 היו מהדורות נרחבות יותר של עיתון הנשים שהופיע לראשונה באוקטובר 1973 Frauenzeitung – Frauen gemeinsam sind stark. (עיתון נשים - נשים חזקות ביחד). אך גם את העיתון הזה הקדים עיתון הנשים Frauen-Zeitung שהוציאה לאור לואיזה אוטו-פטרס, אחת המייסדות של תנועת הנשים הגרמנית. היא השיקה את העיתון כבר בשנת 1849 אולם נאלצה לסגור אותו מיד: נחקק חוק מיוחד עבורה  בסקסוניה - חוק Lex Otto: החוק אסר על נשים להוציא לאור ולערוך עיתונים החל משנת 1850.

מחאה נגד חוקי ההפלה בכיכר המינסטר בבון, 1975 מחאה נגד חוקי ההפלה בכיכר המינסטר בבון, 1975 | צילום: ©picture alliance/Klaus Rose

להדגיש את ההמשכיות

המידע הזה נגיש בלחיצת כפתור באתר ארכיון הנשים הגרמני הדיגיטלי שהפך מקוון בספטמבר 2018. המטרה היא דיגיטציה, איסוף והנגשה של נתונים ועובדות מכל סוג על תנועת הנשים הגרמנית. שכן, כפי שהדוגמות שהבאנו מראות, שפע החומרים על אחת התנועות החברתיות החשובות ביותר במאתיים השנים האחרונות עצום אמנם אך כמעט שאינו נוכח בתודעה הציבורית. בשיתוף 40 מוסדות של ארגון המאגד בתוכו ספריות, ארכיונים ומרכזי תיעוד דוברי גרמנית של נשים ולסביות נפרש שטיח אדום בפני המתעניינים בשאלות הנוגעות לנשים ולתנועה לשחרור האישה. חומרים הנאספים בגרמניה, אוסטריה, שוויץ, לוכסמבורג ואיטליה (דרום טירול) נגישים כעת ברשת ומאורגנים לפי נושאים ואישים. הארכיון מזמין את המבקרים לבלות שעות בחיפוש אחר מסמכים מקוריים - צילומים, גזרי עיתונים, כרזות, פלאיירים וחוברות שלמות - המשרים אווירה של אותם זמנים.   

מחאות לרגל יום האישה הבינלאומי ב-8 במרץ 2018 במינכן מחאות לרגל יום האישה הבינלאומי ב-8 במרץ 2018 במינכן | צילום: ©picture alliance/ZUMA Press הארכיון הדיגיטלי מדגיש את המשכיות התנועה הפמיניסטית. לעיתים תכופות מדי דורות חדשים של פמיניסטיות מתלוננים שעליהם להמציא מחדש את הגלגל מאחר שסיפורי נשים נותרים לא פעם בלתי נראים. אך שפע הנתונים באתר ובבלוג הנלווה אליו מוכיחים כי מאבקים רבים ועוינות שנשים חוו ותיקים כמו התנועה עצמה. גזרי עיתונים משנות העשרים מעידים על כך שכבר אז כשנשים היו נטולות זכויות כמעט לחלוטין (מנקודת מבט עכשווית) מחו גברים רבים על כך שהפמיניזם הרחיק לכת. בווינה נוסד באותה העת ה Bund für Männerrechte איגוד לזכויות גברים. לטענתם הגבר הפך לאובייקט מנוצל במסגרת הנישואין. הדמיון לארגונים לזכויות גברים היום שנאבקים למשל באפלייה נגד גברים גרושים בולט לעין. אך גם מצבן של עיתונאיות פמיניסטיות היום ובעבר דומה: אם מדובר בסופרת לואיזה אוטו-פטרס, במייסדות המגזינים Frauenzeitung ו Courage בשנות ה-70 או בפמיניסטיות הכותבות ברשת או מפרסמות ספרים היום - כולן כאחד חוו עוינות ציבורית ונאבקו באי ודאות כלכלית. ארכיון הנשים הגרמני הדיגיטלי מדגיש את הדמיון הזה. ככל שאנו יודעים יותר על הנשים שעמדו מאחורי תנועת הנשים בימיה הראשונים כך אנו יכולים ללמוד מהן יותר. עד אז נוכל להמשיך ללחוץ על קישור זה או אחר מתוך סקרנות ולגלות עוד ועוד חומרים גרפיים. יהיה מדהים למשל לראות את הכרזות המקוריות ומעוררות ההשראה של ההפגנות למען זכות בחירה לנשים ולכלול מגוון רחב אף יותר של זהויות מיניות, אתניות, דתיות ומגדריות.