קומט-מי אנרגיה לקהילה

Energie der Gemeinschaft
Comet-ME.

בדרום הר חברון נהנות 20 קהילות פלסטינאיות כפריות מחיבור לחשמל ומים, הודות לשני פיזיקאים ישראלים וצוות קומט-מי. 

בחורף 2013 התרחשה בישראל ובמזרח התיכון סופה יוצאת דופן בעוצמתה ביחס לאזור, שבו שורר בדרך כלל אקלים חם. שלג כבד כיסה את האזורים ההרריים במרכז הארץ ובצפונה, ותושבים רבים בתוך ישראל ומעבר לקו הירוק נותקו מחשמל לזמן ארוך. באזור דרום הר חברון בדרום הגדה המערבית, כל ההתנחלויות והמאחזים הישראלים, המקבלים חשמל מחברת החשמל הישראלית, נותרו בעלטה, ואילו אספקת החשמל בכ-20 כפרים פלסטינים, שתושביהם גרים במערות ובאוהלים, נמשכה כרגיל. קהילות אלו מחוברות למערכות החשמל שהקים ארגון קומט-מי (Comet-ME - Community, Energy, Technology in the Middle East) מאז שנת 2009. עמידתן האיתנה בסופה של המערכות הקטנות המייצרות חשמל בעזרת אנרגיות מתחדשות - שימוש בטורבינות רוח ובפאנלים סולאריים - הנה עדות לא רק לחסינות ולאיכות המערכות אלא גם להצלחת פעילות הארגון. 

עבודה משותפת שמטרתה להילחם בכיבוש בצורה חיובית ופרו-אקטיבית

״קומט-מי״ הוא ארגון קטן וחכם, שכולל כיום בסך הכל 11 אנשי צוות, 5 ישראלים ו-6 פלסטינים. מטרתו היא לספק חשמל ומים נקיים לקהילות פלסטיניות כפריות באזור דרום הר חברון. תחילת דרכו בשני פיזיקאים, נעם דותן ואלעד אוריין, שפעלו כאקטיביסטים נגד הכיבוש הישראלי בשטחים ונפגשו בחברון. ״החברים שלי חשדו בנועם, כי הוא היה מוזר בעיניהם, ושלחו אותי לברר עליו״, מספר אלעד, ״כשהתחלתי לשוחח איתו התברר לי שהוא לא סתם מוזר, הוא פשוט פיזיקאי״, הוא צוחק. מכאן נבע החיבור ביניהם והחלה העבודה המשותפת שמטרתה להילחם בכיבוש בצורה חיובית ופרו-אקטיבית.

לאחר מחשבה על הצרכים של הקהילות באזור, המתגוררות במערות ובאוהלים ומנותקות מכל תשתית כולל השירותים הבסיסיים ביותר של חשמל ומים, התקינו עבורם השניים את מערכת החשמל הראשונה ב-2008. בספטמבר 2009 הפכה ״קומט-מי״ לחברה לתועלת הציבור. כיום היא מספקת חשמל ל-20 קהילות, הכוללות בסך הכל כ-1,500 אנשים. ב-2013 החלו בפיתוח מערכות לשאיבה, חלוקה וסינון של מי גשמים הנאגרים בבורות משפחתיים, וכיום קומט-מי מספקת גם מים נקיים לאותן קהילות, והפעילות הזו הולכת ומתרחבת.  

להקל את תנאי החיים ולהגביר את החוסן של הקהילות

הארגון מתמודד עם קשיים יומיומיים הנובעים ממדיניות הכיבוש הישראלי. האזור שבו עובד הארגון מוגדר כשטח C, אזור שלפי הסכמים בין ישראל לרשות הפלסטינית נמצא בשליטה צבאית ואזרחית של ישראל. 62% משטחי הגדה מוגדרים כשטח C, ואלה הן עתודות הקרקע שאמורות לשמש את המדינה הפלסטינית עתידית. המנהל האזרחי הישראלי, שאמור לנהל את החיים האזרחים בשטחים הכבושים ולספק שירותים בסיסיים לתושבים הפלסטינים בתור תושבים מוגנים לפי החוק הבינלאומי, בעצם מונע כל פיתוח באזור: בעוד ההתנחלויות הישראליות נהנות מחשמל ומים זורמים, הפלסטינים נותרים ללא גישה לתשתיות בסיסיות ונמצאים במאבק מתמיד על זכויותיהם על הקרקעות שהם חיים עליהן ומעבדים אותן מזה דורות. אחת המטרות המרכזיות של קומט היא להקל את תנאי החיים הללו ולהגביר את החוסן וכושר ההתמדה של הקהילות. גם בקומט סובלים מיחס בעייתי מצד הרשויות הישראליות ונגד 16 מתוך 20 המערכות שלהם הוצאו צווי הריסה, מכיוון שהן נחשבות למבנים לא חוקיים. בארגון נלחמים בכל צו כזה בכלים משפטיים והצליחו עד כה למנוע את ההריסות.  

הקהילות החיות בכפרים מתפרנסות בעיקר מחקלאות לא ממוכנת ומרעיית צאן. התושבים מייצרים גבינות, שמן זית ודבש ומוכרים אותן בערים הפלסטיניות הסמוכות, יאטא וחברון. אלעד מסביר ש״התקנת רשת החשמל שינתה במיוחד את חיי הנשים, כעת הן יכולות לכבס במכונת כביסה במקום ביד, ולא צריכות לחבוץ חמאה באופן ידני, פעולה שאורכת שעות של עבודה מאומצת, שבמהלכה מטלטלים את כד החמאה שוב ושוב״. 

הקלה עצומה

מרכז הפעילות של קומט בדרום הר חברון נראה כמו נווה מדבר קטן בלב אזור צחיח. הוא נמצא בגבעה הסמוכה לאחד מהכפרים שהארגון מסייע להם. בתוך ביתן המחולק לשני חדרים ומטבח, ומוקף בצמחיה, עובדים אנשי הארגון. האטרקציה האמיתית נמצאת מתחת למבנה, בשתי מערות קרירות שבהן הם מבצעים ניסויים. שם ניתן לראות דוגמא למערכת הבקרה של רשת החשמל בכפרים. כשאלעד מדבר על העבודה של הארגון, נדלק ניצוץ בעיניו, אפשר להבחין שחוץ מפרויקט חברתי מדובר גם בהנאה אמיתית עבורו - להתמודד עם קשיים טכניים, למצוא פתרונות מקוריים ולייצר רעיונות חדשים כדי לשפר את חייהם של תושבי הכפרים.

כשאנחנו מגיעים לכפר הסמוך למרכז הארגון, בדיוק מתקינים שם שניים מאנשי הצוות מערכת מים חדשה, ומחברים את הכפר לראשונה למים זורמים ונקיים. מערכת אספקת המים הפשוטה של קומט-מי מנצלת אנרגיה עודפת ממערכת החשמל של הקהילה כדי לשאוב מים שנאספו בבורות מים מסורתיים. המערכת אוגרת, מסננת ומחלקת את המים לברזים בתוך הבתים ומסביבם לשימוש חקלאי ולצריכה על ידי העדר ובני המשפחה. מדובר בשיפור עצום בחיי התושבים, הן בגלל השעות הרבות של עבודה פיזית שנחסכות כל יום והן בשל השיפור הדרסטי באיכות מי השתייה, שהשפעתו מורגשת בירידה במקרי מחלות שמקורן בבקטריות במים המזוהמים. הבדיקות השגרתיות שמבצע הארגון של איכות המים מראות רמות זיהום כמעט אפסיות העומדות בסטנדרטים של הארגון הבריאות העולמי.

לדאוג שהמערכת עובדת, לטפל בה ולשפר אותה כדי שתחזיק מעמד

״מכיוון שמערכות החשמל משרתות קהילה שלמה, התהליך משפיע גם ברמה הקהילתית״, אומר אלעד, ״האנשים כאן לא היו רגילים לנהל משאב קהילתי לפני כן. לכל קהילה יש נציג שאחראי לדאוג למערכת ולקשר עם קומט, הנציגים מקבלים הכשרה ברמה בסיסית, למשל, כיצד להחליף את זווית הפאנלים הסולאריים כל עונה וכיצד לבדוק את טעינת הבטריות של המערכת״. אלעד מוסיף כי ״נוהגים להתייחס לפרויקטים של פיתוח כאל עניין טכני. באים, מתקינים והולכים. אבל הרבה מהעבודה שלנו מבוססת על בניית קשר ואמון עם הקהילה לטווח הארוך, להישאר ולדאוג שהמערכת עובדת, לטפל בה ולשפר אותה כדי שתחזיק מעמד״.  

כחלק מעקרונות הארגון, הרבה מהחומרים להרכבת המערכות נקנים ומיוצרים על ידי ספקים ביאטא ובחברון. כמו כן, מרבית העובדים בארגון הם פלסטינים מהאזור – מהנדסים, מנהלי פרויקטים וטכנאים, שיודעים לתפעל ולתקן את המערכות. קומט-מי דוגל גם בעקרון ה-open source, והידע שנצבר בארגון זמין ונגיש לכל מי שירצה להשתמש בו לטובת קהילות אחרות בעולם. כמו כן, הארגון עצמו נעזר בטכנולוגיות שפותחו ונוסו ברחבי העולם. לדברי אלעד ״אנחנו נמצאים בפלסטין, וגם אם ישראל תסיים את הכיבוש מחר, הקהילות האלה לא יחוברו מיד לחשמל ומים על ידי הרשות הפלסטינית. חשוב שהמערכות הללו תמשכנה לפעול ושהקהילות תמשכנה ליהנות מהן״.