עברית - מודרניות יצוקה בעופרת


טקסטים למען העתיד

הם היו חלוצי העיצוב הגראפי בישראל: משה שפיצר, פרנציסקה ברוך והנרי פרידלנדר. התערוכה "דפוסים משתנים" במוזאון ישראל ירושלים מתעדת את השפעתם העצומה על האסתטיקה הויזואלית בישראל לאחר קום המדינה. נוסף על כך היא מציגה את הביוגרפיות שלהם – שלושתם נאלצו להימלט מגרמניה הנאצית ולהתחיל בדרך חדשה בישראל.  

כבר 80 שנה יש לעיתון הארץ את אותו הלוגו. עיצבה אותו פרנציסקה ברוך (1901 - 1989). היא עיצבה גם את הדרכון הישראלי הראשון, את סמל העיר ירושלים, את האותיות עבור מוסד ביאליק ומכון ויצמן למדעים וכריכות שונות של ספרים של הסוכנות היהודית ושל הוצאות הספרים דביר, שוקן ותרשיש. עד היום מחזיקים אנשים רבים בספרים אלו בעיצובה מבלי שרובם יודעים כי היא לבדה או עם עמיתים הייתה זו שעיצבה אותם. עדה ורדי ועמיתיה למחקר רצו לשנות זאת.

עדה ורדי, מרצה במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, גרפיקאית ומעצבת עטיפות ספרים, החליטה שהגיעה העת סוף סוף להסיר את האבק מכמה ארגזים בארכיון מוזאון ישראל ולספר עוד על חייהם ויצירתם של אלה שעיזבונותיהם היו מאוחסנים שם. פרנציסקה ברוך, משה שפיצר והנרי פרידלנדר השתייכו לאלה שאִפשרו את עיצובן המודרני של יצירות שהכתב הוא מאפיינן העיקרי - ספרים ועיתונים, כרזות ועטיפות, גופנים וסמלילים. בזכות פיתוח גופנים חדשים העניקו השלושה לכתב העברי צורות חדשות העומדות בפני עצמן. באופן זה זכה העיצוב הגראפי של יצירות מודפסות מכל הסוגים ביותר אפשרויות וחופש מכפי שהיה קיים אי פעם בעבר. הם עצמם השתמשו בחופש ובאפשרויות אלו. באמצעות "הסוגים החדשים" הללו השפיעו המעצבים באופן מכריע וניכר על האסתטיקה בישראל עד ימינו אנו.

"עד כה לא חקרו או תיעדו עיצוב גרפי וטיפוגרפי בישראל כראוי", מסבירה ורדי את המוטיבציה שלה למיזם המחקר, שהתגלגל בסופו של דבר לתערוכה במוזיאון ישראל, שהיא אצרה. היא עצמה החלה כבר לפני שש שנים בתחקיר על המוציא לאור משה שפיצר, שהיה גם מעצב ספרים ומפתח של גופנים, כשמצאה בעיזבונו תכתובת שלו עם עמיתיו ברוך ופרידלנדר. אז הבינה ורדי שיש עוד דברים רבים לגלות עליהם ועל עבודתם. מוזאון ישראל, ארכיון הספרות הגרמנית במרבך, מרכז מינרווה ע"ש פרנץ רוזנצוייג לחקר התרבות ותולדות הספרות היהודית-גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים הצטרפו כשותפים. התערוכה בתמיכת מכון גתה. מטרת התערוכה: לתעד את התפתחות העיצוב הגרפי והטיפוגרפי בישראל באמצעות הצגת המעצבים ויצירותיהם ובד בבד גם להראות עד כמה היו שפיצר, ברוך ופרידלנדר ייחודיים על אף שחלקו גורל דומה: שלושתם למדו ועבדו בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה ונאלצו להימלט על נפשם עם עליית הנאצים לשלטון.

"מסה על ברכט" מאת חנה ארנדט, "התערבויות" מאת אדורנו, חילופי המכתבים בין גינתר אנדרס לטייס הירושימה קלוד איתרלי, ספרו של האנס מאייר "זרים" – טקסטים אלה טרם תורגמו לעברית.
המיזם "טקסטים למען העתיד" מעוניין לשנות את המצב: המטרה היא להנגיש את כתביהם של הוגים גרמנים עכשוויים ורלוונטיים לקהל דובר עברית וכך לעורר שיח ציבורי.

הייחודיות במיזם נובעת מכך שהטקסטים נבחרו על ידי אנשי רוח ישראלים מוכרים, שהתבקשו לציין אילו טקסטים השפיעו עליהם בעבודתם ונראים להם רלוונטיים לעתיד.

כל המסות הן בתחומים פילוסופיה, פסיכולוגיה, היסטוריה וסוציולוגיה.
המשתתפים במיזם הם בין היתר: משה צימרמן, פניה עוז-זלצברגר, תום שגב, יפעת וייס, גבריאל מוצקין ואברהם בורג.