רגע של שפה - הטור הלשוני

ישנן מילים בשפות אחרות שנשמעות כמו גרמנית, אך יש להן משמעות שונה לחלוטין. תומאס בהאם התבונן מקרוב ב"חברים מזויפים" אלו וקבע כי הם בעצם חלק מהמשפחה.

חסנין קאזים פיתח אלרגיה של ממש למשחקי מילים כביכול מצחיקים, אולם בסופו של דבר הוא נכנע קצת בעל כורחו לקסמן. שכן האם לא קל יותר לשאת דברים אם מתייחסים אליהם בהומור? זהו מאמרו האחרון של בעל הטור שלנו בנושא הנרחב "שפה וחיים משותפים". 

לפנות לאנשים בכינוי du או בפניית הכבוד Sie - לעיתים זו השאלה. חסנין קזים עוסק אף הוא בשאלה זו ומתבונן בעולם: כיצד פועלת מערכת כינויי הגוף הרשמית והלא רשמית בסקנדינביה ובאסיה, ברשויות, במשרדים ובמפלגות? וכיצד לעיתים זה לא באמת עובד? בכל מקרה כינויי הגוף משקפים את החיים עצמם.

המתרגמות והמתרגמים מקרבים אותנו אל קאנון הספרות העולמי. נורה גומרינגר נתנה על כך את דעתה עם פרסום שמותיהם של הזוכים בפרס נובל לספרות לשנת 2021. היא צוללת איתנו לעידן הרומנטיקה הגרמנית.

במאמרו האחרון במדור "רגע של שפה" הנינג לובין בוחן את השימוש בשפה הגרמנית במוסדות האיחוד האירופי. מהו ההבדל בין שפה רשמית לשפת עבודה? איזו שפה מיצבה את עצמה כלינגואה פרנקה של אירופה? בעל הטור שלנו יודע את התשובות.

כוכבית המגדר היא סלע המחלוקת - גם הנינג לובין נוקט עמדה בוויכוח הסוער. הוא סבור שעלינו להנמיך את הלהבות ולקיים דיון אובייקטיבי סביב סוגיית המגדר.

עד רפורמת הכתיב הגרמני בשנת 1996 נחשב דודן המקור המוסמך לכללי הכתיב הגרמני. המונופול הזה שייך לעבר. עם זאת אמצעי התקשורת, רשויות ומחברי טקסטים אחרים ממשיכים להתחשב בהמלצות הכתיב של דודן. הרהורים על קריירה נמשכת של מילון מאת קתרין קונקל- רצום

קתרין קונקל-רצום מודעת לכך שהשפעת האנגלית על אוצר המילים בגרמנית גדולה עד מאוד. אולם היא סבורה ששאלות דוגמת "האם בעתיד נדבר כולנו גרמנאנגלית?" הן מוגזמות. על חדירת מילים לועזיות לכתיב הגרמני.

מדוע מילים בודדות יכולות לגרום להתפרצויות רגשיות כה עזות? בזמן משבר הקורונה קתרין קונקל-ראזום עסוקה למעשה בדברים אחרים, אבל הטור שלה מתמקד באפקט ה"אהא!" עבור העתיד. בין השאר, הוא ממחיש עד כמה רחוק בתוך העבר העורכים והעורכות של מילון דוּדֶן צריכים לנבור לעתים קרובות.  

קל מאוד ליצור מילים חדשות בגרמנית. אולם לא כל מילה חדשה שנוצרת נכנסת למילון. קתרין קונקל-רצום כותבת על העבודה עם טבלאות אקסל במערכת הוצאת דודן. 

כיצד ניתן לכנות בגרמנית אנשים המשתייכים לכל המגדרים באופן שוויוני? שאלה זו עוררה סערה במרחב דובר הגרמנית

כיצד ייתכן שהשפה שלנו מתפתחת באופן עקבי וקבוע אך דודן נותר כרך אחד? מכיוון שבד בבד ערכים נמחקים מהמילון. במאמרה האחרון בטור הלשוני שלנו קתרין קונקל-רצום דנה בערכים שנמחקו ומסבירה מדוע לא כדאי לשכוח אותם לחלוטין.  

כמה תשוקה וחושניות קיימות בשפה הגרמנית? נראה שלא הרבה. האמנם? הרנן ד. קארו, הכותב החדש בטור שלנו, חולק על קביעה זו באופן נחרץ.

כשהרנן דה קארו משוחח עם חבריו בגרמניה הוא נוטה להגזים מפעם לפעם. בני שיחו נראים מופתעים בד"כ. זוהי סיבה טובה להרהר על האופנים השונים שבהם אנשים מתקשרים אלה עם אלה בשפות שונות - לעיתים יש להתייחס לנאמר בערבון מוגבל.   

לא פעם דה קארו מוצא את עצמו מהרהר בסבתו האהובה ובאמרות הנבונות שלה. היא מגלמת עבורו איחוד של שפה וחיים. לעתים תכופות הוא נזכר בעצות שלה - במיוחד בתקופות מאתגרות.

שפה מיועדת בראש ובראשונה להעברת מידע אך ניתן להשתמש בה גם לטובת טקטיקות של הסוואה, כך סבור הרנן דה קארו. אין זה מקרי כמובן שבהקשר זה עולות במוחו תמונות של ציפורים הפורסות את כנפיהן הצבעוניות.

מהי הסכנה הייחודית הטמונה בשמות עצם? הם עלולים להוליך אותנו שולל שכן הם משקפים מציאות שייתכן שהיא בעצם שונה לחלוטין. באופן זה הם עלולים להסב נזק רב. 

אף משפט בחוקה הגרמנית אינו מצהיר כי גרמנית היא שפתה הרשמית של המדינה. הנינג לובין מציע שינוי חוקתי במטרה לעגן את תפקידה החברתי של השפה הגרמנית. עם זאת הוא אינו רואה בשפה סמל לאומי מדיני.

בעלת הטור החדשה שלנו שרון דודואה תקדיש את חיבוריה לסוגיית הדקדוק כשיר הלל לשפה. בחיבורה הראשון היא עסקה בפעלים ובהשפעתם המשחררת.

מהו יחסם של כינויי הגוף בגרמנית לשפה שוויונית מבחינה מגדרית? שרון דודואה בוחנת את הסוגייה תוך השוואה לכמה שפות - ויש לה הצעה.