גישה מהירה:
עבור ישירות לתוכן (Alt 1)עבור ישירות לניווט משני (Alt 3)עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

רגע של שפה - הטור הלשוני
כיצד מופיעות מילים לועזיות בדודן?

Illustration: Geöffneter Mund mit Tablette auf der Zunge
© Goethe-Institut e. V./Illustration: Tobias Schrank

קתרין קונקל-רצום מודעת לכך שהשפעת האנגלית על אוצר המילים בגרמנית גדולה עד מאוד. אולם היא סבורה ששאלות דוגמת "האם בעתיד נדבר כולנו גרמנאנגלית?" הן מוגזמות. על חדירת מילים לועזיות לכתיב הגרמני.

מאת קתרין קונקל-רצום

אף על פי שלמילים שמקורן באנגלית יש מקום ברור בשפה הגרמנית הכתובה והדבורה הרי שבמילון הכתיב הגרמני ניתקל בעיקר במילים שמקורן באיטלקית. אמנם במהדורה האחרונה בלטו אנגליציזם רבים אולם הם עדיין לא מגיעים לכמות המילים מלטינית. לרוב המילים הזרות בדודן יש שורשים לטיניים. הבאות בתור בהשפעתן על הגרמנית הן אנגלית, יוונית, צרפתית, איטלקית, ערבית, ספרדית, עברית, הולנדית ורוסית.

אינטגרציה יכולה לעלות יפה

 

חדירה של מילים זרות היא תהליך מסקרן. הדוגמה האהובה עליי היא המילה fluffig שמקורה במילה האנגלית fluffy. הדגש ואופן הכתיבה כמו גם חלק הדיבור של המילה והסופית שנוספה לו הם גרמניים, אך המילה אינה מתכחשת למוצאה האנגלי - זוהי דוגמה מוצלחת לאינטגרציה לדעתי. ויש לי דוגמה נוספת: לאחרונה נשאלנו כיצד יש לכתוב "Instagrammer" - האם יש לכתוב "מ" אחת או שתיים: באינטרנט אפשר למצוא את שתי הגרסאות. תוך הישענות על האנגלית שבה המושג מושרש יותר המלצנו לכתוב שני "מ". בנוסף אופן הכתיבה הזה מתאים גם להרגל הגרמני. דוגמאות אלו מראות כי קליטת מילים זרות בדודן מעלה תמיד כמה וכמה שאלות בהיבטים שונים: תוכן, כתיב, דקדוק ואף פונטיקה.

על ההתמודדות עם אנגליציזם

 

בדיונים התוכניים מדובר כמובן בראש ובראשונה בשאלת הכמות: כמה מילים כאלה אנו רוצים בשפה שלנו ובמילונים שלנו. הדיונים אצלנו ודאי אינם שונים מאלה המתקיימים במדינות אחרות שבהן אנגלית אינה שפת המדינה. בצרפת ובספרד למשל יש אקדמיה לשפה הנלחמת בתוקף נגד חדירה של מילים זרות לשפה ובעד שימוש במילים בצרפתית / באיטלקית במקומן:  Académie français Real Academia Española . בגרמניה לעומת זאת אין מוסד לאומי דומה.

בין היתר מכיוון שבגרמניה אין מוסד מרכזי הנוקט מדיניות לשונית ברורה, הרי שקליטת אנגליציזם בשפה הגרמנית נעשית בצורה לא מסודרת. אולם גם כאן היו יוזמות שבחלקן התנגדו נחרצות לאנגליציזם, אך השפעתן מוגבלת. בכל זאת פה במערכת של דודן איננו רואים סיבה לדאגה. על השאלה שנשאלת תכופות "האם בקרוב נדבר כולנו גרמאנגלית?" אנו עונים ב"לא" ברור. שכן הבעיה אינה קליטה של מילים בודדות מהשפה האנגלית אלא השימוש הרב מדי שנעשה לעיתים תכופות במילים אלו בטקסטים. ולכן המשימה שלנו היא לתת עצות לאנשים הכותבים טקסטים בנוגע לשימוש סביר ומותאם לקהל היעד במילים זרות.  

? Fake News או Fakenews

 

לעיתים קרובות לא קל לנו, היושבים במערכת, להחליט על הכתיב של מילה לועזית שיירשם במילון. במהדורה האחרונה של דודן עסקנו רבות בשאלה כיצד לכתוב "פייק ניוז". לאחר דיונים רבים החלטנו לקבל את שלוש הצורות האפשריות:  Fake News, Fake-News und Fakenews. אנו ממליצים אמנם על Fake News אך כאמור גם הצורות האחרות מקובלות. כעת אנו בודקים איזו צורת כתיבה תהיה עדיפה על המשתמשים. לעומת זאת במונח "אולורו" (איירס רוק) המציין את ההר המפורסם באוסטרליה העדפנו את ההגייה על הכתיבה, כלומר האופן שבו המקומיים מבטאים את שם המקום.
קליטת מילים זרות מביאה איתה גם מודעות והעשרה. דרך אגב המילה האהובה עליי במהדורה ה-27 היא  hyggelig - מילה בדנית שמשמעותה היא "נוח ונעים".   
 

רגע של שפה - הטור הלשוני

אנו מקדישים את הטור הדו-חודשי שלנו "רגע של שפה" לענייני שפה כתופעה תרבותית וחברתית. כיצד מתפתחת השפה, מהי הגישה של הסופרים והסופרות ללשון שהם משתמשים בה, כיצד היא מעצבת את החברה? כותבי טורים שונים, אנשים שיש להם זיקה מקצועית או אחרת לשפה, יכתבו על נושא הקרוב לליבם בשש מהדורות עוקבות.