טקסטים למען העתיד על ברטולט ברכט
(חנה ארנדט)

Buchcover
© Resling Verlag

על הספר

"עניין מעיק, תמיד, לדבר על משוררים. משוררים צריך לצטט, ומה שיש לנו לכתוב עליהם בדרך כלל הופך למיותר. זה נכון, מכל מקום, ביחס למי שאינם מבקרי ספרות, או היסטוריונים של הספרות. ואולם, הואיל וקול המשוררים נוגע לכולנו, והואיל ואנו מביאים אותם בחשבון בחיינו הפרטיים והציבוריים וסומכים עליהם, ייאלצו המומחים לקבל את זה שמישהו מאתנו משתתף בדיון; והמשוררים, אם הם כותבים על נושאים פוליטיים ואם לאו, ייאלצו אף הם להסכים עם היותם נתונים לשיפוטם של אחרים, כאזרחים הנשפטים בידי אזרחים. זה כמובן נכון בעיקר כאשר עמדות וזיקות פוליטיות מילאו תפקיד מרכזי כל כך בחייו וביצירתו של הכותב, כמו במקרה של ברכט".
חנה ארנדט, מתוך הספר

חנה ארנדט פנתה לכתוב על ברכט מאוחר, כמה שנים לאחר מותו. היא ישבה כבר בניו יורק, מאחוריה כמה מחיבוריה החשובים, ואז, בשיאה של המלחמה הקרה, החליטה לסלוח לברכט על הקומוניזם שלו ולהסביר את גדולת שירתו. זה הציר המרכזי של החיבור שלפנינו. אילו היה החיבור הזה רק התמודדות עם הא-מוסריות של ברכט מנקודת מבטה, לא היה בו עניין רב. אבל דווקא משום שהחיבור שמובא כאן מתמודד עם האתיקה של האמנות ועם כמה מהסגולות הגדולות של ברכט המשורר מנקודת מבטה של ארנדט הפילוסופית – בעזרת היכרותה עם בני הדור שלו ושלה – דווקא משום כך יש למסה הזאת חשיבות עצומה. במסה היא "חוזרת הביתה", לגרמניה, שבה חייתה ולא חייתה, כלומר לשפה הגרמנית שהייתה בשבילה תמיד – מולדת.