גישה מהירה:
עבור ישירות לתוכן (Alt 1)עבור ישירות לניווט משני (Alt 3)עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

ספריות בנות זמננו
מה שחשוב הוא לא ההיצע החומרי, אלא האנשים

עתיד הספריות
עתיד הספריות | © raumlaborberlin im Auftrag von Kulturprojekte Berlin

ספריות יוצרות עתיד, אך עתידן שלהן לוט בערפל. זהו המאמר הראשון בסדרה "עתיד הספריות" על ספריות המחר.  
 

Von לאונרד נובי

עד לא מזמן שימש הספר שער לעולם. ומי שביקש לפסוע דרך שער זה, צריך היה לעבור כמעט תמיד דרך הספרייה. זה המקום שבו הידע נאסף, התפתח והונגש עבור הציבור הרחב. כיום, בעידן של גוגל, ויקיפדיה ומיליוני ספרים דיגיטליים הזמינים לכל דורש, עושה רושם שכל הידע בעולם נמצא במרחק של מספר לחיצות כפתור מהטלפון החכם, המחשב הנייד או הקורא האלקטרוני שלנו. האם בעידן כזה יש עדיין צורך בספריות? או שמא ספריות וספרנים צפויים להצטרף לרשימה הארוכה של שירותים ומקצועות שבקרוב נספר כיצד הכוח ההרסני של הדיגיטציה השליך אותם אל פח האשפה? הדיון בשאלות הללו נמצא בעיצומו. הוא מיטלטל בין רטוריקה של שקיעה לבין אווירה של קריסה, ונמנע ממתן תשובות פשוטות. ההתפתחויות והאתגרים הכרוכים בכך יותר מדי שונים, מורכבים ולעתים אף סותרים זה את זה.    

לספריות יש יותר מדפוס פעילות אחד

במבט ראשון, נראה כי מצבן של הספריות אינו רע כל-כך: אף על פי שהמדיה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום, הגרמנים משתמשים באופן אינטנסיבי בשירותיהן של ספריות אוניברסיטאיות וציבוריות. היקף הביקורים בספריות עומד על כ-220 מיליון מדי שנה, דבר ההופך אותן למוסדות התרבות האהובים ביותר בגרמניה – יותר ממוזיאונים, בתי קולנוע ואצטדיוני כדורגל. לכך מתווספת העובדה שכ-10,000 ספריות ציבוריות ומדעיות בגרמניה מציעות גם היום כבעבר מגוון עצום של ספרים ומקורות מידע.      

בעוד שהספריות המדעיות הרבות מקדישות עצמן לייצור והפצה של ידע, הרי שספריות עירוניות וקהילתיות שמות דגש רב יותר על נוחיות השהייה במקום והמפגשים שמתקיימים בהן. האבזור הפונקציונלי של עמדות ההשאלה הקודמות פינה את מקומו למקומות ישיבה נוחים יותר. במקומות רבים פועלים בתי קפה המזמינים את המבקרים לאתנחתא ארוכה יותר, ואת ההיצע משלימות הרצאות ותכנית פעילויות עשירה.  

מודל שאבד עליו הכלח או מצב שמצריך שיקום?

סוציולוגים מובילים את הרנסנס המחודש של הספריות, לאור היותן "מקומות שלישיים" בלתי מסחריים (כפי שניסח זאת הסוציולוג ריי אולדנבורג) שאינם משמשים למגורים או לעבודה, ובשל הכמיהה להשתחרר לרגע מכבלי העולם הגלובלי והמרושת. עבור אנשים מסוימים, הספריות מהוות מקום מפלט ומרגוע. לאחרים הן מספקות הזדמנות בלעדית להשתתף בחיים התרבותיים והציבוריים – ללא קשר למשכורת או הכנסה.

בשל אופיין הלא מסחרי והיותן מקום ששעריו פתוחים בפני כולם, ספריות ציבוריות נחשבות כיום לגורם התורם להעמקת הדמוקרטיה – לפחות בתיאוריה. בפועל, המציאות הפוליטית והכלכלית שאיתן מתמודדות ספריות רבות מצביעות על מצב שונה ומשברי, שהגורמים לו אינם קשורים בהכרח להופעת הדיגיטציה. השחיקה במעמדה של הספרייה החלה זמן רב לפני שהאינטרנט התפתח כמדיום להמונים. קופותיהן הריקות של הספריות הציבוריות הכתיבו אילוצי חיסכון מסיביים, מה שהוביל לצניחה בתקציבים עבור רכישות חדשות וציוד, קיצוץ בכוח האדם וקיצור שעות הפעילות. מיזוג בין ספריות וסגירה של אחרות היו בשנים האחרונות על סדר היום. וכך, גם שורת פתיחות נוצצות של ספריות חדשות בערים הגדולות בגרמניה לא הצליחה לחפות על העובדה שרבות מאחיותיהן הקטנות בפרובינציה נאבקות כדי לשרוד. אם כן, אין זה פלא שנוצר הרושם שימיו הטובים ביותר של רעיון הספרייה נמצא מאחוריו. מצב הזקוק לשיקום מהותי או מודל שאבד עליו הכלח – מי כבר יכול לומר מה ההבדל?

לשנות ולשמור

ובינתיים, הדרישות והמשימות שהספריות מתמודדות איתן לא רק שלא התמעטו, אלא הפכו לרבות ומגוונות יותר. לצד הספרים, מתקיימת זה זמן רב השאלה של פריטי מדיה אלקטרונית, מוזיקה, משחקים וסרטים. אך בעידן שבו ניתן למצוא הכול ברשת, בכל זמן ובכל מקום, הספריות אינן יכולות עוד להצדיק את קיומן רק על ידי אספקת מקורות מידע. כיום יש חשיבות הולכת וגוברת להקנות לאנשים, ללא קשר לגיל או לרקע חברתי, את היכולת להתמודד באופן מקצועי עם השטף הגואה של מידע זמין. למעשה, זהו ייעודן האמיתי של הספריות. אך כדי להגשים את הייעוד הזה הן זקוקות למשאבים חומריים וכלכליים מתאימים, כמו גם להגדרה עצמית שונה.

במקום פעולות מסורתיות כמו בנייה והעשרה של קטלוג, ישנה התמקדות הולכת וגוברת בעבודה עם המשתמשים בשירותיה של הספרייה. "הדבר החשוב ביותר בספריות הוא לא ההיצע החומרי שברשותן, אלא האנשים", כך אומרת המומחית האמריקאית לספריות רבקה סמית אלדריץ'. מטבע הדברים, עבור חלק מהנציגים של גילדה מקצועית זו פירוש הדבר הוא שינוי מחשבתי. אלה המפקפקים בכך, לעומת זאת, חוששים שבמסגרת השינוי ההכרחי ילך לאיבוד דבר מה – כמו למשל ההתמקדות במילה הכתובה, בספר עצמו. אחת הטענות שנשמעות בהקשר זה מדברת על הפיכתה של הספרייה ל"אירוע" או לדבר כללי מדי.

פיתוח של אסטרטגיות עכשוויות מקיפות בסביבה המשתנה במהירות, הן בהיבט הפדגוגי והן בהיבט של השימוש במדיה, וזאת מבלי לזנוח את מה שנמצא בליבת הצלחתן, מהווה משימה לא פשוטה עבור הספריות. אתר לשימור ידע ומורשת תרבותית, מרכז חינוכי ומקום מפגש, מרחב פיזי ורעיון – ספריות תמיד היו ועודן הרבה דברים בו-זמנית. ועדיין, בהתאם למטרה ולקהל היעד שלהן, הן יכולות להיות שונות מאוד זו מזו. לפני הכל, הן טובות בהפתעות, כך כותב מיכאל קנוכה, ששימש עד שנת 2016 מנהל ספריית הדוכסית אנה אמליה בעיר ויימר, בספרו "רעיון הספרייה ועתידו" שראה אור בשנת 2017. הוא מתכוון לכך שבמהלך השהות בספרייה, המבקרים נתקלים גם בתכנים ובנושאים שאותם לא חיפשו. וזהו דבר שנמצא "מעבר לאלגוריתמים המשוכללים לחיפוש ונתיבי הידע" שהאינטרנט מספק לנו. ניתן לתאר, ובצדק, את הספריות כמנועי החיפוש של העידן שקדם לגוגל, אך הן תמיד היו יותר מכך, יותר מכלי עבודה גרידא.

ספריות יוצרות עתיד

מומחים סבורים כי לנוכח הימצאותו של העולם בתהליך של שינוי ולנוכח הגידול העצום במקורות הידע, הספריות חיוניות יותר מאי פעם ללכידותן של חברות אנושיות וליכולתן לתת מענה לאתגרים חדשים. ניתן אף לומר שאם הספריות לא היו קיימות, צריך היה להמציא אותן. עם זאת, קרוב לוודאי שבעתיד הן תיראנה אחרת מאותם מקומות שהופקדו בידיו של דור הספרנים הנוכחי. מה חייב להשתנות במיקום המרחבי, באדריכלות ובעיצוב של הספריות, בשעה שבמוקד פעילותן כבר לא תעמוד תכולת הספרייה, אלא המשתמש עצמו? מהי תרומתן העכשווית שלהן לתהליכי השתתפות דמוקרטית ולשימוש במדיה בזמנים של אי-שוויון הולך וגדל, "פייק ניוז" ומניפולציה דיגיטלית? מה הספריות יכולות לעשות כדי למשוך אליהן שכבות אוכלוסייה שאינן זוכות לגישה רחבה לחינוך? ואיזה תפקיד ימלאו בעתיד הספרנים והספרניות?


שאלות על גבי שאלות. כשבוחנים את כולן יחד, מתקבלת מהן תמונה של תחום מקצועי ונכס ציבורי הנמצא בתהליך שינוי. לשאלה, כיצד יוכלו הספריות לענות גם בעתיד על כל הציפיות מהן, אין תשובות פשוטות או תרופות פלא. לפיכך, עתידן תלוי, מצד אחד, במידת ההצלחה של כל אחת ואחת מהספריות לפרש מחדש את תפקידן עבור החברה במסגרת פעילותן המתמשכת. מצד שני, הוא תלוי בשאלה מהו הערך שלהן עבורנו, כחברה.

מאז ייסודה בשנת 2009, הפכה הוועידה Next Library® Conference לאחת מהוועידות החשובות ביותר העוסקות בעתידן של הספריות הציבוריות. בספטמבר 2018 הוועידה מתקיימת לראשונה בברלין. לרגל אירוע זה, מכון גתה יסקור בשבועות הקרובים בסדרת מאמרים את האתגרים, המגמות וסיפורי ההצלחה הנוגעים לעתידן של הספריות.