גישה מהירה:
עבור ישירות לתוכן (Alt 1)עבור ישירות לניווט משני (Alt 3)עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

ספריות והחברה האזרחית
כל מה שנשאר זה להציל את העולם

Die Zukunft der Bibliothek
© raumlaborberlin im Auftrag von Kulturprojekte Berlin

"איש אינו מצפה שהספריות יצילו את העולם, אך הן נמצאות בעמדה מצוינת לעשות בדיוק את זה", כך אומרות רבקה ט. מילר ורבקה סמית אלדריץ', שתי מומחיות אמריקאיות לפעילותן של ספריות. בריאיון משותף הן מסבירות מדוע האמונה שהעידן הדיגיטלי הפך את הספריות לבלתי רלוונטיות היא מיתוס ותו לא.  
 

אנשים רבים מביעים דאגה בנוגע לעתידן של הספריות, וחוששים שהאינטרנט הופך את הספריות למיותרות במתכונתן הקלאסית. האם יש אמת בחששות הללו? ואם לא, כיצד משתנה תפקידן של הספריות בחברה שנמצאת בתהליך של שינוי?

רבקה סמית אלדריץ': הדבר החשוב ביותר בספריות הוא האנשים שמשתמשים בשירותיהן, ולא פריטים כאלה ואחרים. ספריות הן מוסדות חינוכיים שמספקים אמצעי גישה, ואין זה משנה באיזה פורמט או נושא מדובר. הגישה לשכנים שלנו, למומחים מקומיים ולמקומות ציבוריים שמאפשרים דיאלוג תמיד תהיה חשובה. הספריות המודרניות הטובות ביותר הן מקומות תוססים ופרו-אקטיביים, אשר משקפים בדמותם את הקהילה שלמענה הם הוקמו ולוקחים חלק פעיל בחייה. ספריות שאינן מאמינות שעליהן לשמש כמקומות מפגש קהילתיים מתעלמות מאחד ההיבטים המבטיחים ביותר של פעילות הספריות בעתיד.   

רבקה ט. מילר: מאז שהאינטרנט נכנס לחיינו נשמעים קולות עקשניים שמדברים על שקיעתן של הספריות, אך למעשה מדובר באמירות חסרות בסיס. חשיבותן של הספריות כמעט שלא השתנתה. רק האמצעים שעומדים לרשותן – אשר משלימים את היצע הספרים ומחוללים באופן מהפכני דמוקרטיזציה בגישה למקורות הידע – הפכו כעת להרבה יותר מגוונים, מהימנים ואמינים. בנוסף, הספריות מציעות היום למשתמשים גישה חסרת תקדים. אסור לשכוח שהספריות הציבוריות היו אלה שסיפקו לתושבי הערים בארצות הברית את הגישה למחשבים ולהכשרה בטכנולוגיה החדשה, והספריות המדעיות היו אלה שסיפקו את המשאבים לספרייה הדיגיטלית של Google Books. זו טעות לתאר את הספריות כאויבות הטכנולוגיה, משום שלמעשה הן הולכות איתה יד ביד.

אתן טוענות שאיש אינו מצפה מהספריות להציל את העולם, אך שהן נמצאות בעמדה מצוינת לעשות בדיוק את זה. למה כוונתכן?

מילר: שמעתי כל-כך הרבה פעמים מאנשים כיצד הספריות הצילו אותם או עיצבו את חייהם, או סייעו להם בתהליך הגילוי העצמי שלהם. אלה חוויות אינדיבידואליות. כשלוקחים בחשבון עד כמה הספריות נוגעות בכל תחום ועד כמה הן חשובות לרווחה של הקהילה שאותה הן משרתות, מבינים איזו השפעה יכולה להיות להן כאשר הן מחליטות לסייע לקהילות הללו להתמודד עם בעיות וצרכים דחופים, כמו למשל שינוי האקלים.

סמית אלדריץ': בואו נחשוב לרגע עד כמה העולם שלנו חשוף ופגיע היום. אנחנו מתמודדים עם תמורות ושינויים קיצוניים בכל תחום פעילות אפשרי, בין אם בפוליטיקה, בטכנולוגיה, בכלכלה, בסביבה או בחברה. שינויים אלו מלווים באפשרויות חדשות, וגם באתגרים חדשים, תלוי במצב הסוציו-אקונומי של הקהילה. הלכידות החברתית מהווה גורם מכריע לרווחת הקהילה בעשורים הבאים, ללא קשר לשינויים שבפניהם היא ניצבת, וספריות מתאימות בצורה מיטבית לחיזוק הלכידות החברתית בשטח. הן מאפשרות לנו להתמקד בסוגיות מקומיות, לסייע לקרב בין אנשים, להעצים את יכולתם של שכנים להכיר  רב-תרבותיות ולכבד אותה, ולהעניק לאנשים את היכולת להשמיע את קולם. את ארבעת המרכיבים הללו הגדיר הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם כגורמים חיוניים להישרדותנו בשנים הבאות.

"ספריות חייבות לקיים ביניהן דיאלוג בנוגע לתוכניות העתידיות של הקהילות שבתוכן הן פועלות, כדי לסייע בהשגת מטרותיהן"

רבקה ט. מילר



מה הקשר בין ספריות לבין קיימוּת אקולוגית?

מילר: ספריות תמיד סייעו למשתמשים שלהן ולקהילות שבתוכן הן פועלות להיערך לעתיד. העתיד שאנו ניצבים בפניו נמצא תחת איום עצום ומורכב – שינוי האקלים מעשה ידי האדם. לדעתי, בשל היותן של הספריות רשת גלובלית של מוסדות שמקדישים את עצמם לצורך במידע, הן יכולות לשמש כזרז להקמתה של תנועה בעלת משקל הפועלת למען חברה עם ערכי קיימות גדולים יותר. זאת, בתנאי שהן יתמקדו במטרה הזו.  

סמית אלדריץ': ספריות חייבות להיות מעורבות באופן אותנטי ומשמעותי בחייהם של האנשים שאותם הן משרתות. פירוש הדבר הוא, שעליהן להבין את החשיבות של אבני הבניין המרכיבים את חייהם של אותם אנשים, ולהיות מודעות לסביבה הרחבה שלהן. ספריות חייבת לשקף את הרצון לשרת את כל בני האדם. הן חסרות משמעות אם הן אינן מבינות מה מניע כרגע את בני האדם או מהם האתגרים שאיתם הם יהיו חייבים להתמודד בעתיד. אם הספריות באמת רוצות להמחיש למשתמשים שלהן שהרווחה שלהם עומדת במוקד פעילותן, ושהן מהוות מוסד מהימן שמצדיק את אמונם ומתנהל בצורה זהירה עם כספי המיסים שלהם, הן חייבות לפעול למען קיימות אקולוגית. אם אנו משתמשים במשאבי הטבע בצורה פזיזה, אם איננו נפטרים באופן אחראי ומודע מפריטים וחפצים שאיננו זקוקים להם עוד, אם איננו יכולים להסביר לאחרים איזו השפעה יש למעשים שלנו על הטבע, הרי שבעוד כמה עשורים נוכל לפעול רק לצמצום הנזקים. לעומת זאת, אם נסייע ליותר ויותר אזרחים להתגבר על הבעיות והסוגיות שעומדות על הפרק, נעמוד בחוד החנית של ההתמודדות עם הנושא הזה.  

שתיכן לוקחות חלק ביוזמת הקיימוּת מיסודה של אגודת הספריות של ניו-יורק. במה עוסקת יוזמה זו?

מילר: היוזמה שואפת לכך שספריות יוכלו לעורר תשומת לב לשינוי האקלים, ועל ידי כך לתרום לקידום הקהילות שלהן. בפועל, היוזמה מתמקדת ביצירת מודעות ובהקניית אמצעים שימושיים לספרנים, ולספריות עצמן, כדי שיוכלו להקדיש עצמם למטרה זו. השאיפה היא שהם גם יאמצו את המודעות הסביבתית כחלק מהעקרונות האישיים שלהם, וגם ישמשו דוגמה לקהילה באמצעות מעשים המעודדים קיימות. לשם כך השקנו תכנית של "תעודת קיימוּת" (Sustainability Certification),  שמשמשת מעין אוסף כללים שמנחים את הספריות כיצד להתנהל בכל הנוגע למשבר הסביבתי שאיתו כולנו מתמודדים.   

כפי שדיווחנו לאחרונה בכתב העת Library Journal,  הספרייה החופשית על-שם הנדריק הודסון שבמונטריאול – אחת הספריות הראשונות שפעלה כדי לקבל את התעודה – התקינה 289 לוחות סולאריים על גג של מבנה חדש. בנוסף, היא מציגה את כמות החשמל שמופקת בדרך זו בבניין הספרייה, כדי להמחיש למבקרים ולמבקרות את המשמעות של צעדים כאלה.

"ספריות חייבות לקיים ביניהן דיאלוג בנוגע לתוכניות העתידיות של הקהילות שבתוכן הן פועלות, כדי לסייע בהשגת מטרותיהן"

רבקה ט. מילר

 
מה עובדי הספריות יכולים לעשות כדי להעביר בצורה יעילה את המסרים שלהם?   

מילר: עליהם להסביר לציבור הרחב מה כולל ההיצע של הספריות וכיצד הן יכולות להשפיע על אנשים ועל הקהילות שאותן הם משרתות. בנוסף, הם חייבים לרקום שיתופי פעולה כדי להגביר את ההשפעה שיש לעבודתם. ספריות חייבות גם לקיים ביניהן דיאלוג בנוגע לתוכניות העתידיות של הקהילות שבתוכן הן פועלות, כדי לסייע בהשגת מטרותיהן.
 
אלדריץ': אני מסכימה עם כל מילה. הרבה יותר חשוב להסביר מדוע אנחנו עושים משהו מסוים, מאשר לדבר על מה שאנחנו עושים. בנוסף, אני מאמינה שכדי שאדם כלשהו יוכל להצליח בתפקיד של מנהל ספרייה, עליו למלא בהצלחה את שלושת  ה-"E" של ספריות הדוגלות בקיימות:  Empower, Engage, Energize (להעצים, להשתתף, להניע). שלוש הפעולות הללו מתארות את הגישה שצריכה להיות למנהלי ולמנהלות ספריות ביחס לעבודתם, על מנת שיוכלו לשמש כמקור השראה לעובדים שלהם ולמשתמשים עצמם.
שמתי לב שהגישה שמלווה אותנו כאשר אנו פוגשים אנשים אחרים משחררת אנרגיות מרתקות ומסעירות משני הצדדים. אם העבודה שלנו תתמקד ברצון להעצים, להביא להשתתפות ולהניע אחרים, אותם אנשים יעשו את אותו הדבר עבור הספרייה. בעיניי, זה "המרכיב הסודי" של הרבה ספריות מצליחות שאיתן שיתפתי פעולה.
 

רבקה ט. מילר ורבקה סמית אלדריץ' משמשות מאז השקת הפרויקט כחברות בוועד של יוזמת הקיימות מיסודה של אגודת הספריות של ניו-יורק. ההרצאה שלהן בוועידת Next Library® בברלין נושאת את הכותרת "העתיד אינו מחכה: ספריות בתור חיל החלוץ של הקיימות".

רבקה ט. מילר  רבקה ט. מילר | © רבקה ט. מילר
רבקה ט. משמשת מאז 2013 כעורכת הראשית של כתבי העת Library Journal ו- School Library Journal. היא לוקחת חלק רב במחקרים של כתבי העת על ההשפעה שיש למגמות הדיגיטליות על ציבור הקוראים, על ספריות ועל הוצאות לאור. מילר יזמה את " LJ Index of Public Library Service " (רשימה של הספריות הציבוריות הטובות ביותר בארה"ב שמתפרסמת מדי שנה), ואת הפרויקט " New Landmark Libraries" (רשימה של הספריות המדעיות הטובות ביותר). יחד עם ברברה א. ג'נקו, היא שימשה כעורכת משותפת של הספר Better Library Design: Ideas from Library Journal (2016) ושל הספר Scales on Censorship: Real Life Lessons from School Library Journal (2015). כמו כן, מילר שימשה במשך שש שנים כחברה במועצת המנהלים של חוג מבקרי הספרות הלאומי, שנתיים מתוכן בתור נשיאה. בנוסף, היא חברה מייסדת של יוזמת הקיימות מיסודה של אגודת הספריות של ניו-יורק.



רבקה סמית אלדריץ' © רבקה סמית אלדריץ'

רבקה סמית אלדריץ' משמשת כמתאמת בנושא קיימות סביבתית של ספריות, במערכת הספריות של מיד-הודסון, ניו יורק. במסגרת זאת היא מייעצת ל-66 ספריות ציבוריות בסוגיות הקשורות לניהול, מימון ותפעול. סמית אלדריץ' כותבת על נושאי קיימות בכתב העת Library Journal, ומשמשת כיושבת ראש משותפת של יוזמת הקיימות מיסודה של אגודת הספריות של ניו-יורק, כחברה מייסדת של "השולחן העגול לקיימות" (Sustainability Round Table) של אגודת הספריות האמריקאית ALA, וכחברה בוועדה המייעצת של המרכז לעתיד הספריות (Center for the Future of Libraries) של ALA. סמית אלדריץ', שנבחרה לרשימת האנשים המשפיעים של Library Journal, נושאת הרצאות בכל רחבי ארה"ב על ההתפתחות העתידית של הספריות. בשנת 2018 ראה אור ספרה החדש "חשיבה בת קיימא: כיצד להבטיח את עתיד הספרייה שלך בעולם חסר ודאות"
(Sustainable Thinking: Ensuring Your Library’s Future in an Uncertain World).