יוון
פטרוס מקאריס
מה משמעות המונח פליט עבורך?
כל אדם הנאלץ לעזוב את מולדתו עקב נסיבות יוצאות דופן, המעמידות את חייו בסכנה. נסיבות יוצאות דופן אלה עשויות לכלול אסונות טבע, מלחמה או דיכוי פוליטי.
האם מנוסה מפני עוני לגיטימית פחות ממנוסה מפני מלחמה או דיכוי פוליטי?
המנוסה כרוכה תמיד במונח "הישרדות", בין אם מדובר בעוני או במלחמה. ההבדל נעוץ בכך שלעתים קרובות המנוסה מפני עוני היא תוצאה של בחירה, ואילו המנוסה מפני מלחמה הינה כמעט תמיד כפויה. כך גם לגבי ההבדל בין הגירה לבין מנוסה.
ומה לגבי מנוסה מפני בעיות אקולוגיות?
הבעיות הקשורות בסביבה הולכות ומתגברות. גרוע מכך: מדינות רבות, ביניהן גם כאלה הנחשבות כ"מתורבתות" או "מערביות", מתעלמות מן הבעיה ביודעין או ממעיטות בערכה. אני מאמין כי תופעת המנוסה מפני בעיות אקולוגיות עדיין לפנינו.
מתי מפסיק האדם להיות פליט?
לשאלה זו שתי תשובות: הראשונה
פשוטה והשנייה מורכבת. התשובה הפשוטה: כאשר הפליטים שבים למולדתם. התשובה המורכבת: מצד אחד, כאשר הפליטים משתלבים בארצם החדשה במידה כזו, שהם מקבלים את המדינה המארחת כמולדתם מבחירה, אולם מצד שני גם כאשר התושבים המקומיים מקבלים אותם כאזרחים ואינם דוחים אותם כזרים בלתי רצויים. יוון מספקת דוגמה טובה לכך. הפליטים היוונים משנת 1922, אשר הגיעו ליוון מאסיה הקטנה ומאזור הים השחור, נחשבו בעיני האוכלוסייה המקומית כזרים ולא התקבלו בברכה, חרף העובדה כי דיברו באותה שפה והיו בני אותה דת. נדרשו שנים עד שהפליטים קיבלו את ארצם החדשה כמולדתם וגם זכו ליחס של יוונים מקומיים מצד האוכלוסייה המקומית.
האם קיימת מבחינתך זכות למקלט פוליטי?
כן, ללא כל ספק.
במידה וכן: האם זכות זו בלתי-מותנית, או ניתנת לביטול?
מה פירוש בלתי-מותנית? כל המגורשים, הנוטשים את ארץ מוצאם שלא מרצונם, אלא עקב סכנת חיים, זכאים למקלט. התנאי היחיד הוא, כי הרשויות במדינת היעד שלהם תחלטנה באיזו מדינה הם יזכו למקלט, כל עוד מדינה זו היא מקום בטוח. המגורשים אינם רשאים להחליט בעצמם, באיזו מדינה יזכו למקלט. הגבול עובר בין הפליטים לבין המהגרים, המציגים עצמם כפליטים במטרה להרוויח מן הזכות למקלט המוענקת לפליטים.
האם אתה מאמין, כי חברה מסוגלת לקלוט פליטים באופן מוגבל או בלתי מוגבל?
אף חברה אינה מסוגלת לקלוט פליטים ללא הגבלה. גם המדינות והחברות העשירות תגענה בסופו של דבר לקצה גבול יכולת הקליטה שלהן. מצד שני, באיחוד דוגמת האיחוד האירופי קיימת האפשרות לחלק את הפליטים בין המדינות החברות.
במידה ובאופן מוגבל: היכן נמצאים גבולות אלה?
הגבולות תלויים בגודלה של המדינה הקולטת ובפוטנציאל הכלכלי שלה. מדינות בעלות כלכלה חלשה ושיעור אבטלה גבוה מסוגלות לקלוט פליטים מעטים יותר. הרי גם הפליטים עצמם זקוקים לעבודה. גל הפליטים שהגיע ליוון ב-1922 הוא דוגמה טובה. הפליטים הגיעו למדינה שהייתה הרוסה מבחינה כלכלית. המקומיים חששו לפת יומם. הם לא היו מעוניינים בתושבים חדשים עקב החשש, כי כולם גם יחד יסבלו מחרפת רעב. העוינות הייתה קשורה לפחד ההישרדות.
האם יש בארצך פליטים בעלי זכויות יתר, כלומר כאלה אשר ארצך מעדיפה לקלוט יותר מאשר אחרים? במידה וכן, מדוע?
לא, אין ביוון פליטים כלשהם בעלי זכויות יתר. ישנם אך ורק פליטים המוצאים חן בעיני התושבים המקומיים יותר מאחרים.
האם לדעתך זוכים הפליטים בארצך ליחס הוגן?
אין ברשותי תמונה כוללת.
באתונה, שאני מתגורר בה, זוכים הפליטים בראש ובראשונה לטיפול אנושי מצד הרשויות העירוניות. גם הממשלה פתחה בחודשים האחרונים מספר מרכזי פליטים. עם זאת לצערי אין ברשותי מידע על אודות התנאים הקיימים במרכזים אלה. מה שבטוח הוא כי זרמי הפליטים המגיעים מדי יום מהווים נטל גדול על הרשויות היווניות ובעיה שיהיה קשה לפתור אותה.
האם תסכים לביצוע קיצוצים בתכנית הרווחה של מדינתך, במידה ודבר יסייע לקליטתם של פליטים רבים יותר?
יוון נמצאת במשבר כלכלי עמוק מזה שש שנים. בוצעו כבר קיצוצים חדים במערכת הרווחה, הפוגעים קשות במרבית היוונים. איני יכול לדמיין לעצמי קיצוצים נוספים במערכת שהיא כמעט ממוטטת. פרט למקרה של יוון, יש לי בכל זאת השגות. אני חושש כי הקיצוצים במערכת הרווחה יגבירו את עוינות האוכלוסייה כלפי הפליטים.
מהם מבחינתך התנאים המוקדמים לקליטה מוצלחת? האם יש להציב דרישות מינימום
- בפני המהגרים?
- בפני האוכלוסייה המקומית?
הניסיון שנצבר עד כה מלמד, כי למרבה הצער לא קיימים תנאים מוקדמים כלליים, למעט השפה המקומית, שעל הפליטים ללמוד אותה מהר ככל האפשר. ללא השפה יישאר האחר משני הצדדים בגדר "הזר". תנאי מוקדם נוסף הוא, כי הפליטים לא ישוכנו בגטאות. עליהם לחיות במידת האפשר ברבעים מעורבים, על מנת ליצור מגע יומיומי בינם לבין האוכלוסייה המקומית ולהרגיל את שני הצדדים לחיות בשלום אלה עם אלה. גדלתי בקרב מיעוט באיסטנבול ואני מכיר מניסיוני האישי את נטייתם של מיעוטים לחיות בתוך עצמם ובמנותק ממרבית האוכלוסייה.
האם אתה מכיר פליטים באופן אישי?
אכן. אני מתגורר ברובע שנמצאים בו פליטים ומהגרים רבים.
האם אתה תומך בפליטים באופן פעיל?
לצערי לא. אני מבוגר מדי לשם כך.
כיצד תתפתח סוגיית הפליטים במדינתך?
א) בשנתיים הקרובות?
ב) בשני העשורים הקרובים?
כפי שציינתי כבר, אני חי במדינה המצויה במשבר ואיני יודע כיצד המדינה תיראה בסוף השנה, וודאי שלא בעוד שני עשורים. בוא נישאר אם כך בעתיד הקרוב. איני מאמין כי בשנתיים הקרובות תחול רגיעה במצב במזרח התיכון. על כן על יוון להיות מוכנה לקלוט עוד ועוד פליטים. מספר הפליטים אינו תלוי רק בזרמי הפליטים, אלא גם בנכונותן של המדינות האחרות באיחוד האירופי לקלוט פליטים, ובאיזו כמות.
האם אתה מסוגל לדמיין עולם ללא פליטים?
איני מאמין
בניסים או באוטופיה. גם בעתיד יהיו מלחמות, רעב ואסונות טבע, בראש ובראשונה אקולוגיים. כך שלצערי איני יכול לדמיין עולם ללא פליטים.
האם אתה או בני משפחתך נקלעתם בעבר למצב של מנוסה?
למרבה המזל, לא
האם אתה מאמין, כי הינך עלול להפוך לפליט ביום מן הימים?
אני יכול להניח בביטחון, כי
בהתחשב בגילי ובמדינה שאני חי בה הדבר לא יתרחש.
עד כמה אתה זקוק למולדת?*
המונח "מולדת" הוא בעל משמעות
מועטה עבורי. נולדתי וגדלתי באיסטנבול, אולם לא חשתי כי טורקיה היא מולדתי, בעקבות הלאומנות ששררה באותה עת בטורקיה והשלכותיה ההרסניות על המיעוטים. אני חש כי יוון היא מולדתה של שפתי. עיר הולדתי היחידה היא איסטנבול.
*שאלה זו לקוחה מן השאלון "מולדת" מאת מקס פריש.