© IKGS-Archiv
"קול שמעורר געגוע מעבר לארצות ולזמנים" מהדהד בשירתו של מנפרד וינקלר, מעורר סקרנות ותר אחר משמעות. לאחר השואה, הגירוש ושנות המחסור שלאחר המלחמה ברומניה הקומוניסטית, עבר המשורר מצ'רנוביץ - עיר הולדתם של פאול צלאן ורוזה אאוסלנדר - לישראל, ה"ארץ הישנה-חדשה" (ALTNEULAND). בה החל לכתוב שירה גרמנית ועברית על רקע האינתיפאדה.
שיריו של וינקלר נובעים מתוך ניסיון חייו העשיר והמופנם ומארסנל של תרבויות וספרויות רבות. הנושאים שהמשורר עוסק בהם בהתמדה ובנחישות הם זיכרון והתגוננות מפני שכחה, מלחמה וסערות פוליטיות, מעבר ממקום למקום וחיפוש חסר מנוחה אחר התמצאות, קרבה ודברים משותפים, סופיות אנושית ושוב ושוב: הגבול כחווית חיים עוצמתית.
מנפרד וינקלר - פסל, צייר ומתרגם דו-לשוני (עברית וגרמנית) - נולד ב-27 באוקטובר 1922 בפוטילה, בימינו עיירה באוקראינה, והלך לעולמו ב-12 ביולי 2014 בירושלים. במהלך חייו פרסם חמישה קובצי שירה בעברית ושמונה בגרמנית. פסליו הוצגו בתערוכות ברחבי בארץ. בין הפרסים הרבים שהוענקו לו יש לציין את פרס היצירה לסופרים ומשוררים על שם ראש הממשלה (1999). וינקלר נחשב למתרגם המשמעותי הראשון של פאול צלאן (CELAN) לעברית וכבונה גשרים ספרותיים בין התרבויות דוברות הגרמנית של מרכז אירופה ומזרחה, בעיקר בוקובינה, לבין ישראל.
© editionfaust
לרגל יום הולדתו המאה רואה אור לראשונה כעת קובץ אחד הכולל את שירתו של מנפרד וינקלר, שאותה תרגם בעצמו לגרמנית ולעברית בתוספת מבחר שירים מתוך עזבונו, שטרם פורסמו. ערב הקריאה יתקיים בשפה הגרמנית. יוקראו בו שירים בשתי השפות מתוך השירים שתרגם וינקלר בעצמו. כמו כן יתקיים דיון בהשתתפות מוניקה טמפיאן ויאן קינה העורכים, פרופסור הנס-יורגן שרדר, חוקר ספרות שוויצרי ומומחה לשירתו של וינקלר, ואיבון ליואי, אמנית ישראלית שוויצרית עטורת פרסים. ליואי עמדה בראש הסלון הספרותי הירושלמי דובר הגרמנית ליריס (LYRIS). וינקלר היה חבר מייסד של הסלון. הערב מציין גם את אירוע הסיום של סימפוזיון בן יומיים המוקדש לחייו וליצירתו של וינקלר ומתקיים במרכז מינרבה על שם פרנץ רוזנצוויג באוניברסיטה העברית.
יאן קינה הוא חוקר במרכז מינרבה על שם פרנץ רוזנצוויג לספרות ותרבות גרמנית-יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ומלמד בחוג לתולדות התיאטרון. הוא העורך הראשי של המהדורה המוארת המוקדשת לכל כתביו של המחזאי היהודי-גרמני סמי גרונמן. הוא עוסק בחקר רב לשוניות גרמנית ועברית. פרסומיו הרבים כוללים גם את "הקומדיה הציונית בדרמה של סמי גרונמן - על מקורותיו וייחודו של ז'אנר סמוי" (2020).
מוניקה טמפיאן נולדה בנוימרקט שברומניה בשנת 1972 וכעת היא מתגוררת בוולינגטון שבניו זילנד. היא למדה לימודי גרמנית ואנגלית בקלאוזנבורג. את הדוקטורט שלה היא הגישה בשנת 2002 במסגרת תוכנית בינלאומית לחילופי תלמידי מחקר עם אוניברסיטת ז'נבה. החל בשנת 2006 היא משמשת כמרצה ללימודים גרמניים ואירופיים באוניברסיטת ויקטוריה שבוולינגטון. המחקר שלה כולל ספרות ותרבות יהודית-גרמנית, מחקר גלות וספרות דוברת גרמנית במזרח אירופה. לטמפיאן פרסומים אקדמיים רבים. פרסומה האחרון הוא Maria Dronke. Glimpses of an Acting Life
משנת 2020. יחד עם הנס-יורגן שרדר היא ערכה את הספר:
השירה דוברת הגרמנית של מנפרד וינקלר במהדורה המוערת Haschen nach Wind. השירים (2018).
הנס-יורגן שרדר נולד בשנת 1943 בבאד הרצבורג, למד בסארבריקן, וינה וגטינגן. שרדר הוא פרופסור אמריטוס לספרות גרמנית באוניברסיטת ז'נבה. הוא היה מיודד עם מנפרד וינקלר ואחד העורכים של שיריו הגרמניים (Haschen nach Wind, 2017). שרדר הרצה על וינקלר ועל חוג ליריס במכון גתה ירושלים.
איבון ליואי נולדה בציריך בשנת 1942. היא אמנית שעסקה במשך שנים בתרפיה באמצעות מוזיקה. היא הציגה בגלריות ומוזיאונים רבים בארץ ובאירופה. ליואי היא משוררת בגרמנית ובעברית. החל משנת 2000 היא חברה ולאחרונה אף מנחה בסלון הספרות הסלון הירושלמי דובר הגרמנית ליריס. פרסומיה האחרונים כוללים את קובץ השירים "זמנים חלודים" (2011) ואת הסרט התיעודי "האישה עם פרח הלוטוס" (2020). הוענקו לה פרסים רבים. השנה היא זכתה בפרס מטעם Stiftung Kreatives Alter Zürich.
קריאה והנחייה: מוניקה טמפיאן ויאן קינה
הרשמה לאירוע בזום
חזור
