מאת וולפגנג בורכרט
בקמן הוא אחד מאלה השבים הביתה אך בעצם אינם באמת שבים הביתה מכיוון שאין להם לאן לשוב. כך נפתח מחזהו של וולפגנג בורכרט על החייל הגרמני בקמן השב הביתה ממלחמת העולם השנייה ומוצא את רעייתו בזרועותיו של איש אחר. הוא מחליט לשים קץ לחייו בטביעה בנהר אך ניסיון זה אינו עולה יפה. וכך הוא עובר מדלת סגורה אחת לאחרת: אישה אחת לוקחת אותו איתה ונותנת לו את הבגדים של בעלה – נעדר מלחמה. אולם אז שב בעלה במפתיע הביתה.
בקמן מנסה להטיל את האשמה למות חבריו לנשק – שרק מעטים מהם שרדו - על מפקדו לשעבר, אך המפקד לועג לו ואינו מתייחס ברצינות להאשמות. בקמן מבקש לעבוד בקברט אך מנהל הקברט אינו מעוניין לשמוע סיפורי מלחמה. הוא מתאר את המוות מתוך מצוקה נפשית ופיזית. אור בקצה המנהרה מופיע בדמותה של אישה המתעניינת בו, אך האור מגיע מאוחר מדי.
"בחוץ לפני הדלת" מגולל את סיפורו של חייל המנסה למצוא דריסת רגל בחברה המדחיקה את המלחמה. השיבה הביתה שציפה לה זמן כה רב הופכת לאכזבה מרה ומלאה בתחושה של זרות עבורו. במקום לשמוח שהוא מתראה עם מכרים הוא מתייסר ברגשות אשם בלתי פתירים. ככל שהשקרים שהובילו למלחמה גדולים יותר וככל שהמדיניות שהובילה למלחמה הייתה נתונה יותר במחלוקת כך הופכת חזרתו של החייל לחיי האזרחות למעיקה ומתוחה יותר - אז והיום.
וולפגנג בורכרט נולד בשנת 1921 בהמבורג. הוא נפטר יום לפני שעלתה הצגת הבכורה של מחזהו "בחוץ לפני הדלת" בהמבורג, והוא רק בן 26 שנה. הוא הושלך לכלא כמה פעמים לאחר שמתח ביקורת על השלטון הנאצי. בשנת 1944 נידון למוות בגין דעותיו, אך גזר דין המוות הומר בעונש אחר: הוא נשלח לחזית ברוסיה. בשנת 1945 חזר בורכרט להמבורג החרבה כשהוא במצב בריאותי קשה. כשהוא מרותק למיטת חוליו חיבר בורכרט את רוב שיריו וסיפוריו במשך השנתיים שנותרו לו לחיות.
בימוי: מתיאס גהרט
תרגום: גד קינר
שחקנים:
אלון אופנהיים, דורי אנגל, מאיה הר ציון, יעל ניברון, אייל שכטר
ראיון עם השחקן הראשי אלון אופנהיים
חזור
