בימוי: וים ונדרס
גרמניה המערבית, 1985-1983, 92 דק', גרמנית, יפנית ואנגלית; תרגום לעברית, תיעודי
"אם יש אוצר קדוש של קולנוע, זוהי עבודתו של הבמאי היפני יָסוּג'ירוֹ אוֹזוּ" (וים ונדרס). עשרים שנה אחרי מותו של יסוג'ירו אוזו ("סיפור טוקיו"), נסע ונדרס ליפן כדי להתחקות אחר עקבותיו של הבמאי הגדול. הוא פוגש בצ'ישוּ ריוּ, השחקן האציל ששיחק בסרטיו, וביוּהָארוּ אַצוּטָה, שהחל את דרכו כעוזר צלם בסרטיו ונהיה לצלמו היחיד. במקביל צצים הבמאי הגרמני הנודע וֵרְנֵר הרצוג במונולוג נבואי מבהיל על עתיד הקולנוע, וכריס מרקר, ששהה במקום לטובת צילומי הסרט התיעודי "ללא שמש".
אף שהסרט עוסק באוזו ובאופן שבו הקולנוע שלו שיקף את האנושיות האוניברסלית, "טוקיו-גא" הוא למעשה סרט על יפן כמקום שבו הרעש מכסה על הכאב ועל טראומות עבר, מקום שבו צעירים רוקדים בטירוף לצלילי מוזיקה אמריקאית משנות החמישים וגברים ונשים מכלים את זמנם במשחק מיני גולף חסר תוחלת.
"טוקיו-גא" היא יצירה שכולה התבוננות, והיא דורשת מהצופה להתמסר לה. הרסטורציה שתוצג לפנינו היא לא פחות ממרהיבה, ומלווה אותה קריינות חדשה שהוקלטה בגרמנית מפי ונדרס הבוגר. קולו המתנגן והרך מלטף את המאזינים, אך דווקא אלו ששמעו בעבר את הקריינות האנגלית שבעותק הישן יזכו לחוויה המיוחדת שבצפייה בסרט מוכר שכמו נולד מחדש.
בהשתתפות: צ'ישוּ ריוּ, יוּהָארוּ אַצוּטָה, וֵרְנֵר הרצוג
חזור
