ריאיון עם יוהאנס אברט
מדוע אנשים לומדים גרמנית
העניין בשפה הגרמנית ברחבי העולם משתנה מאזור לאזור ומושפע גם מעמדות פוליטיות. יוהאנס אברט, המזכיר הכללי של מכון גתה, מספר על כך בריאיון עם כתב העת "מחקר והוראה" (Forschung & Lehre).
מאת ורה מולר
Forschung & Lehre: איזה מעמד יש לשפה הגרמנית באירופה ומחוצה לה?
יוהאנס אברט: השפה הגרמנית היא השפה עם המספר הרב ביותר של דוברי שפת אם באירופה. לפי מחקר שנערך לאחרונה, כ-15.4 מיליון איש לומדים כיום גרמנית ברחבי העולם, מתוכם 11.2 מיליון באירופה. דבר זה מקנה לשפה הגרמנית מעמד איתן בתוך אירופה. בעוד שבכמה אזורים כמו סין או מדינות באפריקה מספר לומדי הגרמנית נמצא בעלייה, באירופה אנו רואים עליות ומורדות. לפי סקר עדכני שמכון גתה היה אחד השותפים לו, גרמנית ממלאת תפקיד חשוב בחינוך בבתי הספר ברחבי העולם. מספר בתי הספר שבהם נלמדת השפה הגרמנית צמח מ-95,000 בשנת 2015 ל-106,000 בשנת 2020. בכמה מדינות, למשל צרפת או רוסיה, יש עלייה קלה במספרים. לעומת זאת, בפולין והונגריה יש נסיגה מסוימת במספר לומדי הגרמנית בבתי הספר. באופן כללי אנחנו רואים שבמדינות שבהן מתחזקות מגמות של לאומיות יש דעיכה מסוימת בתפיסה החינוכית המעודדת למידת שפות זרות. שפות זרות כבר לא ממלאות בהן את התפקיד שיש להן בחברות המתאפיינות בפתיחות רבה. בדרך כלל, הן נדחקות למקום משני על ידי מקצועות מתמטיים ומדעיים ומקצועות בחירה אחרים.
F&L: האם מכון גתה יכול לפעול נגד המגמה הזו?
יוהאנס אברט: במיוחד במדינות כמו פולין והונגריה, ששוכנות קרוב מאוד לגרמניה ושמקיימות עמה קשרי גומלין הן מבחינה היסטורית והן מבחינת הקשרים בין שוקי העבודה, אנו פועלים להגברת המודעות לשפה הגרמנית בקרב תלמידים והורים, ובנוסף אנו מעודדים דיון על מעמדה של השפה הזרה ברמה של מעצבי המדיניות החינוכית. עם זאת, צריך להדגיש שפולין עדיין ישנו המספר הגבוה ביותר של לומדי גרמנית ברחבי העולם, כמעט שני מיליון בני אדם. אם כן, איננו רואים קריסה מוחלטת, אלא ירידה קלה במספרים. לכך מתווספת העובדה שהשפות הזרות כבר לא נהנות מאותה חשיבות שהייתה להן בעבר במערכת החינוך. כיום יש גם דגש הרבה יותר גדול על השימושיות של למידת שפה זרה. בעבר אנשים רצו ללמוד גרמנית גם כדי שיוכלו לקרוא בשפת המקור את הוסרל או ניטשה, או משום שהייתה להם הערכה רבה למוזיקה הקלאסית הגרמנית. המשקל שהיה לכך הלך ופחת, וכיום הדגש הוא על השאלה, האם ובאיזה שלב שפות זרות חשובות לעתיד המקצועי או ללימודים.
F&L: האם אני שומעת בדבריך נימה של צער?
יוהאנס אברט: כמובן שזה היה משמח אם ההשראה ללמידת השפה הגרמנית הייתה מגיעה מהספרות או מהמוזיקה. שפות מעניקות גישה לתרבות, ולמעשה גם מאפשרות לבני האדם להבין את עצמם. משום כך אני חסיד גדול של למידת שפות. אבל אני חייב לקבל את המציאות כפי שהיא. לכן, אני חושב שזה טוב שאנשים רואים בגרמניה מקום אטרקטיבי מבחינת חינוך וכלכלה, שכן השקפה זו כוללת גם את הראיה של גרמניה כאתר של תרבות. מי שלומד גרמנית מקבל גם גישה לצדדים התרבותיים של המדינה שלנו. עם זאת, אנו מבינים שגם בתחום של חילופי תרבות בינלאומיים, השפה הבינלאומית היא קודם כל אנגלית.
F&L: : יש הבדל אם לומדים שפה זרה כשפה ראשונה או שנייה. מהן ההתפתחויות הבולטות בהיבט הזה מבחינת השפה הגרמנית?
יוהאנס אברט: ידוע לנו שיש נסיגה בלמידת גרמנית כשפה זרה ראשונה. אמנם חלה עלייה ניכרת במספר בתי הספר שבהם נלמדת הגרמנית ברחבי העולם, אך במרבית בתי הספר החדשים שמיישמים זאת,
הגרמנית נלמדת בתור שפה זרה שנייה. מובן מאליו שהיה עדיף אילו הגרמנית הייתה נלמדת כשפה זרה ראשונה, משום שאז התלמידים היו שולטים טוב יותר בשפה, אך בסופו של דבר חייבים להכיר בכך שהאנגלית היא השפה מספר אחת בעולם. דרך אגב, זה המצב גם במדינות כמו רוסיה, שבה לפני קריסת ברית המועצות הגרמנית נלמדה כשפה זרה ראשונה בבתי ספר רבים. מאז שנות ה-90 ושנות 2000, גם שם האנגלית התקדמה למעמד של שפה זרה ראשונה, בעוד שהגרמנית נלמדת כשפה זרה שנייה. בסיכומו של דבר, 1.8 בני אדם ברוסיה לומדים גרמנית בתור שפה זרה ראשונה או שנייה.
אנו במכון גתה מברכים על העלייה בשיעור לומדי הגרמנית כשפה זרה שנייה. לפני מספר שנים ביקשנו לבדוק היכן סטודנטים זרים שלומדים בגרמניה רכשו את הגרמנית שלהם. התברר שכמחצית מהם למדו גרמנית קודם כל בבית הספר. מבין אלה, מרביתם המשיכו ללמוד את השפה גם לאחר מכן (בשלוחות מכון גתה, באוניברסיטאות או בבתי ספר אחרים לשפות). ממקרים אלה עולה שבשלב הראשון נוצרת זיקה לגרמניה ולשפה הגרמנית. לאחר מכן, כשאותם תלמידים עדיין לא מגיעים לרמה הרצויה, בגלל מספר נמוך של שעות לימוד – כפי שקורה בדרך כלל כשלומדים שפה זרה שנייה – הם ממשיכים ללמוד במקום אחר. כלומר, מדובר בהיכרות עם השפה הגרמנית, אך כבר לא ברמת הבקיאות הגבוהה ביותר כמו במקרה של שפה זרה ראשונה. הידע הבסיסי הזה לא מאפשר להתחיל ללמוד תיכף ומיד באוניברסיטה גרמנית. זוהי התפתחות שעלינו לקבל. לכן פיתחנו מודלים חדשים, בשיתוף עם אוניברסיטאות ועם ה- DAAD(שירות החילופין האקדמי הגרמני), שיאפשרו להעניק לסטודנטים הכשרה מתאימה.
F&L: האם דבר זה לא מהווה אתגר משמעותי לשני הצדדים – לסטודנטים הזרים ולאוניברסיטאות הגרמניות כאחד?
יוהאנס אברט: מי שרוצה ללמוד בגרמניה חייב לקבל הזדמנות ללמוד גרמנית בצורה הולמת. לדעתי, המטרה הזו מושגת באמצעות מכון גתה, ערוצי למידה פרטיים וקורסים בגרמנית שמוצעים על ידי האוניברסיטאות. הרוב גם מצליחים בכך. לגבי תוכניות הלימוד באנגלית שנלמדות בגרמניה, אנו סבורים שגם הסטודנטים שלומדים בתוכניות הללו חייבים לקבל הזדמנות ללמוד גרמנית. רק כך הם יכולים להגיע לחברה הגרמנית עם ידע נרחב ועם יכולת להשתלב וליצור קשרים מחוץ לכותלי האוניברסיטה. חשוב גם שבוגרי האוניברסיטאות הזרים לא יילכו מיד לאיבוד בשוק העבודה הגרמני.
F&L: במקביל, השאיפה היא ששוק העבודה הגרמני יזכה בעובדים מיומנים ממדינות זרות. האם למידת השפה הגרמנית מהווה מכשול גדול?
יוהאנס אברט: גרמניה נשענת במידה רבה על הגירה של עובדים מומחים. משבר הקורונה ממחיש כעת את העובדה שאנו זקוקים לאנשים מחו"ל עם ניסיון ומיומנות בתחום הבריאות, אך גם בענף ה-IT. אם אנו רוצים לשמור על הסטנדרטים החברתיים והכלכליים בגרמניה, מדובר במשימה גדולה עבור העתיד. חוק ההגירה החדש הקל על הכניסה לגרמניה. ממחקר שפרסמנו בימים אלה עולה בבירור שלמידת השפה הגרמנית על ידי מהגרים פוטנציאליים נתפסת כחשובה ביותר. לכן, יוזמות של חברות ותוכניות ממשלתיות צריכות לעודד את למידת השפה הגרמנית כבר במדינות המוצא, ולסייע בהמשך הלמידה בגרמניה.
F&L: עד כמה חשוב עבור העתיד שאירופה תשמור על צביון של ריבוי שפות?
יוהאנס אברט: מעבר ליכולת התקשורת הבסיסית, שפה גם מעניקה גישה לאופני חשיבה, לתרבות, לדימוי עצמי של מדינות אחרות. לריבוי שפות יש השפעה מעשירה במידה עצומה. לכן, אני סבור שהתקנה שקובעת שכל אחד צריך ללמוד בבית הספר שתי שפות אירופיות נוספות מלבד שפת האם שלו היא מאוד חשובה. זה גם מעיד על כבוד, כשאדם שגר תקופה ממושכת במדינה מסוימת לומד את השפה המקומית. האיחוד האירופי איננו רק פרויקט כלכלי ופוליטי, אלא גם סובב סביב תרבות, ערכים והיכרות הדדית. בד בבד, הפוליטיקאים צריכים לראות את ריבוי השפות כהזדמנות וכגורם מחזק. לא מדובר רק בריבוי שפות בתוך אירופה, אלא גם בתוך גרמניה. גם במערכת החינוך שלנו צריך למצוא דרכים והזדמנויות שיגרמו לאנשים להתוודע לשפות אם אחרות ולחשוב עליהן באופן חיובי. עבור מדינה כמו גרמניה, שמהווה חלק כה משמעותי מהמערכת הבינלאומית, זהו דבר חשוב מאוד. לדעתי, הכרחי שבגרמניה יקדישו לכך יותר מחשבה.
