הסדר הגרמני הידוע לכול
אמת או מיתוס?

במסגרת החיפוש אחר הסדר הגרמני הידוע לכול שאלתי גרמנים וזרים המתגוררים בגרמניה על אודות יחסם לסוגיית הסדר. כמו כן אני מנסה להתחקות אחר מקור הסטריאוטיפ הזה ואופן התפשטותו. 

מאת דורותה סלוס

אוליביה נולדה בלונדון ומתגוררת בברלין כבר 30 שנה: "סדר זה כאשר רופא השיניים הגרמני שאני מטופלת אצלו כבר 20 שנה פונה אליי בפניית הכבוד למרות שאני פונה אליו כבר זמן רב בשמו הפרטי."

אלכסנדרה מאוברורזל: "העובדה שאין שלטי חוצות ברחובות."

אנני ממנצ'סטר שרוב חייה עברו עליה במינכן: "כאשר כתוב בכללי הבניין שאסור להתקלח אחרי השעה 22:00 כדי לא להפריע לדיירים האחרים. אך מצד שני ממש מול דלת הבית שלי עוברים האוטובוס והרכבת התחתית המביאים אותי לכל חלקי העיר בדיוק בזמן!" 

לנה מהונגריה, שלמדה בקלן במסגרת מלגת ארסמוס: "סדר זה כאשר צריך למיין את הבקבוקים לפי צבע הזכוכית: לבן, ירוק וחום." 

יוסטינה, פולנייה המתגוררת באינגולשטט, המולדת של פרנקנשטיין ומכוניות אאודי: "הרגשה של ביטחון, איסוף צואת כלבים. אבל למרבה הצער גם אוטובוסים שאינם מגיעים בזמן."

מרטין מאוסטרליה, טייס, שטס באופן סדיר למינכן: "סדר זאת ההשקפה שאתה צודק ואתה חייב לשכנע את האחרים גם כשאתה לא באמת צודק."

פטר מהסן: "כללים ברורים ונוקשים במשרדים וברשויות - גם לפקידים וגם לאזרחים. אם משהו לא מתאפשר אז הוא לא מתאפשר. דבר לא יעזור: בקשות ותחינות, התפרצויות בכי, מעטפות או קוניאק." 

בוגדן, טבח מפולין באי ריגן: "הסדר הגרמני כבר לא באמת קיים. הדור הוותיק הולך ונעלם ואיתו גם המשמעת והסדר."

חוסה, מהנדס ספרדי מאינגולשטט: "סדר אומר להיות בשקט. בספרד תמיד יש רעש כשחוגגים. פה זה בדיוק ההפך."   
סדר זאת ההשקפה שאתה צודק ואתה חייב לשכנע את האחרים גם כשאתה לא באמת צודק. | Foto: Pexels עמל מלוב עובד כרופא ילדים בקליניקה בעיר קוקסהאבן: "סדר זה כאשר אתה צריך להתקשר למכרים שלך שגרים ממש באותו הבניין כדי לשאול אם תוכל לבקרם או להזמינם לארוחה. וגם הרי הניירת במשרדים כאשר לכל דבר ועניין יש צורך במסמכים."

פרנק, נהג מונית מדרזדן, שמוצאו בטורקיה: "אין הגבלת מהירות בכבישים המהירים, יש נהגים זהירים ומעט תאונות דרכים."

דירק, איש עסקים שנולד בלייפציג: "אם הבן שלך אומר לך שהוא רוצה למכור לימונדה ליד הבית כדי להרוויח קצת כסף ובמקום לשמוח אתה מתחיל לחשוב אם זה חוקי ואילו חוקים קיימים בנושא"

***

כשאוליביה, כיום אשת עסקים ומאמנת רטוריקה, הגיעה עם משפחתה לברלין ירד שלג כבד והקור חדר לעצמותיה. ברלין עדיין לא הייתה עיר הבירה וכמעט לא נראו זרים ברחובות. היום שיעורם של הזרים בברלין עומד על כמעט 25%.

"גדלתי בלונדון ועבדתי עבור ה BBC וחברות תקשורת אחרות. ברלין נראתה לי אז כמו כפר גדול. כמעט לא דיברתי גרמנית ולא הבנתי את המנטליות הגרמנית. המסמך הראשון שהמשרד לזרים נתן לי לחתום עליו היה שבעלי אחראי עליי מבחינה כלכלית. לראשונה בחיי הרגשתי כמו עקרת בית" היא נזכרת. 

זה לא מצא חן בעיני אוליביה, אופייה המרדני התנגד לרוח הסדר הגרמני מהרגע הראשון. "תחילה היו לי בעיות עם התמרורים מכיוון שבאנגליה אנחנו נוהגים בצד שמאל. אח"כ מישהו הסב את תשומת ליבי לכך שבגרמניה כל המכוניות חונות בכיוון התנועה. זה נראה לי מוזר: בלונדון כל אחד חונה היכן שמתפנה מקום. פעם אחת חניתי בכוונה נגד כיוון התנועה וקיבלתי מיד דוח חנייה" היא מספרת. לפני זמן מה המשטרה עצרה אותה במרכז העיר ברלין אחרי שחצתה את הכביש באור אדום. "למרות שלא היה שום רכב באופק!" אוליביה מזדעזעת. "בלונדון זה לא בעייתי. כאן משלמים קנס 5 אירו ומקבלים מבטים כועסים מכל כיוון. נראה שזו הדרך הטובה ביותר להרגיש כמו מהפכן אמיתי. אני ממליצה על כך בחום, בואו כולכם לגרמניה!" צוחקת אוליביה הבריטית.   
  
אך יש גם צד שני למטבע. "כאשר פותחים קופה נוספת במרכול, יש מכות וריבים" מוסיפה אוליביה. או כשאת מטיילת בפארק עם הילד שלך ופתאום נתקלת בחבורה של נודיסטים על הדשא. מצד אחד סדר ומצד שני (מה שמכונה בגרמניה) תרבות הגוף החופשי. מדוע מותר לשכב עירום בפארק אך לא להיכנס לחנות ללא בגדים?" אוליביה שואלת את עצמה.

כל הרכבים חונים בכיוון התנועה. | Foto: Pexels לכתב האמריקני ג'ו באואר, שנסע ברחבי גרמניה ומתגורר בבירה הגרמנית כבר ארבע שנים - ברלין היא העיר הרביעית בגודלה בקהילה האירופית ומוקד משיכה לתיירים מכל העולם (יש בה 177 מוזיאונים) - יש תשובה על השאלה. 

"אפילו בברלין, עיר המהווה מאז ומתמיד מוקד משיכה לכל האלה המבקשים לחוש את רוח החופש והאנרכיה, קיימים חוקים נוקשים, גם אם לא כתובים" הוא אומר. "אתה רוצה לצייר על חומת ברלין? בבקשה, בחומה יש פינה המוקדשת בדיוק לכך. אתה רוצה להסתובב עירום? לך לטירגארטן. אתה רוצה אולי לקיים יחסי מין עם מישהו שאינך מכיר? לך לאחד המועדונים המתאימים בברלין. אתה רשאי לעשות פה הכול כל עוד אתה עושה זאת במקום המיועד לכך."

"זה קשור לחוש הסדר הייחודי של הגרמנים ולפרגמטיזם: לא מדובר באמת באיסורים אלא בכך שלכל דבר יש הזמן והמקום המתאימים לו. ולכן יעירו לך מיד אם תשוחח עם מישהו במתחם השקט ברכבת בעוד שלא יפריע לאיש אם תשתה בירה בהתאם לחוק הלא כתוב שמקובל ליהנות מאלכוהול בציבור" ג'ו מסביר.

הכול בסדר

לפגישה שלי עם טניה מאאוגסבורג - מבצר הרפורמציה, עיר הולדתו של אביו של מוצארט ומולדת השפצלה השוואבי הטעים ביותר - אני מגיעה באיחור של 16 דקות..

כשאני שואלת מהו סדר עבורה היא מציינת "דייקנות" במקום הראשון: "כשאני קובעת עם מישהו בגרמניה בשעה 10 בבוקר ברור שהכוונה היא לשעה 10 ולא 10:01 או 10:16" אומרת טניה ואני משפילה את המבט בבושה. "ומרגע שקבענו להיפגש בשעה מסוימת אנחנו מנסים גם לעמוד בזה" היא מוסיפה.

לפני שבע שנים באו טניה ובעלה יחדיו לפולין. כיום היא עובדת כמרצה בבית הספר הגבוה לעסקים בוורשה ששמו הולך לפניו. "הייתי מופתעת מכך שהסטודנטים המקומיים מנסים כל הזמן לדון איתי על מועדים או לדחות אותם. או שהספר או רופא השיניים שלי היו מתקשרים לשאול אם אני יכולה להגיע מוקדם יותר כי מישהו שקבע לא הגיע" היא מספרת. היא אינה מסתירה את העובדה שהיא מתגעגעת לכללים ברורים וחד משמעיים. "כללים והסכמים הופכים את החיים לבטוחים וניתנים לתכנון" היא מסבירה. "כשאנו רוצים לדרוש בשלומו של מישהו בגרמניה אנו שואלים: "הכול בסדר?". אם אני לא יכולה למלא הבטחה או להגיע למשהו שקבעתי יש לי הרגשה שהחיים שלי "לא בסדר" ויוצאים מכלל שליטה. 
כללים והסכמים הופכים את החיים לבטוחים וניתנים לתכנון | Foto: Pexels

סדר חייב להיות

פטר, בן השיח הבא שלי, נראה לי מסודר במיוחד. "שולחן מטבח נקי, כיור ריק וסלון שבו הכול נמצא במקום" אני סופרת לעצמי את הדברים שמביעים עבורו סדר במרחב הפרטי. גם הכלים חשובים לו: הוא מפנה אותם בצורה מסודרת במדיח הכלים כדי לנצל את המקום באופן המיטבי. "זה צריך להיות הגיוני, חסכוני והכי נקי שיש. כשאשתי מסדרת את הכלים במדיח אני ממהר למטבח בערב כדי למיין את הכלים לפי השיטה שלי. אולי זה הרגל מוזר או אולי ביטוי ל"רוח הסדר הגרמני" שלי" צוחק פטר.

אמנם פטר אוהב סדר אך בביטוי "סדר חייב להיות" הוא נתקל יותר בחו"ל מאשר בגרמניה. לדבריו "בגרמניה אנחנו לא צריכים לדבר על זה הרבה מכיוון שמדובר בחלק אינטגרלי מחיינו". פטר גדל בשוואביה, אזור שבו לסדר ולסולידריות יש באופן מסורתי חשיבות רבה אף יותר מאשר בחלקיה האחרים של גרמניה. שם עדיין קיימת מסורת של „Kehrwoche“ "שבוע טאטוא": על השכנים לנקות שטחים משותפים כמו חדר מדרגות ושבילים, כל אחד מדי שבוע לפי תורו. בתקופת ילדותו של פטר רכב לא נקי נחשב לסמל לרשלנות, ולכן בשבת באופן מסורתי היו שוטפים את הרכב המשפחתי.    

היום איש אינו שוטף את הרכב שלו ברחוב מכיוון שזה אסור. ופטר אינו מתגורר עוד בשוואביה אלא בהסן. הוא גם אינו מתגורר עוד בבית פרטי אלא בבית דירות  - עם אשתו ובנו - שבו מקפידים הקפדה יתרה על שקט בימי ראשון, בצהריים ובלילה. עד כמה מקפידים על כללי השקט הוא נוכח לדעת כשהרכיב כוננית של איקאה ביום ראשון ושכנה שגרה שתי קומות מתחתיו התלוננה. וזאת למרות שהוא השתמש בפטיש גומי כדי להימנע מרעש ככל האפשר.

גם בבית הספר שבו פטר מלמד פיזיקה וש-90% מהתלמידים בו אינם ממוצא גרמני - ולכן משתייכים לאזורים שונים ולדתות שונות - יש כללים ברורים. ""אמירות גזעניות ומפלות אינן מקובלות כלל וכלל ונקטעות באיבן. מקיימים שיחות עם הילדים ועם הוריהם וכשזה לא עוזר יש גם עונשים" מספר פטר. "רב תרבותיות יכולה להתקיים רק כשכולם מקפידים על כללים משותפים" הוא מוסיף.  

כשחושבים על כך שגרמניה היא אחת מעשרים המדינות המאוכלסות ביותר בעולם (בגרמניה 83.16 מיליון תושבים בשטח של 357,37 קמ"ר. בפולין 37,95 מיליון תושבים בשטח של 312,67 קמ"ר. (מקור: Eurostat)) הרי שנאמנותם של הגרמנים לחוקים אינה מפליאה. "קברטיסט צרפתי התבדח פעם שלא היה צריך כלל וכלל לבנות את חומת ברלין, אפשר היה פשוט להציב במקום כמה רמזורים עם אור אדום" מספר פטר בחיוך.

משמעות הסדר במרחב הפרטי עבור פטר היא בין היתר שכל דבר נמצא במקומו. | Foto: Pexels

 

אך חיבה זו לסדר יכולה להפוך במהרה לקפדנות יתר" הוא מבהיר. לכן הוא מתייחס לגלי ההגירה השונים - למשל איטלקים וטורקים בשנות השישים, פולנים בשנות התשעים ולאחרונה פליטים מהמזרח התיכון - כאלמנט מעשיר. "המהגרים מביאים עימם מגוון תרבותי לחברה שלנו, בד בבד הם גם מאמצים את הסדר שלנו" מסכם פטר. לאחר מכן הוא קם ואני שואלת את עצמי אם הוא הולך עכשיו למטבח כדי לסדר מחדש את הכלים במדיח. 

רפובליקה גרמנית אחת 

אני מתחילה להבין עד כמה גרמניה אינה עשויה מקשה אחת כשאני מביטה מאוטובוס התיירים שמסיע אותי מברלין למינכן. או כשאני מביטה באנשים שאני פוגשת בתחנת הרכבת המרכזית. וכשאני קוראת בעלונים המיועדים לתיירים: "גרמניה הייתה מחולקת פעם לנסיכויות רבות שהתאחדו בשנת 1871 לרייך הגרמני, מאוחר יותר בשנת 1919 הייתה רפובליקת ויימר, אח"כ הרייך השלישי וגרמניה המחולקת לאחר מלחמת העולם השנייה. רק בשנת 1990 התאחדה גרמניה מחדש. (...)" 

גם אלכסנדרה, המתגוררת באוברורזל בקרבת פרנקפורט ועובדת בתחום הזיהוי הפלילי במחשבים, משכנעת אותי כי גרמניה מגוונת מאוד. בעיקר יש משמעות גדולה לזהות המקומית. "המנטליות, השפה ואורח החיים של השוואבים מושרשים היטב בפרוטסטנטיות. הם מעריכים מאוד חריצות ומשמעת. השוואבים שונים מאוד מתושבי באדן (בגבול צרפת) המתגוררים במרחק של 50 ק"מ בלבד מהם. תושבי באדן לוקחים הכול יותר בקלות. הם גם שונים מאוד מהבווארים המסורתיים והאמידים יותר."

לא סתם מכנים את גרמניה רפובליקה. בדברים מסוימים הגרמנים דומים אלה לאלה, אך בדברים אחרים הם שונים מאוד אלה מאלה." מסבירה אלכסנדרה. "אי אפשר לזרוק הכול לסיר אחד שכותרתו "סדר". וכאילו כדי להוכיח את דבריה היא מסיירת איתי בשכונה. ליד שכונה של בניינים ישנים ואחידים רואים בתים פרטיים מטופחים, לידם שורות של בתים זהים ובסוף הרחוב וילה. בהמשך הרחוב תחנת טרנספורמציה שהפכה לבית מגורים - זהו הבית הקטן ביותר בגרמניה - גודלו 14 מ"ר. יש סדר אבל יש גם דמיון" אומרת אלכסנדרה.  

לדעתה חיבתם של הגרמנים לסדר באה לידי ביטוי גם ברצונם ליצור סטרוקטורות ואגודות. "כמעט כל גרמני שאני מכירה משתייך לכמה אגודות - כמו למשל אגודת ספורט, אגודת תרבות מקומית או אגודה לגידול בעלי חיים - או שר במקהלה" היא מסבירה. "יש לי הרגשה שהגרמנים מעדיפים דברים מאורגנים במסגרת של ארגונים קיימים על פני פעילויות ספונטניות. מגפת הקורונה הוכיחה את זה. כשהמגפה פרצה מהר מאוד הציעו פעולות סיוע מקומיות אך כבר כעבור כמה ימים הצטרפו האנשים לארגונים הקיימים כדי לפעול ביעילות ולנצל את המבנים הקיימים." היא מסבירה.  

בדברים מסוימים הגרמנים דומים אלה לאלה, אך בדברים אחרים הם שונים מאוד אלה מאלה | Foto: Pexels

Ordinunga      

"לא אנחנו הגרמנים המצאנו את הסדר" אומרת רות לייזרוביץ, היסטוריונית גרמנייה החוקרת בין היתר את תולדות פרוסיה המזרחית לשעבר. אני נפגשת איתה כדי ללמוד עוד על מקורות הסדר הגרמני הידוע לכול. "בעיקרון אימצנו את מושג הסדר רק מכיוון שכך החליטו אבות אבותינו. השבטים הגרמאנים הפראים והמרדנים שבעבר הרחוק נאבקו בלגיונות הרומיים היו רחוקים מאוד מעיקרון הסדר. אולם עם הזמן הם אימצו לא רק את מבנה הצבא הרומי אלא גם את מערכות המדינה ואת המערכת המוניטרית הרומיות. וכך חדר המונח »ordinunga«  /  »ordenunga« לשפה הגרמנית העתיקה-גבוהה" מסבירה ההיסטוריונית.

מרתין לותר הפך את המונח לפופולרי. הוא תרגם את התנ"ך ואת הכתבים לתפילות בכנסייה ובאופן זה השפיע מאוד על השפה הגרמנית ועל המשתמשים בה במיוחד באזורים שהיו נתונים להשפעת הנצרות הפרוטסטנטית, בין היתר פרוסיה.

כאשר פרידריך וילהלם הראשון עלה לשלטון בשנת 1713 היו המוטיבים החשובים בשלטונו סדר, חריצות, צניעות ויראת אלוהים שהכינו את התשתית לרפורמות ולשינוי יסודי במדינה ובצבא. וכך הפכו מאפיינים אלו הנטועים במוסר הפרוטסטנטי-קלוויניסטי ל"תכונות פרוסיות" ועם הקמת הרייך הגרמני בשנת 1871 ל"תכונות גרמניות". מושג הסדר הופיע בטרקטטים פילוסופיים אך גם בליברטו ובשירים. "עם הזמן איבד המונח יותר ויותר מתוכנו. הוא הפך לקלישאה ריקה מתוכן לתיאור התרבות הגרמנית.

הוא הופיע גם בסיסמאות הקשורות למלחמה ותעמולה כתכונה חיובית בניגוד לתכונות שליליות, למשל בחוברת משנת 1940 שכותרתה "הסדר הגרמני והכלכלה הפולנית". בעקבות שימוש לא נכון אבד האמון במושג הסדר" מסבירה ההיסטוריונית.

המשרד לסדר

מצוידת בהבנה כי "הסדר הגרמני" אינו אלא תוצאה של נסיבות היסטוריות ותעמולה נאצית אני ממשיכה במסע שלי ונפגשת עם הנריק, חשמלאי פולני שהיגר לעיר ההנזה ברמן, עיר המדינה הקטנה בגרמניה השוכנת רק כ-60 ק"מ מהים הצפוני. הנריק עבד במשך 25 שנה בחברת מרצדס-בנץ. לפי דוח האיגוד הגרמני לבקרה טכנית לשנת 2020 החברה מייצרת את הרכבים האמינים ביותר.

כשהגשתי מועמדות למשרה נשאלתי על ההכשרה וניסיון העבודה שלי. עניתי "חשמלאי". "יש לנו כל כך הרבה חשמלאים שהם יכולים לטאטא את אולמות המפעל שלנו". "אשמח לעשות זאת" עניתי. מנהל משאבי האנוש אהב את הנחישות שלי והציע לי את המשרה" נזכר הנריק.   

הנריק היה צריך תחילה להתרגל למנטליות הגרמנית. "בפולין עבדתי במפעלים שונים. שם עובדים כך שמנסים להספיק כמה שיותר בכמה שפחות זמן. כאן מקבלים משימה שיש להשלים אותה בזמן מוקצב: "לאט ובמדויק" הוא מספר.  

אך בתחילת הדרך הוא לא יכול היה לעשות דבר אלא רק לצפות באחרים. במשך שבעה ימים הוא עקב אחר העובד המומחה כמו צל והתבונן בדיוק רב במה שמתרחש בקו הייצור. בהמשך הוא עבד בייצור מכסי מנוע וסיים קורסי הכשרה בתחומים ריתוך, מבנה השלדה ובקרת איכות. וכך התקדמתי בעבודה: "מעובד בקו הייצור למנהל עבודה ולבקר איכות" נזכר הנריק. על פי העיקרון "אמון הוא דבר טוב אך בקרה טובה יותר" הוא בחן את חלקי החילוף לרכבים המיוצרים במחלקות השונות. "כל פעם שהגיע מכסה מנוע בדקנו בשני צידי קו הייצור אם הלחץ היה תקין ואם כל חלקי המנוע יוצרו כהלכה. לכל עובד הייתה החותמת שלו כך שניתן היה לדעת לאיזה חלק כל אחד מהעובדים אחראי. באמצע שנות התשעים עברו לשיטת האחריות הקבוצתית. מאז לכל קבוצה ולא לכל עובד הייתה החותמת שלה." הוא מסביר.

עובדים לאט ובדיוק מרבי | Foto: Pexels

 

הנריק יצא לגמלאות וכעת הוא אחראי רק לעצמו ולגינה שלו. מהרחוב אפשר לראות  פינה של עצי תויה גזומים באופן מושלם וערוגת פרחים צבעוניים. "לאנשים כאן חשוב מאוד שהכול ייראה יפה בכל מקום" הנריק מספר. בכל שבת שומעים פה את קולות מכסחות הדשא. 
 
פעם בשנה כל תושב רשאי להניח ברחוב אשפה חריגה לפינוי. "מי שעושה זאת צריך לקחת בחשבון שיזכה לביקור של משרד הסדר. "עובדי המשרד עוברים על האשפה ומחפשים חשבוניות ישנות ומדבקות עם כתובות כדי למצוא עדויות לביצוע עברה על החוק" מסביר הנריק ומפרט בפניי צעדים נוספים שמשרד הסדר נוקט. רבים מהם קשורים לרעש.  
 
עילה נפוצה למריבות בין שכנים היא עבודות בית וגינה בשעות השקט (מאחת עד שלוש בצהריים ומשמונה בערב עד שבע בבוקר כמו גם בימי ראשון ובחגים במשך כל היום), מקלחת רועשת מדי או שימוש בשואב אבק ואפילו נביחות של כלבים (כלבים אינם רשאים לנבוח מעל לשלושים דקות ביום ומעל לעשר דקות ברציפות).  


כל התקנות הנוגעות לשמירה על השקט ולרעשים המותרים מושלכים לאשפה בחדווה כשיש קרנבל או כשמתקיים גביע העולם בכדורגל. "בזמן זה הגרמנים הופכים לעם רועש ופראי משהו" מספר הנריק. 

Das Olympiastadion in Berlin | @ Martijn Mureau / CC BY-SA 4.0 / Wikipedia

אי סדר

התחנה האחרונה של המסע שלי היא אוסטרליה, בשיחת וידאו. אני משוחחת עם רחל קרמר שכתבה את עבודת הדוקטור שלה לאחרונה בחוג לבלשנות באוניברסיטת מקוארי בסידני. קודם לכן היא בדקה באחת מעבודותיה קורפוס של 25 מיליאד מילים כדי לבחון עד כמה מושג הסדר נטוע בשפה הגרמנית ומהי בעצם משמעותו. 
 
במחקר שלה היא ערכה רשימה של הערכים המתקשרים לסדר: ביטחון, שקט, צדק ומשמעת אך גם חובה. המושג מופיע בפתגמים ובביטויים רבים בגרמנית. במהלך מאות השנים השתמשו בו שוב ושוב כדי להעלות רגשות מסוימים. 
 
לדברי רות קיימים גם פתגמים הלועגים לסדר, למשל "מי ששומר על הסדר הוא אדם שמתעצל לחפש". ולפתגם "סדר הוא מחצית החיים" (המקבילה לפתגם הידוע גם הוא "סדר חייב להיות") אוהבים הגרמנים להוסיף "ואי סדר הוא המחצית השנייה".

יש בדבריה גרעין של אמת. תושבי ברלין יכלו לשיר באוקטובר האחרון כשנמל התעופה החדש של ברלין נפתח סוף סוף, באיחור של תשע שנים. או כל אלו שביחד עם יוסטינה בעיר של פרנקנשטיין ושל מפעלי אאודי חיכו לאוטובוס ששוב איחר. או אלו שבדומה לאוליביה מברלין שחנתה בכוונה לא לפי הכללים מקפידים באופן מודע על אי סדר ומציירים על החומות למרות שאסור. או גם כל הגרמנים האחרים שאין להם חלק בהשקפת הסדר הגרמני. בסופו של דבר לא ניתן לאפיין אוכלוסייה של 83 מיליון איש בתכונה אחת. "העובדה שאתה והשכן שלך נולדתם באותה המדינה ויש לכם רקע תרבותי דומה אינה מעידה בהכרח על אורח חיים זהה" אומרת רחל.