גישה מהירה:

עבור ישירות לתוכן (Alt 1) עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

רגע של שפה – הטור הלשוני
ניטרליות מגדרית בשפה הגרמנית – כוכבית או קו תחתון?

Illustration: Sprechblase mit Unterstrich
© Goethe-Institut e. V./Illustration: Tobias Schrank

כיצד ניתן לכנות בגרמנית אנשים המשתייכים לכל המגדרים באופן שוויוני? שאלה זו עוררה סערה במרחב דובר הגרמנית

מאת קתרין קונקל-רצום

השבוע השלישי של עבודה מהבית החל. זה השבוע השני של הוראות הריחוק החברתי בברלין, שאוסרות על מפגש של יותר משני אנשים בו זמנית במרחב הציבורי. בחדשות מדווחים על עלייה חדה במספר מקרי האלימות נגד נשים בעיר בשבועיים האחרונים. אולם לאחרונה לא דנים עוד בסוגיה שהסעירה את הרוחות בגרמניה בשלוש השנים האחרונות: ייצוג הנשים בשפה ושוויון מגדרי בשפה לכל המינים. 

החל משנת 2017 היו דיונים ערים בנושא בציבור ובאמצעי התקשורת בגרמניה ומערכת דודן הוצפה באינספור שאלות כלליות (למשל: "האם הדיון הזה באמת הכרחי?") וספציפיות (למשל: "כיצד עליי לנסח את המשפט או את הטקסט באופן ניטרלי מבחינה מגדרית?"). תחילה מדובר היה בראש ובראשונה בהבחנה הבינארית בין זכר לנקבה, כלומר בהתייחסות שווה של השפה לגבר ולאישה. לכל המאוחר לאחר פסיקת בית המשפט העליון בגרמניה בסתיו 2017 העוסקת בשוויון בפני החוק של כל בני האדם ללא קשר לזהותם המגדרית התעוררו גם שאלות שונות לגמרי: כיצד יש לפנות אל אנשים שיש להם זהויות מגדריות שונות, באילו כינויי גוף יש להשתמש כשמתייחסים אליהם במקום אחר בטקסט ועוד.  

מילות גנאי איומות ומילות הערכה
 

מכיוון שלא יכולנו להשיב לכל אחד מהשואלים החלטנו לפרסם מדריך לגרמנית ניטרלית מבחינה מגדרית. המדריך יצא לאור לקראת יריד הספרים הבינלאומי של פרנקפורט בשנת 2017 תחת הכותרת "להשתמש נכון במגדר – כיצד לכתוב בצורה ברורה ומתאימה"
„Richtig gendern – wie Sie angemessen und verständlich schreiben“.
קשה לחשוב על ספר אחר שפרסמנו ועורר מחלוקות כה רבות. התגובות היו מגוונות וכללו מצד אחד מילות גנאי איומות והעלבה אישית של מחברי ועורכי הספר ברשתות החברתיות וב"ביקורות ספרים" ומחאות נגד הספר מצד ארגון השפה הגרמנית ביריד הספרים של לייפציג באביב 2018 ומצד שני מילות הערכה. כעבור שנה פרסמנו גרסה פשוטה יותר של המדריך תחת הכותרת "להשתמש נכון במגדר בקלות"
„Gendern – ganz einfach“
ובשבועות הקרובים צפוי להתפרסם המדריך השלישי שלנו וכותרתו "מדריך לשימוש מתאים במגדר בשפה"
„Handbuch geschlechtergerechter Sprachgebrauch“.
 
אך מדוע מגיעים אלינו אימיילים מלאי שטנה? מדוע "ביקורת" כמו זו (על המדריך הראשון שלנו) מוצאת את דרכה לאתר אמזון: "בשום פנים ואופן לא אנהג לפי השטויות האלה או אתרגל אליהם. ממש עצוב להיות כאן ולראות את שני הסופרים האלה, שמובן שאינם מסוגלים לעשות שום דבר אחר, גורמים נזק למדינה היפה שלנו וגם הורסים את שפת האם הגרמנית שלנו!" או "בא לי להקיא מלקרוא את הספר הזה. אני מאוכזב מאוד מהוצאת דודן. ההוצאה צריכה להסיר את הספר הזה מהרשימה."     
 
נראה שסוגיית שוויון מגדרי בשפה מרתיחה את דמם של אנשים – לא רק של גברים אלא גם של נשים. אך מדוע זה כך? נראה שלא מדובר רק בתיקונים סמנטיים שטחיים אלא בעיקר בנראות של נשים בשפה ובמקומה של השפה בעולם האמיתי.

זכר גנרי, כוכבית, קו תחתון
 

התופעה הדקדוקית שהציתה את הוויכוח היא מה שמכונה הזכר הגנרי. למה הכוונה? נתבונן לרגע במשפט "הרופאים מטפלים בחולים שנדבקו בנגיף הקורונה במחלקה שבבידוד." במשפט זה לשון הזכר הגנרי "רופאים" נתפס באופן מסורתי כניטרלי מבחינה מגדרית, כלומר כולל רופאים ורופאות כאחד. עם זאת על פי תפיסות חדשות יותר ולפי מחקרים רבים הקביעה כי הזכר נתפס כניטרלי פשוט אינה נכונה. נשאלים ענו כי הם תופסים "רופאים" כגברים יותר מאשר כנשים. על פי המשפט איננו יודעים באמת אם יש גם רופאות בין הרופאים המטפלים בחולים. מכיוון שיש להניח שאכן יש רופאות בין הרופאים מוטב לכתוב "הרופאות והרופאים מטפלים..." או הרופא*ים*ות או הרופא_ים_ות...
Die Ärzt*innen
Die Ärzt_innen behandeln
הן הכוכבית והן הקו התחתון מסמלים את המשמעות של "כולם", כלומר הם בעצם מעבר למגדר של זכר או נקבה. על פי נתונים סטטיסטיים אנשים כיום מעדיפים כוכבית על פני קו תחתון אולם העניין טרם הוכרע. הוועדה לכתיב הגרמני עוקבת אחר התופעה וקיימת ציפייה בציבור שהדוח הבא שלה שיפורסם בינואר 2022 יתייחס לסוגיה זו באופן מעמיק. הכוכבית הפכה למציאות בטקסטים רבים אך טרם נוסחו כללים ברורים ומחייבים במסגרת כללי הכתיב הגרמני.
 
הוצאת דודן מקפידה מזה שנים רבות לציין במילונים ליד כל שמות העצם המציינים אנשים בזכר גם את צורת הנקבה. למשל: ליד המילה "מוֹרֶה" מציינים גם את לשון הנקבה "מוֹרָה", ליד המילה "אפיפיור" מציינים גם את "אפיפיורית".

רגע של שפה - הטור הלשוני


אנו מקדישים את הטור הדו-חודשי שלנו "רגע של שפה" לענייני שפה כתופעה תרבותית וחברתית. כיצד מתפתחת השפה, מהי הגישה של הסופרים והסופרות ללשון שהם משתמשים בה, כיצד היא מעצבת את החברה? כותבי וכותבות טורים שונים, אנשים שיש להם זיקה מקצועית או אחרת לשפה, יכתבו על נושא הקרוב לליבם בשש מהדורות עוקבות.