שפה מקצועית
ללמוד גרמנית כדי לסייע לאנשים

חוות הדעת השנתית של המועצה הגרמנית של מומחים בכלכלה  להשתלבות והגירה מוכיחה באופן ברור: מערכת הבריאות הגרמנית יכולה לתפקד רק בזכות אנשי מקצוע מחו"ל. לְמה רופאים.ות, אחים ואחיות, מטפלים ומטפלות זקוקים כדי לתקשר באופן יעיל במקום העבודה?
 

מאת יאנה דגנר-שטור

עובדים במקצועות הבריאות והרפואה זקוקים לא רק לידע מקצועי אלא גם למיומנויות לשוניות שונות. לדוגמה, כיצד אחים ואחיות מציגים את עצמם בפני המטופלים? כיצד הם כותבים דו"ח סיעודי או טיפולי? איך הם מצליחים לרכוש את אמונם של אנשים, לפתח הבנה לצורכיהם, לרכוש מעמד בצוות ואולי אף ליצור קשרים אישיים במקום העבודה? לאחר שהרופא בודק את המטופל שלו, הוא מסביר לו, למשל, את האבחנה. הוא מדווח לרופא המשפחה בכתב, משוחח עם הרופאה הבכירה על הממצאים ולעיתים הוא גם משתתף בשיחת חולין עם הצוות בהפסקה. בהזדמנות זו נעשה שימוש בביטויים בדיאלקט ובשפה מדוברת.
כל אחד מהמצבים האלה מזמן אתגרים תקשורתיים משלו. "אם הרופאה מברכת את המטופלת לשלום ושואלת תוך כדי "נו, אז מה שלומך כרגע?", ייתכן שהמטופלת תענה כפי שנהוג בתקשורת היומיומית "ממש בסדר עכשיו". אם כעבור זמן קצר היא תתלונן על משהו חמור כמו קוצר נשימה, זה יכול להיראות פרדוקסלי במבט ראשון", אומרת ד"ר תרזה שנדרמן ממכון לייבניץ לשפה הגרמנית. בעבודת הדוקטורט שלה עסקה שנדרמן רבות בסוגיית הטרמינולוגיה הרפואית. כמתאמת בקרן המחקר הגרמנית "בלשנות ורפואה" הוציאה לאור לאחרונה ספר בנושא ביחד עם שתי עמיתות.

הכנה לשונית לאנשים העוסקים בתחום הרפואה

כבר בשנת 2014 פרסמה ועידת שרי הבריאות את נייר העמדה "נקודות מפתח לבדיקת רמת הגרמנית הנדרשת לעבודה במקצועות הרפואה והבריאות האקדמיים". נייר העמדה  מתאר כיצד רופאים ורופאות, אבל גם למשל פסיכותרפיסטים ופסיכותרפיסטיות, רוקחות ורוקחים שלא למדו בבית ספר כללי דובר גרמנית לפחות עשר שנים או כאלה שקיבלו הכשרה של שלוש שנות לימודים בגרמנית, יכולים להוכיח שיש להם הידע הנדרש בגרמנית. רופאים.ות חייבים להיבחן בבחינת שפה מקצועית של ההסתדרות הרפואית.
"עם זאת בחינה כזאת או כל סוג של קורס הכנה אינם יכולים להכיל את מגוון צורות התקשורת שהרופאים.ות מתמודדים איתו במקצוע הרפואה. לצורך כך נדרשות שנים ארוכות של תרגול", טוענת רגינה גרוסר. היא אחראית על בחינות השפה המקצועית בהסתדרות הרפואית בברלין, מציעה קורסי תקשורת לרופאים.ות באקדמיה הבינלאומית Charité בברלין וגם מכינה רופאים.ות זרים בבית הספר לרפואה ברנדנבורג על שם תיאודור פונטנה למבחן הידע של האגודה הרפואית של ברנדנבורג.

אנשי מקצוע ממקצועות הבריאות והרפואה האחרים, למשל אחים ואחיות, מתבקשים  להוכיח ידע בשפה הגרמנית ברמה B2 על פי מסגרת ההתייחסות האירופית המשותפת לשפות כדי שיורשו לעבוד בגרמניה במקצוע שלהם. אולם מכיוון שמבחן שפה כללי זה אינו מכסה את כישורי השפה הנדרשים במקצועות, ועידת שרי הבריאות לשנת 2019 הסכימה בנייר עמדה ליצור סטנדרטים אחידים למקצועות השונים. בחינות שפה מותאמות לעיסוק כמו "בחינת השפה של מכון גתה למקצועות הסיעוד B2", "בחינת השפה telc למקצועות הסיעוד B2 B1" ופורמט בחינות השפה למקצועות הסיעוד בחסות המשרד לשפה הגרמנית המקצועית מיישמות את הדרישות הללו.

הכשרה בארץ המוצא ובגרמניה

מכוני גתה ומוסדות אחרים עוסקים במיזמים שונים להכשרה לשונית של אנשי מקצוע בתחום הבריאות והרפואה מזה כמה וכמה שנים. מכוני גתה בווייטנאם, למשל, משתפים פעולה עם בית חולים בברלין בתוכנית השפה המקצועית שלהם "מיזם עובדי הסיעוד Vivantes" כבר שבע שנים. בגרמניה יש גם גופים רבים שמכשירים מהגרים.ות לתעסוקה במקצועות הבריאות והרפואה. המדינה השכנה שלנו דוברת הגרמנית פעילה אף היא בתחום: קרן השילוב האוסטרית מכינה כרגע קורס גרמנית מקצועית במסגרת המיזם "קורס מקוון: גרמנית למקצועות הסיעוד", שיוצע כקורס חינמי באינטרנט.
גם רגינה גרוסר שותפה לכתיבת חומרים. לדבריה "ההיצע יכלול מגוון רחב של מיומנויות: שפה מקצועית, תקשורת עם אנשים הזקוקים לטיפול, עמיתים וקרובי משפחה ותיעוד של הטיפול הסיעודי". עבור מורים.ות לשפות, פורטלים כאלה מציעים שפע של חומרים ומידע שניתן להשתמש בהם גם בכיתה.
אתגרים לשוניים שאנשי מקצוע בתחום הבריאות והרפואה מתמודדים איתם מהווים תחום מחקר מגוון עבור בלשנים ובלשניות דוגמת תרזה שנדרמן.