חמישים שנה לאחר מותה נראה כי הגותה של חנה ארנדט רלוונטית מתמיד. במהדורה זו אנו בוחנים את חייה ויצירתה מנקודות מבט שונות ומזמינים אתכם להתבונן מחדש בשאלותיה על אודות חירות, אחריות ושיפוטיות, לאור האתגרים העכשוויים. אנו שואלים את עצמנו: מה המשמעות כיום לחשוב ולפעול ברוח של ארנדט?
לפני חמישים שנה הלכה לעולמה חנה ארנדט, ככל הנראה ההוגה החשובה ביותר של המאה העשרים. תומאס מאייר, פרופסור לפילוסופיה, מסביר בריאיון מה הופך את הגותה לרלוונטית כל כך גם כיום ומהו תפקידן של שנות הגלות של ארנדט.
האם אפשר להישאר נאמן לאדם ששירת את הנאציזם?
חנה ארנדט עשתה זאת – ובכך כתבה פרק שקט בהיסטוריה הגרמנית שלאחר המלחמה. מערכת יחסים שמעמידה במבחן את המחשבה ואת המוסר.
מה מחבר בין חנה ארנדט לוולטר בנימין מעבר לגלות בפריז? זיגריד וייגל ואוטה שטייגר משוחחות על דרכי החשיבה המשותפות לארנדט ובנימין, על קווי דמיון מפתיעים ועל השאלה מדוע רעיונותיהם.
בשנת 1933 עזבה חנה ארנדט את גרמניה ונמלטה לפריז. מה שהיא חוותה בשמונה השנים עד להגירתה לארצות הברית השפיע השפעה עמוקה על חייה ועל יצירתה של התיאורטיקנית הפוליטית. עם זאת התקופה שלה בצרפת לא זכתה לתשומת לב ראויה מצד המחקר.
בין הגלות להגעה מצאה חנה ארנדט בניו יורק לא רק מקלט אלא גם במה להגותה. מסעה האינטלקטואלי בעיר, שהפכה לימים רקע לכמה מיצירותיה המשפיעות ביותר, הוביל אותה מחדרים צפופים לדירות עם נוף לנהר.
כיצד מתמודדים עם הבלתי נתפס? כיצד מוצאים הבנה חדשה של העולם והפוליטיקה לאחר קריסה של כל הוודאויות? חנה ארנדט עסקה בשאלות אלו ברדיקליות אינטלקטואלית שממשיכה לרתק עד ימינו. דיוקן של הוגת דעות המעודדת אותנו לחשיבה עצמית גם כיום.
