סדקים במציאות
סדרת סרטים שנתית

מה נחשב בכלל מציאותי? מאז ומתמיד נע הקולנוע כמדיום וכצורת אמנות בין מציאות לדמיון. דואליות זו חורגת מעבר לגבול שאינו ברור עוד בין סרט עלילתי לסרט תיעודי. המשחק עם דימוי ומציאות מוצא ביטוי בראש ובראשונה בנרטיב של סרטי עלילה – הטעיית הצופים.ות הופכת לנושאת המתח, לביטוי של מצבן הרגשי של הדמויות או להרהור עצמי קולנועי. כמו האפקטים כך גם האמצעים הקולנועיים ליצור בלבול הם כמעט אינסופיים: כך למשל ברמה הנרטיבית באמצעות מספרים בלתי־מהימנים, שברים בליניאריות, השמטות מכוונות או אמצעים צורניים יחודיים. גם העיסוק בבינה מלאכותית כבר מזמן אינו מוגבל עוד לז’אנר המדע הבדיוני או למוטיבים ולדמויות שהם כבר מבוססים. חריגות מהמציאות הופכות לנקודת מוצא להרהורים תיאורטיים שונים וליצירה קולנועית רב שכבתית באופן מפתיע, לעיתים הרחק מעבר לגבולות ז’אנר מוגדרים באופן ברור .

סדרת הסרטים "סדקים במציאות" מוקדשת לאותם רגעים שבהם המבנה השברירי של המציאות מתערער. במסגרת הסדרה יוקרנו סרטים המשחקים עם נקודות מבט סובייקטיביות, עיוותי זמן-מרחב ורגעים סוריאליסטיים. בכל הנוגע לתוכן, הספקטרום נע בין זהויות מקוטעות, דרך מנגנונים פסיכולוגיים וטעויות קולקטיביות ועד לאגדות מודרניות. מבחינה מבנית זה בא לידי ביטוי במוקומנטרים, בשפה חזותית סוריאליסטית ובנרטיב שמפריע באופן מכוון. ההפרעה עצמה הופכת לאמצעי סגנוני והסדק לקביעה דרמטורגית.