לוקאס ברפוס (Lukas Bärfuss) על אימו
בצל המלכה

ספרו החדש של לוקאס ברפוס עוסק תחילה באימו הקרה והמנוכרת, שאמנם ילדה את בנה אך מעולם לא רצתה בו. בסוף הספר מדובר בביקורת נוקבת על החברה הקפיטליסטית המערבית שהאם נאלצה לחיות בה.

מאת הולגר מוס

בספריו הסופר השוויצרי לוקאס ברפוס מרבה לעסוק בעבר האישי שלו ובעבר של ארצו. בספר הארגז של אבא משנת 2022 הוא משלב את סיפור חייו של אביו, חסר בית שביצע עבירות קלות, עם "סיפור על ירושה" ועם מחשבות ביקורתיות על התפיסה הקפיטליסטית של הקניין הפרטי. בספרו מלכת הלילה כתב ברפוס "ספר קצר על אימי". גם ביצירתו החדשה הוא שוזר חוויות אישיות עם ביקורת חברתית.

הוא ממשיך בדיוק במקום שבו ספרו על אביו מסתיים ומתחיל עם מותה של האם, שהשאירה לבנה תדפיס חשבון בנק ורוד:

הספר מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון המספר מהרהר באורח החיים החריג של אימו. לאחר מכן מדובר בהשלכות של התנהגות זו על ילדותו. לדבריו, "הילדות היא שינה אפלה, מוארת בחלומות". בחלק האחרון, הכתוב כמסה, ברפוס ממקם את גורלה של אימו בהקשר הרחב יותר של ההיסטוריה והחברה בשוויץ.

דבר אינו קל

לכאורה הבן הצליח. הוא השתחרר מהסביבה החברתית שהגיע ממנה, ואפשר לספר את סיפור חייו כסיפור הצלחה, סיפורו של מי שהתקדם במעמד החברתי. הוא הפך לסופר מוערך ועטור פרסים. עם זאת "הכול לא בסדר. לאמיתו של דבר הוא טיפש. ועיוור. וקמצן. הוא היה יכול לעזור. היה חייב לעזור. זה יכול היה להיות כל כך פשוט." אולם דבר אינו קל, לא בחייו של הבן ולא בחייה של האם, שמוצאה מקהילת "היינישים". יחסו של הבן אל אימו רצוף במאבקים פנימיים.

אחרי העבודה בסוכנות הרכב היא הופכת בעיניו ל"מלכת הלילה", שהוא התפעל מיופייה כשהיה ילד. אולם מאוחר יותר הוא מכנה אותה "השמש השחורה" שלו או "פרוצה" גסה עם "גוף גרמי ועמיד" שחיה ב"מעגל הזנות והעסקים הבלתי חוקיים". בחמש עשרה השנים שקדמו למותה לא היה לו שום קשר איתה. מערכת היחסים בין האם לבן ניזוקה באופן בלתי הפיך. ואין מובן מכך, שכן היא הזניחה אותו בילדותו, מסרה אותו למשפחת איכרים, שם נאלץ לעבוד כילד והשליכה אותו לרחוב בגיל חמש עשרה.

בריחה לקריביים

עם זאת ברפוס אינו מסתפק בתיאור הנתק עם אמו אלא מנסה להבין מדוע פעלה כפי שפעלה. בהמשך הוא מציג את האם כקורבן ומתאר את החברה שבה כל זה מתרחש. היא אם חד־הורית, מודרת מהחברה, ובעקבות זאת מדירה בעצמה את האחרים. היא אינה רוצה להיות אם אלא להיות חופשייה. מכיוון שקצבת הפנסיה שלה אינה מספיקה למחייתה בשוויץ, היא מהגרת עם בן זוג חדש לרפובליקה הדומיניקנית.

מלחמה נגד העניים

ברפוס ידוע כמי שמסוכסך עם שוויץ מולדתו. גם בספר זה הוא אינו נמנע מביקורת חריפה ועמוקה: "כיצד הופכים למדינה העשירה בעולם? באמצעות חריצות, עסקים מלוכלכים ומלחמה נגד העניים בתוך גבולות המדינה". במשך דורות שוויץ מנהלת "מלחמה נגד היינישים" כ"פרויקט של רצח עם".

ספרו של ברפוס, כנה ורגיש באופן קיצוני, הוא חשבון נפש תמידי, שבו הסופר שוזר, במיוחד בחלק האחרון, קטעים הכתובים כמסה, לצד ביקורתיות חברתית. וגם אם בתשובות הזועמות והמאשימות שברפוס נותן, כשהאישי הופך לפוליטי, יש נימה מתריסה ומדירה, הספר נפתח בכל פעם מחדש בשל איכותו הספרותית הגבוהה ומציע דרך אל החופש.