ג'אז 2024
שיאים חדשים, חירויות חדשות

מגוון, בינלאומי, יצירתי ומקבל שכר נמוך. הג'אז בגרמניה שוב היה נוכח מאוד בצבעוניות שלו בשנת 2024. בד בבד הדגיש פסטיבל הג'אז ברלין את השורשים האמריקאיים של המוזיקה הזאת בציון שנת היובל.

מאת אולריך הברזצר

"לכולם יש את הבלוז, כולם מתגעגעים למשמעות. כולם רוצים לאהוב ולהיות נאהבים (...) במוזיקה, במיוחד בז'אנר הרחב הזה שנקרא ג'אז, נמצא קרש הקפיצה למשמעות" - כך כתב פעיל זכויות האזרח האמריקני מרטין לותר קינג בהקדמה שלו לימי הג'אז הראשונים של ברלין בשנת 1964. גם כעבור שישים שנה הג'אז הוא עדיין ובעיקר קרש הקפיצה לדו-קיום דמוקרטי, המבוסס על שוויון ואולי אף אהבה. "קהילה" היא אחת המילים האופנתיות הגדולות של שנת 2024 בסצנה. והקהילה הזאת הופכת בינלאומית ומגוונת יותר בגרמניה.

השכר עדיין נמוך

המצב הכלכלי של אמני ג'אז ומארגני אירועים בגרמניה נותר בלתי יציב. מוזיקאי ג'אז מרוויח בממוצע 21,000 יורו בשנה. אצל רבים השכר אף נמוך יותר, אצל מעטים השכר גבוה יותר. בלי שיעורים פרטיים, בלי משרות נוספות ובלי תמיכה רוב מוזיקאי הג'אז אינם יכולים להסתדר כלכלית. זו המסקנה העיקרית מהדו"ח על מצב הג'אז בגרמניה 2024 של ועידת הג'אז הפדרלית (BK), שהתפרסם בחודש נובמבר. זהו הדו"ח המקיף הראשון מאז שנת 2014. ועידת הג'אז הפדרלית, הקבוצה המייצגת את אמני הג'אז בגרמניה, שדובריה הם בטינה בוהלה, קורנליה פוסביין ויאנינג טרומן, מנסחת גם דרישות קונקרטיות יותר לגבי שינויים אפשריים במבני מימון. היא דנה עליהם כרגע עם יוזמת המוזיקה, בין היתר.

שתי נשים בעמדות מפתח בעולם הג'אז

אחד החידושים החשובים ביותר בתחום הג'אז בשנת 2024 היה מינויים חדשים בתפקידי הניהול במכון הג'אז בדרמשטדט. וולפרם קנאור ניהל את המכון במשך יותר משלושים שנה. עם הקמת המכון בספטמבר 1990 התמנה קנאואר למנהל הראשון. הוא עיצב את מכון הג'אז והפך אותו למוסד ייחודי בגרמניה ואולי אף בעולם כולו. לצד הפעילות הארכיונית הקפדנית - אלפי תקליטים ואלבומים אחרים נמצאים לצד אינספור מאמרים, ספרים, סרטים ומסמכים אחרים בתחום הג'אז בחדרי האחסון בבניין המסוגנן ברחוב בסונג בדרמשטדט - מכון הג'אז עורר סערה במיוחד בהיצע שלו בתחומים של הוראת ג'אז וחקר ג'אז.


מרבים לספר את האנקדוטה הבאה: ראש עיריית דרמשטאדט לשעבר סיפר לבעלת בית ההארחה שלו בניו יורק שהוא בא מדרמשטאדט. היא השיבה לו שהיא מכירה את העיר, שם נמצא מכון הג'אז המפורסם. במרץ 2024 התמנתה בטינה בוהלה למנהלת המכון במקום וולפרם קנאואר. היא פעילה בעיקר בתחום של הוראת הג'אז וקידומו. תפקיד ניהולי זה הוא אחד החשובים בנוף הג'אז הגרמני. בטינה בוהלה היא יורשת ראויה לקנאואר לכל הדעות.

בשנת 2024 חל שינוי בכוח אדם גם באיגוד הג'אז הגרמני (DJU), קבוצת האינטרסים הגדולה והמשפיעה ביותר עבור אנשים בתחום הג'אז בגרמניה. אורס יוהנן, נגן קונטרבס ומנהל אומנותי, ויתר על תפקידו כמנכ"ל איגוד הג'אז הגרמני לאחר שמונה שנים. קמילה בוסקו, שכיהנה כמנכ"לית IG Jazz Berlin בשנים 2022 עד 2024, הפכה למנכ"לית החדשה.

ג'אז גרמני כשפה בינלאומית

מבחינת סגנונית לא היו חידושים דרמטיים בתחום הג'אז הגרמני בשנת 2024, אך במקומות רבים עבדו ברמה הגבוהה ביותר ונוצרו דברים מרגשים. הגבולות בין מוזיקה חדשה, מוזיקת מועדונים אלקטרונית וז'אנר הזמר-יוצר (Singersongwriter) הלכו והיטשטשו. כמו כן אמנים רבים מסצנת הג'אז הרחבה ויתרו על המונח "ג'אז". הם רואים את עצמם כ"מאלתרים", ולעתים קרובות יותר מאשר בשנים קודמות השיח הוא על "מוזיקה מאולתרת" ולא על "ג'אז". גם בגרמניה יותר ויותר מוזיקאים מדגישים את המקור הבעייתי למעשה של המונח "ג'אז". 

הבינלאומיות של המוזיקאים בולטת במיוחד. אין כמעט להקה יוצאת דופן בסצנה הגרמנית שאין בה חברים בני לאומים שונים: למשל, השלישייה של אולגה רזניצ'נקו, פסנתרנית ילידת רוסיה המתגוררת בלייפציג, שמפתחת באופן עקבי צורה של שפה מוסיקלית בהשראה קלאסית, מחוספסת משהו. או הפסנתרנית Shuteen Erdenebataar, שנולדה במונגוליה ומתגוררת במינכן. היא גילתה את הג'אז בקורס במכון גתה וכך גם הגיעה לגרמניה. אלבום הבכורה שלה אף היה ברשימה הקצרה לגראמי 2024.  אפשר למצוא כאן דוגמאות רבות אחרות.

מעט כסף, אך חופש רב יותר

העבודה של חברות הג'אז העצמאיות הייתה נהדרת גם בשנת 2024. ההפצה הדיגיטלית של מוזיקה באמצעות שירותי סטרימינג כבר מזמן הפסיקה להביא לחברות עצמאיות נתוני מכירות גדולים ומחזור גבוה, אך הקלה על ההפצה הבינלאומית. עבור חברות תקליטים קטנות יותר, נראה שההתפתחות הזו מובילה לפרסומים לא שגרתיים, נועזים וחופשיים יותר מבחינה אמנותית. המוטו הוא: אם בכל מקרה אנו מרוויחים מעט או כמעט כלום, אז אנו מעדיפים להוציא מוזיקה שבה איננו צריכים להתפשר. חברת התקליטים WismART מוויסמר הרשימה בהפקות כאלה בשנת 2024, למשל עם אלבום הצמד היוצא מן הכלל Sending a Phoenix של הסקסופוניסטית בירגיטה פליק והפסנתרנית אנטיה רסלר, כמו גם עם חברת התקליטים Berthold Records מברמן, למשל ההפקה המרגשת של מוזיקה עממית של החצוצרן בני טרושל.

גם הלייבל של מינכן Squama צועד ללא היסוס בדרכו שלו. לצד אלבומים מתחום הג'אז האוונגרדי, כמו Threads to Knot של הצמד TRAINING עם הבסיסטית רות גולר כאורחת, הקטלוג כולל גם צלילי מועדונים לריקודים או מבני סאונד מלאכותיים ומסורבלים. בנוסף Squama משחרר גם משהו "אקזוטי" כמו הקלטות של מוזיקה עכשווית לקונצרט סולו גיטרה. החופש של חברות תקליטים בודדות להוציא אלבומים באיכות גבוהה מבחינה אמנותית, לכאורה ללא הצורך להתחשב במוסכמות הז'אנר והשוק, הפיח חיים בסצנת הג'אז בגרמניה.
 

כישרונות צעירים מגרמניה בתחום הג'אז באלגוי

בשנה שעברה התקיימה גם הבכורה של עבודה עם נוער בתחום הג'אז: לראשונה התקיים מפגש של שמונה תזמורות ג'אז נוער. ההרכבים שנוסדו בשנות השמונים והתשעים היו מאז לזירות האימון המרכזיות לג'אז בגרמניה. ילדים וצעירים מוכשרים בני 10 עד 25 עושים שם את צעדיהם הראשונים בסצנת הג'אז. בהרכבים שונים, מקבוצות מוזיקליות קטנות עד להקות גדולות, מתאמנים על תוכניות ומופיעים בקונצרטים. במדינות רבות בגרמניה ישנן תזמורות ג'אז לנוער, ובסוף ספטמבר, לאחר עבודת הכנה ארוכה וארגון לא פשוט, שמונה מהלהקות האלה יכלו להיפגש במרקט אוברדורף שבאלגוי. אירוע חשוב עבור מוזיקאי הג'אז הצעירים והזדמנות חד פעמית לחילופי דעות בין מוסדות אלו לחינוך לג'אז.

סיבה לחגוג, סיבה לדאוג

מספר פסטיבלי ג'אז גדולים יכלו לחגוג בשנת 2024 את שנות היובל שלהן: פסטיבל הג'אז של ברלין מציין שישה עשורים להיווסדו, ימי הג'אז באינגולשטדט מציינים ארבעה עשורים. בשנת 2024 אצר המתופף וולפגנג הפנר לראשונה את פסטיבל בוואריה עילית באינגולשטדט. פסטיבל הג'אז הגרמני פרנקפורט וימי הג'אז של לברקוזן ציינו גם הם יובל: 55 שנה ו-45 שנה. פסטיבל הג'אז הגרמני בפרנקפורט הוא פסטיבל הג'אז הוותיק בעולם: הוא נוסד בשנת 1953, אך מתקיים רק כל שנתיים משנות השישים עד שנות השמונים - ומכאן שחוגגים את היווסדו בתדירות נמוכה יותר מאשר את פסטיבל ברלין למשל. 

עם זאת התחזית לשנת הפסטיבל הבאה עגומה בחלקה. באוקטובר נודע כי פסטיבל הג'אז בהמבורג יסיים את פעילותו בשנת 2025. בשנת 2024 חל שינוי סגנוני. הפסטיבל בנמל המבורג נפתח יותר לכיוון של מוזיקת פופ ורצה לפנות לקבוצת יעד גדולה וצעירה יותר באמצעות שילוב של מוזיקת פופ וג'אז. אולם הכיוון האמנותי הזה לא הגיע לתהודה הרצויה. מאחר שלדברי המארגנים באוקטובר 2024 הזמנת אמני ג'אז ידועים כבר לא הייתה אפשרית בשנה שלאחר מכן, נאלץ הפסטיבל לצאת להפסקה כפויה. באותה העת הכריזו המארגנים על תאריך לפסטיבל בשנת 2026. לא ברור כרגע כיצד יהיו פני הדברים בנוגע לפסטיבלי ג'אז אחרים, גם גדולים יותר, בשנת 2025.  פסטיבל A L’ARME למוזיקה ניסיונית ופסטיבל ג'אז אוונגרדי בברלין לא יתקיימו. התקציב לשנת 2025 של שבוע הג'אז קלן ופסטיבל XJAZZ ברלין לחלוטין לא ברור. המענקים למועדונים גם הם אינם מובטחים בחלקם ועומדים בסימן שאלה נוכח הלחץ המקומי על הרשויות המקומיות לחסוך כסף. 

עם זאת פסטיבל ברלין יתקיים באופן ודאי. פסטיבל פורץ דרך זה זכה להצלחה רבה בשנת 2024 זו השנה השביעית בניהולה האמנותי של נדין דוונטר בזכות הופעות משכנעות רבות ותפיסה קוהרנטית. לרגל ציון יום השנה של הפסטיבל התייחסו הרכבים רבים למקורות האפרו-אמריקאיים של הג'אז. הנגנים האמריקאים דוגמת הסקסופוניסט ג'ו לובנו, הפסנתרן קריס דייוויס או המתופף ג'ון הולנבק בלטו שם במיוחד. בנוסף חגגו את אגדת הג'אז הגרמנית בפסטיבל הג'אז ברלין: הפסנתרן יואכים קיהן. במרץ 2024 מלאו לו שמונים שנה. בתחילת השנה הוא הוציא אלבום דואו עם הפסנתרן מיכאל וולני הצעיר ממנו בשני דורות. כמו כן בסוף ספטמבר הוא הוציא אלבום בטריו הצרפתי שנוסד מחדש עם שני נגני ג'אז צרפתים שהיו יכולים להיות נכדיו. שני הפרסומים המרתקים הללו של האמן קיהן מסכמים את שנת 2024: מאסטר ותיק עם חיבור חזק למסורת הג'אז, שעדיין ממשיך לחפש ומקבל השראה מהדור הצעיר. יואכים קיהן יכול אפוא להוות סמל לג'אז בגרמניה בשנת 2024: מוזיקה שיש לה שורשים עמוקים, אך בד בבד גם השפעות חדשות מגוונות.