חום בערים
חופשה עקב גל חום? ערים גרמניות במשבר האקלים
האם גרמניה ערוכה לחום? כן ולא. כיצד ערים מתכננות תוכניות להיאבק בחום ומתמודדות עם תנאים שונים. מבט על הערים שטוטגרט, אסן, קאסל ולייפציג.
מאת לנה מאורר
האדמה לוהטת, האוויר רוטט מעל האספלט, זיעה נדבקת לעורף. סיאסטה מאחורי חלונות מוחשכים נשמעת כמו רעיון לא רע או קפיצה למים קרירים. רק לא טיול במרכז העיר, שם מקומות מוצלים נדירים כמו נאות מדבר במדבר. הסבים והסבתות שלנו נאלצו לנסוע לדרום אירופה בשביל טמפרטורות מעל 30 מעלות ואילו היום אנו יכולים להישאר בבית ברוגע. בשל שינויי האקלים החום במגמת עלייה בגרמניה.
על פי דו"ח של ארגון World Weather Attribution היו בגרמניה חמישים ימים חמים בין מאי 2024 למאי 2025 - 24 מהם ניתן לייחס לשינויי האקלים. לחום יש השלכות: אנשים הופכים עצבניים יותר, האלימות במשפחה גוברת והריכוז יורד. חום יכול אף להיות מסכן חיים עבור קשישים, חולים וילדים. על פי מחקר של המשרד הפדרלי לאיכות הסביבה כ-3,000 בני אדם מתו בגרמניה בשנת 2024 בשל טמפרטורות גבוהות.
ערים נפגעו מהחום באורח קשה במיוחד. הסיבה לכך היא איי חום עירוניים, שיכולים להעלות את טמפרטורות האוויר ביותר מ-5 מעלות בהשוואה לאזורים הכפריים שמסביב. הסיבות לכך מגוונות. כך למשל אספלט ובטון סופגים חום במהלך היום ומשחררים אותו לסביבה בלילה. נוסף על כך בערים יש לעיתים קרובות פחות שטחים ירוקים שיכולים לספוג את קרני השמש.
71 אחוז מהאנשים בגרמניה חיים בערים. נכון אמנם שאיי חום עירוני עלולים להפוך לבעיה בכל מקום, אולם כל עיר צריכה להתמודד עם תנאים שונים לגמרי. הדוגמאות של שטוטגרט, אסן, קאסל ולייפציג ממחישות כיצד הבדלים גיאוגרפיים והשלכות של ההיסטוריה הגרמנית יכולים לחמם או לצנן אותנו.
שטוטגרט - עיר מוקפת ערים בעמק
עיר הבירה של מדינת באדן-וירטמברג חייבת לפעול והיא אכן מנסה לעשות זאת. כבר בשנת 1997 אישרה מועצת העיר תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים. במהלך השנים נוספו תוכניות להגנה מפני החום, למשל צעדים של הסרת משטחים אטומים: בטון ואספלט יוסרו ויוחלפו בשטחים ירוקים. על פי ניתוח של ארגון Correctiv, בשנים 2018 עד 2024 נוסף לשטוטגרט קילומטר רבוע של שטח ירוק, אולם בד בבד גם קילומטר רבוע נאטם מחדש. בהשוואה לערים לייפציג (תוספת של 6 קמ"ר שטח אטום) והמבורג (תוספת של 14 קמ"ר שטח אטום), מדובר באיזון טוב למדי. בוצעו עבודות של הסרת בטון ואספלט בעיקר במרכז העיר הצפוף של שטוטגרט. לעומת זאת הבנייה והאיטום החדש התרחשו בעיקר בפרברים העשירים.
ממצאי מחקרים מערים בארה"ב מראים תמונה שונה: אנשים עניים שם נוטים לגור בשכונות בנויות בצפיפות גבוהה וכמעט ללא שטחים ירוקים, ואילו בשכונות אמידות יותר יש יותר שטחים ירוקים. שטוטגרט, עיר המקושרת לעיתים קרובות לתעשייה ולמכוניות, מפתיעה בהקשר הזה.
אסן – אי־שוויון חברתי
עם זאת צפון אסן מעוטר בפרויקט הדגל "המרכז הירוק" - שכונה מודרנית שנבנתה על שטח של תחנת רכבת משא לשעבר. שטח תחנת הרכבת העצום הפך לשכונה מרווחת עם גגות ירוקים, פארק בשטח של ארבעים דונם ואגני מים ארוכים המתמלאים במי גשמים כמעט כל השנה. תשתית "כחולה" זו היא בעלת ערך מיוחד. שטחים ירוקים קרירים יותר עד 0.94 מעלות בהשוואה לאזורים העירוניים שמסביב. למקווי מים יש אף פוטנציאל קירור של 2.5 מעלות.
עם זאת לא תמיד קל לשתול עצים או ליצור מקווי מים. בשטחים פתוחים יש תחרות בין שטחים ירוקים חדשים לאזורי מגורים ומסחר. בשכונות צפופות לעיתים קרובות לא ניתן לשתול עצים בשל כבלים, כבישים וצינורות ביוב. כדי לקרר מקומות באופן שניתן למדוד אין די בשתילה על חזיתות בודדות של בניינים. נדרשת תוכנית מקיפה. על פי עיריית אסן, "תוכנית אב ירוקה לעיר" נועדה להשיג את המטרה הזאת. מעניין יהיה לעקוב אחר התפתחות העיר אסן בשנים הקרובות.
קאסל - העיר הידידותית לכלי רכב
הוחלט לבחור באפשרות השנייה וכך הפכה קאסל ל"עיר ידידותית לכלי רכב": מתכנני התחבורה הבטיחו לנהגים חוויית נסיעה חופשית והעבירו הולכי רגל בצמתים דרך מעברים תת-קרקעיים. לשם כך היו אמורים לבנות מדרחובים ושטחים ירוקים ייעודיים. הרעיון היה להפריד בין מגורים, עבודה, בילוי ותחבורה "לפי התפקיד".
תוכניות אלו מהתקופה שלאחר המלחמה ממשיכות לעצב את העיר עד היום. כבישים רחבים גורמים לרעש ולזיהום אוויר ומאפשרים היווצרות של איי חום בשל איטום הקרקע. אמנם יש בקאסל גנים ופארקים רבים אך הם אינם מחולקים באופן שווה. בשכונות מסוימות מרחבי טבע עירוני הם נדירים. העיר הכירה במצב הזה והיא מנסה להתמודד איתו באמצעות היוזמה "קאסל, עיר חכמה". כחלק מהמיזם "עצים לבתים בקאסל" נותנים בחינם גם עצים המותאמים לאקלים.
עדיין לא ברור אם קאסל, העיר "הידידותית לכלי רכב", תהפוך במהרה לעיר ידידותית לסביבה.
לייפציג – עיר בצמיחה
בעיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב: עיר מתוארת כירוקה, אולם היא מתחממת בקיץ. בדומה לקאסל, גם בלייפציג יש פארקים גדולים. עם זאת, העצים והשטחים הירוקים מרוכזים מכדי להשפיע באופן חיובי על כל השכונות. לכן מומלץ שרוב הסטטיסטיקות יבחנו את הנסיבות המסוימות בחינה מדויקת יותר.
כך הפכה לייפציג במשך שנים רבות לאחת הערים הצומחות ביותר בגרמניה. חברות מתיישבות בעיר, אנשים עוברים להתגורר בה, וכך עולה צורך באזורי מגורים ומסחר נוספים. ההסתגלות לעומסי החום הופכת לאתגר משום ששטחים ירוקים מתחרים במיזמי בנייה חדשים. על פי ארגון Correctiv גדל שיעור משטחי הבטון והאספלט בלייפציג בשישה קמ"ר בשנים 2018 עד 2024.
ומה העיר לייפציג עושה? תוכנית פעולה להתמודדות עם חום שאושרה בידי מועצת העיר כוללת, בין היתר, אפליקציה להתרעה מפני עומסי חום, מסעות הסברה עם מידע כיצד להתנהג נכון במזג אוויר חם, הרחבת הגישה למי שתייה ציבוריים ומפה עם מקומות קרירים באזור. נוסף על כך מתכננים לפתח אסטרטגיה במטרה להגיע לאפס איטום נטו עד שנת 2030, כלומר יש לשמור על איזון בין שטחים שנאטמים לשטחים שיש לשחרר מאיטום.
נכון לעכשיו, לייפציג עדיין רחוקה מאוד מהיעד של אפס איטום נטו. נוסף על כך תחזיות העיר צופות כי העיר תמשיך לגדול. בעידן של התחממות כדור הארץ מדובר באתגר.