Logo Goethe-Institut

ישראל

דרכי זיכרון והנצחה
 העבר הוא חלק מההווה

לא תמיד פשוט וקל למצוא תרבות זיכרון והנצחה משותפת. לעיתים מדובר באתגר חברתי של ממש. במדור זה אנו מבקשים לבחון את התהליכים והיוזמות המאפשרים לנו לעשות זאת.

  • מתוך אבל וסולידריות עם קיבוץ בארי:

    בעקבות מתקפת הטרור של חמאס בישראל ומתוך אבל וסולידריות עם קיבוץ בארי, המוזיאון היהודי בברלין מציג את מיצב הווידאו "בחזרה על מחזה החזיונות" של ניר עברון ועומר קריגר, שני אמנים ישראלים המתגוררים בברלין. מיצב הווידאו מוצג בגלריה ע"ש אריק פ. רוס ובאתר האינטרנט של המוזיאון. המיצב נוצר בשנת 2014 ומתמקד בקיבוץ בארי, אחת הקהילות הישראליות שספגה את הפגיעה הקשה ביותר במתקפת שבעה באוקטובר בעוטף עזה.

    Filmstill of בחזרה על מחזה החזיונות (Rehearsing the Spectacle of Spectres) Nir Evron, Omer Krieger © (Rehearsing the Spectacle of Spectres) Nir Evron, Omer Krieger © (Rehearsing the Spectacle of Spectres) Nir Evron, Omer Krieger

  • שיחה

    הכוחות המרפאים והחיוניים של התרבות

    על תפקידם של גופי התרבות בשיקום ובחזרה לחיים אחרי האסון של ה-7 באוקטובר. העיתונאית חגית פלג רותם בשיחה עם מנהלת מכון גתה ישראל, ד״ר קרולה דיר, ואבי לובין, אוצר ראשי, המשכן לאמנות עין חרוד. השיחה התקיימה ב-6 בנובמבר 2023 בתל אביב.

     

    אבי לובין בשיחה עם קרולה דיר וחגית פלג רותם, תל אביב 6.11.2023 © מכון גתה ישראל © מכון גתה ישראל

35 שנה איחוד גרמניה

היסטוריה גרמנית-גרמנית 

מה נשאר מגדר הגבול 

עד כמה בני הדור שלאחר איחוד גרמניה מרגישים את עצמם מזרח גרמנים בחלוף 35 שנה מהאיחוד? האם הם רואים את עתידם במזרח גרמניה או שהם מעדיפים לעזוב? תשובות של היפסטרים אומנותיים בקולנוע ישן וחבורה של רוכבי אופנועי סימזון מסקסוניה. 

בקתה בסגנון בנייה גרמני מסורתי, המשמשת כתחנת אוטובוס, עם קירות לבנים וקורות עץ כהות, עומדת לצד כביש כפרי שטוף שמש, מוקפת בעצים, שיחים ובתים נוספים ברקע. צילום: Jonas Dengler צילום: Jonas Dengler

80 שנה לסיום המלחמה: האם הזיכרון הולך ודועך?

מה מלחמת העולם השנייה יכולה עוד ללמד אותנו כיום וכיצד תרבות זיכרון חיה יכולה לתרום למניעת מלחמות חדשות? העיתונאית אליזבת לופט משוחחת על כך עם חוקר מדע המדינה הרפריד מינקלר.

כדורי ירי בבניין בבית הקברות דורוטהשטאדט, ברקע אדם ועץ פורח. תצילום: © picture alliance/dpa | Jörg Carstensen צילום: © picture alliance/dpa | ירג קרסטנזן

קול מרכזי בספרות הגלות

אנה זגרס: דמות ייחודית; ביוגרפיה שעוצבה בידי הדרמות של המאה העשרים; רומנים שהביאו לה תהילה עולמית. לפני 125 שנה נולדה במיינץ הסופרת, שהייתה מסורה ופעילה לאורך כל חייה.

אנה זגרס - תצלום דיוקן, בסביבות שנת 1975. צילום: © picture-alliance / akg-images | akg-images צילום: © picture-alliance/ / akg-images | akg-images

איך אוכל לסמוך שוב על המין האנושי?

הצלם והאמן הישראלי עידן גולקו הציג בדצמבר 2024 את עבודתו "המשוואה" לראשונה על אדמת גרמניה, בדרזדן. כנכדו של ניצול שואה הוא עוסק ביצירתו בהעברה בין-דורית של טראומה. לרגל יום השואה ביקשנו ממנו לשתף אותנו בחוויה שלו.

"המשוואה" נאת עדן גולקו © עידן גולקו © עידן גולקו

"לחשוף את מה שלא דובר, מה שהודחק; ללכוד את מה שלא ניתן ללכוד"

עופר אבנון, יוצר הסרט התיעודי "הריין זורם לים התיכון" שהוקרן בסינמטק תל אביב, מספר בריאיון על צללי השואה והשכול שנכחו בחייו מיום הולדתו, על החיים בתווך בין הישראליות והגרמניות, ועל האופן שבו לכד בעדשת מצלמתו דימויים הנוגעים בטראומה.

עופר אבנון צילום: Aris Rammos צילום: Aris Rammos

על ההתמודדות עם הנאציזם והשואה בגרמניה

  • יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה

    הכתם העיוור בלב דרזדן

    עד לאחרונה איש כמעט לא זכר שמאות יהודיות ויהודים נשלחו אל מותם מתחנת הרכבת העתיקה של לייפציג בדרזדן. אנדרה לאנג (André Lang), הולגר קנאק (Holger Knaak) והשותפים שלהם מעוניינים לשנות זאת וליצור מקום מפגש עם חיים יהודיים. לרגל יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה שוחח העיתונאי אנדראס רות מדרזדן עם השניים.

    אתר ההנצחה של תחנת הרכבת העתיקה של לייפציג © ZIRKULAAR Architektur Klinkenbusch Krafft © ZIRKULAAR Architektur Klinkenbusch Krafft

  • תרבות זיכרון

    קל יותר להזדהות עם גורלו של אדם אחד

    לעיתים קרובות נשמעת הטענה שצעירים אינם מתעניינים בהיסטוריה. אולם מחקרים דווקא מראים כי הם מגלים עניין רב בתקופה הנאצית, אך לא פעם חסר להם ידע. כיצד ניתן להעביר את הידע הזה בצורה מותאמת לגיל?
     

    תלמידי כיתה ט' עומדים באפלפלאץ של מחנה הריכוז נוינגמה (2019) צילום: © picture alliance/dpa/Markus Scholz צילום: © picture alliance/dpa/Markus Scholz

  • תיאטרון דורטמונד לילדים ולנוער

    חיים בדמיון

    אנדראס גרוהן מביים מחזה בדורטמונד על אמנית יהודייה ועל השואה. מכון גתה ישראל תומך בהפקת המחזה "ללא כותרת (194418)" שכתבו הסופרות הישראליות אלינור מילצ'ן ושרון בורשטיין ביצ'צ'י. לרגל יום השואה הבינלאומי החל ב-27 בינואר, ביקשנו ממבקר התיאטרון, שטפן קיים, לשוחח עם אנדראס גרוהן על ההצגה.

    Theaterausschnitt: Das Tagebuch der Anne Frank © Birgit Hupfeld © Birgit Hupfeld

  • מדיניות הזיכרון

    האמביוולנטיות שבהתמודדות עם העבר

    גרמניה והגרמנים הביאו לעולם סבל שלא היה כדוגמתו בעבר בתקופת המשטר הנאצי. ההתמודדות עם העבר הגזעני הזה נתפסת כמופת להתמודדות מוצלחת עם העבר. אולם האם זה אכן משקף את המציאות? על ההתמודדות עם הנאציזם והשואה בשתי החברות הגרמניות לאחר שנת 1945.

    גזענות: ברוח הפטריוטיות החדשה צילום: קיי ניטפלד © picture alliance / dpa צילום: קיי ניטפלד © picture alliance / dpa

  • הפולמוס סביב אשיל מבמבה (Achille Mbembe)

    רוח הרפאים של ההשוואה

    אשיל מבמבה, ככל הנראה  ההיסטוריון והפילוסוף הבולט והחשוב באפריקה, מואשם באנטישמיות. הדיון הבא מעלה שאלות עקרוניות על תרבות הזיכרון ועל חופש הביטוי.

    האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו: אנדרטת השואה בברלין, גרמניה צילום : Mara Brandl © picture alliance / imageBROKER צילום : Mara Brandl © picture alliance / imageBROKER

  • יום השנה ה-76 לשחרור מחנה הריכוז בוכנוואלד ודורה-מיטלבאו

    "כל זה שייך להיסטוריה שלנו"

    ב-11 באפריל 2021 ציינו את שחרור מחנה הריכוז בוכנוואלד ודורה-מיטלבאו בפעם ה-76. במטרה להנציח את זוועות המשטר הנאצי קרן ההנצחה של מחנה הריכוז לשעבר בוכנוואלד ודורה-מיטלבאו בשיתוף מכון גתה מציגים את "הקיר הנעלם" בתיאטרפלץ בעיר ויימאר. נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר העלה את זכרם של הקורבנות. 

    לרגל ציון 76 שנה לשחרור מחנה הריכוז בוכנוואלד ודורה-מיטלבאו הציג "הקיר הנעלם" ציטוטים של שורדים. צילום :© TSK/TLT יעקב שרטר צילום :© TSK/TLT יעקב שרטר

  • יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

    הזיכרון המודרני הוא גלובלי, עשיר בהקשרים ומרובה פרספקטיבות

    ב-27 בינואר חל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. הדי בואודן (Hédi Bouden), מורה בבית ספר תיכון בעיר המבורג, פועל מזה שנים למען תרבות זיכרון מודרנית ויוזם פרויקטים עם תלמידים בעיר הולדתו, יחד עם שותפים בישראל.  
     

    Theater Neu GeDenken, Jaffa 2019 © Cedric Dorin Goethe-Institut Israel © Cedric Dorin Goethe-Institut Israel

  • Shift Society

    לצייץ מחדש ולזכור: העיסוק הדיגיטלי בשואה

    כיצד נראית הפעילות לשימור זיכרון השואה בעידן הדיגיטלי? ניצול השואה אבא נאור, חוקר השפה והספרות הגרמנית ארנסט היטל, אחראי העיתונות של אתר ההנצחה אושוויץ פאוול סוויצקי ותלמידת התיכון אמלי פוקס מספרים על חוויות, סיכויים וסיכונים.

    מבקרים עם מדריך אודיו במוזיאון "יד ושם" להנצחת זכר השואה בירושלים. Foto (Detail): NIR ELIAS © picture alliance / REUTERS Foto (Detail): NIR ELIAS © picture alliance / REUTERS

  • סוציולוגיה וזיכרון

    מעשה הזיכרון טומן בחובו תמיד גם שכחה

    על "Memory Studies" ועל גבולות הזיכרון - גישות חדשות לחקר עבודת הזיכרון בהיבט החברתי.
     

    אבני נגף הן לוחות זיכרון קטנים המונחים על המדרכות ומנציחים את קורבנות השואה צילום: © dpa/Hendrik Schmidt צילום: © dpa/Hendrik Schmidt

  • תרבות זיכרון חיה

    בעקבות התווים

    המורשת המוזיקלית של העיר לייפציג כוללת לצד מלחינים ידועים גם את התרבות של תושביה היהודים. תרומתם החשובה ירדה לתהום הנשייה בקרב תושבי לייפציג בעקבות השואה. לרגל יום השואה הבינלאומי שוחחנו עם פרופסור ורנר שניידר על "התווים היהודיים" בלייפציג.  

    Jüdische Notenspuren Leipzig-Synagoge Gottschedstrasse © Foto: Werner Schneider © Foto: Werner Schneider

  • תרבות הזיכרון

    לשמר את הזיכרון ללא פאתוס

    ערי גרמניה גדושות באתרי זיכרון. עם זאת, תרבות הזיכרון השתנתה מהקצה אל הקצה עם תום מלחמת העולם השנייה ולאחר איחוד גרמניה בשנת 1989.

    האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו|ברלין צילום: מרקו פריסקה צילום: מרקו פריסקה

  • לרגל יום השואה הבינלאומי

    אנטישמיות והמלחמה בה בכדורגל הגרמני

    בשלושים השנים האחרונות נעשתה התקדמות רבה במלחמה באנטישמיות באיצטדיוני הכדורגל בגרמניה. למרות זאת, התופעה עדיין לא נעלמה. מיוחד עבור מכון גתה ישראל לרגל יום השואה הבינלאומי: היוזמות שנלחמות באנטישמיות בבונדסליגה ובליגות הנמוכות בגרמניה.
     

    Mainz 05-Fans gedenken Eugen Salomon, Gründungsmitglied und ehemaliger Vorsitzender des Clubs, der 1942 in Auschwitz ermordet wurde. Foto: Christoph Kessel © Goethe-Institut Israel Foto: Christoph Kessel © Goethe-Institut Israel

עדויות של ניצולים בני התקופה

  • הספד

    תהיו אנושיים - לזכרה של מרגוט פרידנלנדר

    אלפי תלמידים בגרמניה שמעו את סיפור חייה. בגיל למעלה ממאה המשיכה לשמש כקול אזהרה. מרגוט פרידלנדר הייתה עדת שואה בלתי נלאית.

    מרגוט פרידנלנדר צילום: picture alliance / photothek.de | Florian Gaertner צילום: picture alliance / photothek.de | Florian Gaertner

  • יום השואה

    בלי לבכות, בלי דמעות

    בלי לבכות, בלי דמעות, נדרשו אימהות להביא את ילדיהן לתחנת הרכבת. יכלו לבגוד בהן כיהודיות ולמסור אותן ואת ילדיהן לידי הנאצים.
    נתן דיאמנט (1938-2024) היה בן ארבע כשאימו, גיטלה, מסרה אותו לאישה שלא הכירה בתחנה גאר דו מידי בבריסל.
     

    נתן, מימין, ואחיו אחרי המלחמה אוסף דיאמנט © פרטי אוסף דיאמנט © פרטי

  • יום השואה

    המוח לא יכול היה לקלוט את מה שהעין ראתה

    “מאז ומתמיד נאלצו יהודים להיאבק על חייהם. בשל כך אנו שונים מהעמים האחרים. למדנו לקח מהשואה. לא נאפשר עוד לעולם ליטול מאיתנו את הזכות לחיות… בגרמניה נהוג לומר: "לא עוד מלחמה" ואילו אצלנו אומרים: "לעולם לא נהיה עוד קורבנות חסרי אונים של שנאת יהודים" (פאני אנגלרד)

    Gedenklichter © pixabay © pixabay

  • 60 שנה למשפט אייכמן

    "פשעים מפלצתיים כאלה לעולם לא מתיישנים"

    לפני 60 שנה החל בירושלים משפט שבסופו נגזר עונש מוות, בפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה של מדינת ישראל: משפט אייכמן. עבור גבריאל בך, "משפט המאה" הזה הוא היום כמו בעבר היסטוריה חיה ונושמת. בך בן ה-94 היה אחד מהתובעים במשפט.  

    גבריאל בך, 94, בביתו בירושלים. בתמונה ההיסטורית ניתן לראותו במרכז, כשמאחוריו אדולף אייכמן על ספסל הנאשמים בתא הזכוכית. © סדריק דורין/ מכון גתה ישראל © סדריק דורין/ מכון גתה ישראל

  • יום השואה

    מי היה וילפריד ישראל - דברי מבוא

    היורש היחיד של בית הכלבו הברלינאי היוקרתי, אספן אמנות, רפורמטור, פציפיסט ומצילם הנשכח של אלפי אנשים. 
     

    בכניסה של החנות "נתן ישראל", ברלין © מוזאון וילפריד ישראל © מוזאון וילפריד ישראל

  • יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

    “נצלו את ההזדמנות: הקשיבו!"

    "המקום שבו לבלב פעם פרח הלילך" - הלן אגנס שטופל ערכה ראיונות עם עם 13 שורדי שואה בברלין ובתל אביב. כעת אסופת הראיונות יוצאת לאור כספר. לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הלן בת ה-31 מסבירה בריאיון כיצד המפגשים עם השורדים שינו את תפיסת עולמה ואת חייה וכן מפרטת על סוג האחריות שהיא רואה לנגד עיניה בכל הנוגע לתרבות הזיכרון עבורה ועבור בני דורה.    

    Die Autorin Helen Agnes Stoffel © privat © privat

  • יום השואה

    לזכור ולא לשכוח

    סיפור העדות שאנו מביאים מתעד - מנקודת מבטה של נערה - את הרצח, השוד והטרור בחסות החוק שחרצו את גורלם של בני אדם באכזריות חסרת תקדים. 

    Bundesarchiv-London-Ankunft jüdischer Flüchtlinge © Bundesarchiv, Wikipedia © Bundesarchiv, Wikipedia

רשתות חברתיות