חמש מזכרות מגרמניה
זכרונות שאפשר לקחת הביתה

"זה היה טיול כל כך יפה!" כל מזכרת מספרת סיפור ומזכירה לנו ימים מלאי חוויות בדרכים. גרמניה מציעה שפע של מזכרות ייחודיות. הינה חמש שמתאימות בהחלט להיכנס למזוודה.

מאת מריט בורכרדינג

ירוק, פריך ובריא - מלפפון שפרוואלד

כל מי שמטייל ביער שפרוואלד לא יכול להתחמק מהמלפפון. נוף פסטורלי של ביצות ונהרות בדרום מזרח מדינת ברנדנבורג הוא גן עדן לחובבי טעמים חמוצים-מתוקים. כאן קונים את מלפפון השפרוואלד שאפילו המשורר תיאודור פונטנה שיבח אותו: הוא גדל באדמה עשירה בחומוס, נקטף ביד, נכבש במי מלח, מתובל בעשבי תיבול ותבלינים, פריך ועשיר בערכים תזונתיים. החל משנת משנת 1999 תו האיכות של האיחוד האירופי מבטיח שלפחות 70 אחוז מהמלפפונים בצנצנות ובקופסאות שימורים מגיעים מיער שפרוואלד עצמו ועובדו באזור. הכי טוב להצטייד בכמות מספקת של המעדן הזה, שמגדלים כאן במשך למעלה מ-150 שנה, ולאחר מכן לצאת לרכיבה באופניים בשביל המלפפונים. לאורך 250 ק"מ תוכלו ליהנות מהטבע ואולי אף לראות כיצד המלפפונים גדלים.

תענוג מתוק - מרציפן ליבק

איננו יודעים בדיוק אם תומאס והיינריך מאן, בניה המפורסמים ביותר של ליבק, נהנו לאכול מרציפן מליבק. הייתה להם הזדמנות לעשות זאת: החל משנת 1800 בערך עיר ההנזה מחזיקה בתואר "עיר המרציפן". הממתק העשוי משקדים טחונים וסוכר תועד לראשונה בשנת 1530 ברישומי הגילדה של ליבק. על פי הגדרת מקור המוצר של האיחוד האירופי, "מרציפן ליבק" של ימינו חייב להגיע מליבק עצמה או מהעיירות הסמוכות באד שוורטאו ושטוקלסדורף. נוסף על כך, היצרנים מליבק מתחייבים להשתמש בלפחות 70 אחוז מרציפן ומקסימום 30 אחוז סוכר במוצרים שלהם. מי שמעוניין להביא את המתוק הזה לאהוביו נאלץ לבחור בין אינספור יצירות המרציפן של קונדיטוריות מרציפן שונות בליבק.

דמות ברלינאית איקונית באדום ובירוק - איש הרמזור (אמפלמן) המזרח גרמני

רמזורים מווסתים את התנועה; הם פונקציונליים ושימושיים. איש הרמזור המזרח גרמני מוכיח שרמזורים יכולים להיות גם חמודים. את הדמות בעלת האף העגלגל, הכובע והכרס הקטנה המציא קארל פגלאו, פסיכולוג התנועה של מזרח ברלין. בשנת 1969 נדלקו לראשונה אורות הרמזור המצחיקים בצומת הרחובות פרידריכשטראסה ואונטר דן לינדן בברלין. לאחר איחודה מחדש של גרמניה היה אמור איש הרמזור המזרח גרמני להיעלם מהרחובות, אך גל של מחאות מנע זאת. ומה קורה היום? דמויות הרמזור של פגלאו ממשיכות להבהב לא רק במעברי חצייה ברחבי הרפובליקה - הן אף עברו לחנויות. אינספור מוצרים עם תמונות של Stoppi (אדום) ו-Galoppo (ירוק) רוצות להגיע לכל העולם: ספלים, מחזיקי מפתחות, דובוני גומי, חולצות טריקו, מגבות ועוד ועוד. כאן בוודאי כל אחד ימצא את מה שהוא חפץ בו.  ניחוחות מעיר הקתדרלה - או דה קולון מקורי

בתחילת המאה ה-18 הבושם שיצר ג'ואן מריה פארינה, איש פיימונטה, משמנים של לימון, תפוז וברגמוט, הבטיח ניחוחות ורעננות. פארינה קרא למוצר המצליח בעולם מים מקלן (Eau de Cologne) - על שם עיר מגוריו קלן. כפי שקורה לעתים קרובות, במקום שיש בו הצלחה יש גם חקיינים, למשל וילהלם מולהנס. בתחילת המאה ה-19 הציג הסוחר את הבושם שלו, שאותו כינה באסטרטגיה שיווקית "4711 או דה קולון מקורי" - על שם מספר הבית של בניין מולהנס בגלוקנגאסה בקלן, שנקבע בידי כוחות הכיבוש הצרפתים בשנת 1794. כאן החל סיפור ההצלחה של הבושם  עם הבקבוק האייקוני שלו. כיום, חוץ מהמתנה הוותיקה, מוצעת גם סדרה של מוצרי בושם חדשים.

קריאת ציפור בכל שעה - שעון הקוקייה מהיער השחור

היער השחור פופולרי הן בזכות העמקים וההרים החלומיים שלו, הן בזכות המאכלים המשובחים שלו, אך בראש ובראשונה בזכות שעוני הקוקייה שלו, הנמצאים במקום גבוה ברשימת המזכרות. באזורים המרוחקים נאלצו האנשים להכין דברים רבים בעצמם; עץ היה די והותר ואת השעונים ממתכת רק בעלי מלאכה שהשתייכו לגילדות מסוימות היו יכולים לייצר. לכן החל מאמצע המאה ה-18 גולפו ועוטרו שעוני עץ בעבודת יד והוסיפו להם מנגנון מטוטלת. ומדוע כל שעה קוקייה יוצאת מהפתח ומשמיעה קול? באותה העת היה קל יחסית לשחזר את הצליל של הציפור המקומית. שעון היער השחור הקלאסי היה מעוטר בגילופי עץ מורכבים ואילו כיום הוא מיוצר גם בעיצוב מינימליסטי וכך עשוי אף להתאים לסלון בסגנון הבאוהאוס.