גישה מהירה:

עבור ישירות לתוכן (Alt 1) עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

רגע של שפה - הטור הלשוני
רוטוולש בדיקטטורה

אילוסטרציה: שני ראשים, מעליהם ומכוונת אליהם מצלמת אבטחה
מיעוטים מדוכאים ונרדפים פיתחו שפות סודיות חדשות. | Illustration: Tobias Schrank; © Goethe-Institut e. V.

במאמרו האחרון קלאוס זיוורט מתאר כיצד המדוכאים והנרדפים במערכות דיקטטוריות הצליחו להשתמש בידע שלהם בשפת הרוטוולש כדי להעביר מסרים של אמיתות מרות. הוא מסיים בסיכום קצר ובקריאה.

מאת קלאוס זיוורט

במשך מאות שנים, מהמאה ה-12 עד המאה ה-20 לערך, לדיבור בשפות סודיות היו שתי השלכות: ראשית הוא הוביל להפרדה חברתית ולשונית כלפי חוץ, ושנית הוא יצר קבוצות וסולידריות כלפי פנים. במאה ה-19 השיח הקרימינולוגי ומאמצי החשיפה של עולם הנגד החברתי הובילו לכך שקבוצות השוליים החברתיות שנפגעו המשיכו לסבול מהדרה ומאפלייה. זה החריף כאשר בתחילת המאה העשרים הועלתה דרישה לטהרנות לשונית מסוימת שהייתה בעלת נטיות אנטישמיות מובהקות. כך מדברים על "ירידת השפה הגרמנית", הנגרמת משילוב של "רוטוולש, גרמנית ועברית מושחתת" (אדוארד אנגל, 1916).

תקשורת מוצפנת בדיקטטורה

בעבר הקרוב שפות סודיות היסטוריות כמו דיאלקטים של רוטוולש חוו סוג של תחיית המתים בתנאים של דיכוי בדיקטטורות ובמדינות לא דמוקרטיות. מיעוטים מדוכאים ונרדפים פיתחו שפות סודיות חדשות כמו שפות המחנה והגטו בתקופה הנאצית. אבל גם הפושעים השתמשו בכלים של תקשורת סודית בשפה. בנוסף לאניגמה (מכונה להצפנה ולפענוח של הודעות) הייתה שפת ההסוואה לתעבורת הרדיו של טייסי הקרב הגרמנים.
שפת הסוואה של טייסי קרב גרמנים במלחמת העולם השנייה

שפת הסוואה של טייסי קרב גרמנים במלחמת העולם השנייה | Siewert, Pauke, Pauke! 2019, 19

בשנות הדיקטטורה הנאצית דוברי הדיאלקטים של הרוטוולש שלא גרו במקום קבוע היו חשודים באופן כללי. משרד הרייך לחינוך הציבור ולתעמולה הורה על צעדים נגד השימוש בשפות סודיות. לצד יהודים, סינטי ורומה וינישים, גם רבים מבני הקהילות דוברות הדיאלקט של רוטוולש נרדפו ונרצחו. אולם כחיילים הם היו רשאים לסכן את חייהם למען גרמניה הנאצית. על כך מעיד למשל מכתב הפרידה של סוחר יניש שגויס לרוסיה במלחמת העולם השנייה לאשתו בווילדנשטיין: צ'אי היקרה, בא מחר אל הגדול, יש לי באוזר גדול (אשתי היקרה, אני חייב לנסוע לרוסיה מחר, אני חושש מאוד).

רוטוולש נגד פיקוח של המדינה

גם לאחר מלחמת העולם השנייה ובתקופה של חלוקת גרמניה הפיקוח והצנזורה מצד המדינה  הובילו לשימוש מחדש בדיאלקטים של הרוטוולש כשפות סודיות: "אשתי היקרה! בזה הרגע קיבלתי את הדואר שלך בשמחה רבה... ברכות רבות לשופל [רע] ולבוק [רעב]". אלו הן כמה שורות ממכתב של שבוי מלחמה רוסי בשנת 1946. המסר המרכזי, "רע לנו פה ואנחנו גוועים ברעב", משולב בנוסחת הפרידה הלא חשודה של המכתב תוך שימוש בשמות משפחה לכאורה. כך הצנזורה אינה חושדת בדבר.

רשויות השלטון בגרמניה המזרחית עוקבות בחשדנות אחר השימוש בדיאלקטים של הרוטוולש בשטחן ורואות בו צורת תקשורת המסכנת את המדינה. תושבות העיירה הונדסהאגן בחבל אייכספלד, מוזיקאיות נודדות לשעבר, תקשרו בשפה סודית בנושאים רגישים כדי שיישארו בלתי מובנות במקרה שהשטאזי מאזין להן. באותה העת השטאזי עשה מאמצים לפענח את השפה: הוא הכין מילון מונחים של ניב ההונדסהאגן, כלומר דיאלקט הרוטוולש שהתפתח בעיירה הונדסהאגן. הבסיס לכך היה שיחות טלפון בשפה סודית שהאזינו להן. במסר מוסווה מגרמניה המזרחית (גלויה מאם לבתה המתגוררת במערב גרמניה) מתלוננים על המצב בגרמניה המזרחית: "schlehnt (מצבנו) מאוד mole (גרוע) כאן ".
מילון השטאזי למונחים של ניב ההונדסהאגן

מילון השטאזי למונחים של ניב ההונדסהאגן | מרכז תיעוד של האגודה הבינלאומית לחקר שפות מיוחדות.

גורלם של סוחרי הבקר היהודים

!Schmus lakonisch, kafferin schefft bekan
"דבר לקונית, האיכר בטווח שמיעה! "
לקונית - כך נקראה השפה הסודית של סוחרי הבקר. בשל השיעור הגבוה של מילות הסוואה שמקורן בעברית היא נקראה פשוט עברית. לא תמיד הכול היה רציני במסחר. מעבר לשימוש בשפה הסודית שלהם הייתה גם אז חוכמת חיים רגילה והנאה לשונית: אין beist ברפת, אין zumes בכיס, schieweken pattisch - דאלאס בטוח!
(אין פרה ברפת, אין כסף בכיס, אישה הרה בבית - אז הנפילה שלך בטוחה!)
עם עליית הנאצים לשלטון לא רק הכיף הזה נגמר: ההשמצות, הרדיפות והרצח של היהודים תחת הדיקטטורה הנאצית השפיעו כמובן גם על סחר הבקר ובמיוחד על סוחרי הבקר היהודים. קראו להם בשמות גנאי "יהודי בקר", האשימו אותם בהונאה ובהעלמת מס, ולעיתים קרובות הם איבדו את רישיון המסחר שלהם. "הפקודה להשבת הכנות בסחר בבקר" הובילה גם לאיסור השימוש בשפת סוחרי הבקר בכמה אזורים בגרמניה.
"כרטיס הלגיטימציה" של סוחר הבקר זיגפריד דה לוי

"כרטיס הלגיטימציה" של סוחר הבקר זיגפריד דה לוי | צילום זיוורט, עברית, 2018, 128.

בשנים שלאחר תום מלחמת העולם השנייה ניסו חוקרים לתעד את שרידי השפה של סוחרי הבקר. אחד הדוברים נזכר באירועים טראומטיים במהלך הריאיון: "אבי היה קצב ונהג תמיד ללכת לשוק הבקר. היה לו חבר יהודי, יוסף לוי, שלימד אותו את השפה המסחרית ביידיש. לוי תלה את עצמו בליל הבדולח. אשתו ובנו ברחו לארה"ב". לאחר קריאת חיפוש בעיתונות בשנת 1997 הגיע מכתב זה מ- Anni H: "עד חוקי נירנברג של היטלר בשנת 1935 המקצוע של סוחרי הבקר היה 70% בידי יהודים. אני מקווה שתמצאו ניצולים. נולדתי בשנת 1913 וברחתי מהיטלר מהמבורג ל-Lüneburger Heide. בברכה, שלך A.H"

שפות סודיות ממשיכות להתקיים

המסע שלנו בעולם התקשורת הסודית מגיע כעת לקיצו. עם זאת, מכיוון שהצורך בהפרדה לשונית היה מאז ומתמיד חלק מהתקשורת האנושית ולכן הוא נצחי, שפות סודיות ומסמכים סודיים ימשיכו לצוץ בעתיד על בסיס תהליכי ניכור אוניברסליים או שיטות חדשות שהומצאו לצורך הדרה תקשורתית. חלקם כבר קיימים - בתחומי חיים שונים: סחר בסמים, עסקי מוניות וקופות בסופרמרקט.
 

מכירים שפות סודיות היסטוריות ועכשוויות שאולי אינן מוכרות לנו? נשמח מאוד לקבל מידע: info@igs-sondersprachenforschung.de
אם תרצו להעמיק את הידע שלכם בשפות סודיות, אנו ממליצים על הספרים העוסקים בשפות סודיות ומיוחדות בהוצאת בוסקה: 
buske.de/sondersprachen.html

רגע של שפה - הטור הלשוני


אנו מקדישים את הטור הדו שבועי שלנו "רגע של שפה" לענייני שפה כתופעה תרבותית וחברתית. כיצד מתפתחת השפה, מהי הגישה של הסופרים.ות ללשון שהם משתמשים בה, כיצד היא מעצבת את החברה? כותבי.ות טורים שונים, אנשים שיש להם זיקה מקצועית או אחרת לשפה, יכתבו על נושא הקרוב לליבם בשש מהדורות עוקבות.