רגע של שפה - הטור הלשוני
טקטיקת הסוואה

לטשטש ולייפות מבחינה לשונית עובדות לא נעימות  - הדבר מתאפשר באמצעות האמצעי הסגנוני של יופמיזם, לשון נקייה. בטינה וילפרט חושפת את האמת המסתתרת מאחורי הניסוחים העקיפים. העצה שלה היא להתבונן במילים, במיוחד כשמדובר בסוגיות פוליטיות רגישות.
 

מאת בטינה וילפרט

כשהייתי בת 13 נסעתי לברלין בפעם הראשונה. אימי ואני נסענו ברכבת אזורית מבוואריה עילית לעיר הבירה. הנסיעה הייתה אמורה להימשך עשר שעות אך נמשכה בסופו של דבר שתים עשרה שעות כשהרכבת נעצרה איפשהו בין לנדסהוט להוף. ברכבת המלאה עד אפס מקום והלא ממוזגת, הודיע לנו הכרטיסן שקרה "נזק לאדם" ושהנסיעה מתעכבת לזמן לא ידוע. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המונח הזה. אני עדיין זוכרת עד כמה זה היה בלתי נתפס עבורי כשאימי אמרה לי באופן ישיר ש"מישהו זרק את עצמו על פסי הרכבת".

לא קוראים למוות בשמו

"נזק לאדם" (Personenschaden): לשון נקייה זו מופיעה שוב ושוב בשפה שלנו. מילון דודן מגדיר אמצעי סגנוני זה באופן הבא: זהו "ניסוח מרוכך, מעודן ומתון הבא במקום מילה פוגענית או לא נעימה". לשון נקייה מופיעה בעיקר כשמדובר בנושאים חברתיים שהם טאבו וקשורים לבושה. כך למשל משתמשים במילה "ableben" (ללכת לעולמו) כדי להימנע מהמילה "sterben" (למות).

שמתי לב לכך שמשתמשים בלשון נקייה לעיתים קרובות כדי להטיף להשקפת עולם מסוימת. כך למשל אומרים בלשון נקייה שחייל "נפל" במקום "הוא נהרג". גם קורבנות אנושיים שנהרגים בפעולות של מלחמה מוחפצים באמצעות לשון מרוככת: לדוגמה, כאשר אזרחים נהרגים שלא במתכוון במהלך מתקפה צבאית, מדברים על "נזק משני".

המונח "המתת חסד" השתמר באופן חלקי בהיסטוריוגרפיה הגרמנית עד ימינו. זה בעייתי במיוחד בגרמניה, משום שיותר מ-200,000 איש נרצחו במרכזי הרג שתוכננו במיוחד לשם כך בתקופת הדיקטטורה הנאצית תחת הכותרת המתת החסד. המונח היה באופן ברור לשון נקייה לרצח מתוכנן ושיטתי של אנשים, במיוחד בעלי מוגבלויות גופניות או נפשיות.

מערכתי במקום פרטי

גם מעשי רצח על רקע של אלימות פטריארכלית מתוארים לעיתים קרובות בלשון נקייה. כאשר גברים רוצחים נשים - לעיתים קרובות מדובר בנשים שיש להם קרבה אליהן - בשל היותן נשים, חלק מכלי התקשורת, אפילו בשנת 2025, עדיין מתייחס לכך כ"פשע על רקע רומנטי" או "טרגדיה משפחתית". עם זאת, המונח המדויק לרצח זה של נשים ונערות, צורה קיצונית של אלימות מגדרית, הוא פמיסייד, רצח נשים. העניין המרכזי הוא: רק המונח הנכון יכול להבהיר שמדובר בבעיה מערכתית ובשום אופן לא פרטית: לפי תחקיר של השבועון די צייט בשנת 2024 נרצחו 104 נשים בידי בעליהן, בני זוגן או בני הזוג לשעבר. על פי נתוני משרד הפנים הפדרלי, רצח נשים התרחש כמעט כל יום בשנה.

גם כשמדובר בבעלי חיים, לא נעשה שימוש בשפה מפורשת. כך לדוגמה בשפת הציד נהוג לומר שחיות בר "נלקחות" (entnommen). הכוונה אינה למשל שתופסים דוב ומשחררים אותו במקום אחר אלא שהורגים אותו, ככל הנראה יורים בו.

השיטות של הימין הקיצוני

כדי להפיץ את דעותיהם הפוליטיות ביעילות, חוגי הימין הקיצוני משתמשים גם הם בשפה מכובסת. בתחילת שנת 2024 התקיימו הפגנות ברחבי המדינה. מחקר של חברת התקשורת Correctiv גילה כי בפגישה חשאית של הימין הקיצוני, שהשתתפו בה גם חברי מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה, תוכנן לגרש מיליוני אנשים מגרמניה. הימין הקיצוני כינה את התוכנית הזאת "הגירה מחדש"  (Remigration). מקור המונח במחקר ההגירה והוא מתאר את החזרה מרצון של אנשים למולדתם.

התנועה המכונה "בעד החיים" קשורה קשר הדוק לימין הקיצוני - למעשה היה מתאים יותר לכנות אותה התנועה נגד הפלות. "בעד החיים" יוצר את הרושם שרק אלו שמתכנסים תחת דגל זה מעוניינים להגן על החיים. כך נרמז שפמיניסטים ופמיניסטיות התומכים בזכות להפלה, תומכים כנראה במוות  של ילדים בעלי מוגבלויות.

להתבונן מקרוב!

על פי פוליטיקאי סמכותני דוגמת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, משהו הופך לאמת אם פשוט חוזרים עליו ומחזקים אותו מספיק פעמים שוב ושוב - כך פועלת גם התפיסה שלו של טענות שקריות קבועות. לימין הקיצוני למשל יש עניין רב לוודא ש"העובדות האלטרנטיביות" שלו (מילת השנה בשנת 2017 ) יצליחו לקבל אחיזה בשיח הציבורי. לכן מומלץ להתבונן מקרוב בכמה מילים שלעיתים קרובות נראות תחילה בלתי מזיקות - במיוחד כשמדובר בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת.