בחינות והערכה
כנס ALTE 2026: מבט על מגמות עכשוויות

שני משתתפי הכנס נושאים תיקי יוטה עם לוגו כנס ALTE והכיתוב "עשוי להכיל פריטי בחינה".
© Goethe-Institut |צילום Foto: Cordula Flegel

בתאריכים 15 עד 17 באפריל 2026 הייתה מינכן מקום המפגש של קהילת מבחני השפה הבינלאומית: איגוד בוחני השפות באירופה (Association of Language Testers in Europe), ביחד עם מכון גתה, ערך את הכנס הבינלאומי התשיעי שלו בנושא הערכה אחראית של מיומנויות שפה להעצמת לומדים (Responsible Language Assessment to Empower Learners).

מאת קתרינה קליין

מומחים מהמחקר ומהשטח דנו בסוגיות מרכזיות הנוגעות לעתיד סביב בחינות והערכה של שפות זרות בכנס שנשא את הכותרת "הערכת שפה אחראית להעצמת לומדים". הכנס התמקד במיוחד באחריות הכרוכה בהערכת כישורי שפה מאחר שתעודות שפה מוכרות פותחות, למשל, דלתות לשוק העבודה או ללימודים אקדמיים. האחריות להליכי בחינות הוגנים ותוצאות בחינה הוגנות מוטלת על כל בעלי העניין, ובמיוחד על הגופים המפתחים את המבחנים ועל קובעי המדיניות.

נוסף על כך הוענקה תשומת לב רבה לגישה המתמקדת בלומדים. כיום מייחסים חשיבות הולכת וגדלה לתחושת המסוגלות העצמית של הלומדים: מגוון רחב של כלים ואפליקציות ללמידה עצמית, כמו גם אפשרויות לאינטראקציה עם בינה מלאכותית (AI) בעת למידת שפות, דורשים אחריות אישית (Learner Agency) מהלומדים. יש לקדם ולעודד את האחריות הזאת באופן פעיל, למשל, במסגרת הוראת גרמנית או באמצעות פורמטים מתאימים של הערכה.

הנושא המרכזי מחולק לארבעה תחומי תוכן:

  • אחריות וצדק חברתי
  • חיזוק האחריות האישית של הלומדים
  • שימוש אחראי בטכנולוגיה כמו בינה מלאכותית (AI)
  • תמיכה בלומדים באמצעות מיומנויות תקשורת רחבות

נקודות מבט על הערכה אחראית של מיומנויות שפה

Dשלושת הדוברים והדוברות המרכזיים שהוזמנו לכנס סיפקו תובנות מעמיקות יותר בנוגע להיבטים השונים של נושא הכנס.

ד"ר ג'ניפר רנדל (Jennifer Randall) סיפקה תובנות חשובות במסגרת העיסוק בצדק חברתי. היא הציעה לבחון מחדש ביסודיות את תוקפן של הבחינות. ההרצאה של ד"ר רנדל בחנה באופן ביקורתי את מידת ההוגנות של תפיסתנו את תוקף הבחינות, במיוחד עבור קבוצות לומדים מוחלשות. לאחר מכן היא הציעה הצעות לתפיסה הוגנת יותר של תקפות, למשל, בהגדרת המיומנות או היכולת שהמבחן נדרש למדוד או בקביעת התכנים בבחינה.

ד"ר דיאן לרסן-פרימן (Diane Larsen-Freeman) עסקה בהרצאתה בקידום האוטונומיה של הלומדים. אוטונומיה זו הופכת למיומנות ליבה חשובה בתקופה המשתנה במהירות בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית (AI). בהרצאתה היא הציגה גישות לשילוב אחריות אישית של הלומדים בבחינות שפה. דוגמאות אפשריות לכך הן שילוב של אפשרויות בחירה בחלקים של הבחינה, למשל כתיבה ודיבור, או מתן אפשרות להאזין ולעצור בעצמם בקטעי שמע במשימות של הבנת הנשמע.

בנושא "האם מודלי שפה גדולים (LLMs) מבינים שפה?", לקח ד"ר ג'ינו רונקליה (Gino Roncaglia) את משתתפי הכנס למסע היסטורי מאיר עיניים בעקבות התפתחותם של מודלי השפה הגדולים (LLMs), תוך התמקדות בהטיות, בהזיות ובקיימות חברתית. מודלי שפה עלולים להעדיף באופן שיטתי קבוצות, נקודות מבט או סוגי מידע מסוימים, או לעוות את ייצוגם (הטיה), וכן להמציא מידע ותכנים או להציגם באופן שגוי (הזיות).
כאשר תופעות אלו קורות בשימוש בבינה מלאכותית לצורך הערכת מיומנויות שפה, הן עלולות להוביל לתוצאות בלתי הוגנות. ההרצאה הבהירה את התפקיד ההולך וגדל שמודלי שפה גדולים ממלאים בתחום החינוך - בהוראה, בלמידה ובהערכה.

שלושת הדוברים המרכזיים במהלך הרצאותיהם על בימת כנס ALTE.

דוברים בכנס ALTE 2026: ד"ר ג'ניפר רנדל, ד"ר דיאן לרסן-פרימן וד"ר ג'ינו רונקליה (משמאל לימין). | © מכון גתה | צילומים: קורדולה פלגל

הרצאות הפתיחה נתנו מבוא לשלושת הנושאים העיקריים של הכנס המקצועי והצביעו על עקרונות מרכזיים לבחינה ולהערכה אחראיות של כישורי שפה.

סוגיות הקשורות לבינה מלאכותית עומדות בחזית השיח המקצועי

עיון בתוכנית הכנס, הכולל 140 הרצאות, פאנלים וסדנאות, חושף את המגמות העדכניות המעצבות את השיח המקצועי. העניין בשילוב בינה מלאכותית בלמידה ובהערכה של שפות אינו פוחת. הרצאות בנושא המרכזי "שימוש אחראי בטכנולוגיות דוגמת בינה מלאכותית" (Responsible AI & Tech in Language Assessment) הציגו גישות, מחקרים ודוגמאות מעשיות לשימוש בבינה מלאכותית בבחינות.

דוגמה אחת לכך היא יצירה אוטומטית (באופן חלקי) של חומרי בחינה בסיוע בינה מלאכותית לצד אמצעים לאבטחת איכות. המגמה השנייה שעלתה בהרצאות בכנס היא הערכה אוטומטית של מטלות כתיבה ודיבור באמצעות מערכות בינה מלאכותית. מוריץ דיטמאייר ממכון גתה הציג את האפשרויות והמגבלות של ניתוח טקסטים כתובים באמצעות בינה מלאכותית בהוראת שפות תוך התמקדות ב-INKA, עוזר התיקון החכם. משוב מהסוג הזה על טקסטים, כחלק מהערכה מעצבת (Formative Assessment), עשוי לקדם את תהליך הלמידה ואת האוטונומיה של הלומדים. הערכה מעצבת מתארת איסוף מידע על התקדמות הלמידה של הלומדים במהלך תהליך הלמידה, למשל באמצעות תרגילים או יומני למידה, תוך התמקדות במשוב.


"ניכרת כיום התקדמות רבה בתחום הפיתוח של משימות וחומרי הערכה בסיוע בינה מלאכותית. עם זאת, כשמדובר בהערכה עצמה, כלומר ציונים, הערכה, תיקון וקבלת החלטות בנוגע לרמת השליטה בשפה - יש להתנהל בזהירות רבה יותר. טכנולוגיות הבינה המלאכותית הבסיסיות כבר התקדמו מספיק. כעת נדרש לפתח יישומים חכמים, אמינים ובעלי ערך חינוכי על בסיס הטכנולוגיות האלה. דווקא בתחום ההערכה נדרשים תוקף מוכח, הוגנות, שקיפות ואחריות. לכן הדרך מאבות־טיפוס מבטיחים ליישומים בשלים לשימוש היא תובענית וכרוכה במאמץ רב.

העניין הרב ב-INKA במהלך הכנס הראה לי שיש צורך בפתרונות מעשיים לשילוב בינה מלאכותית בתהליך הלמידה: מערכות שאינן מחליפות את צוות ההוראה אלא מסייעות להם באופן מעשי, תומכות באיכות המשוב ומותירות את קבלת ההחלטות בידי האדם. דווקא לנוכח משאבים מוגבלים, גישות חכמות מסוג זה עשויות ליצור ערך מוסף של ממש."


ד"ר מוריץ דיטמאייר
 

השימוש בטכנולוגיה בבחינות שפה מאפשר גם לנתח נתונים הנאספים במהלך בחינות הנערכות בפועל. סוגיה זו מעסיקה בראש ובראשונה גופי בחינה גדולים, המבקשים בין היתר לזהות ניסיונות הונאה בבחינות. הצעדים שהוצגו כאן הם תגובה לעלייה המתמשכת ברחבי העולם בניסיונות ההונאה בבחינות בעלות השלכות משמעותיות.

מומחים מסכימים כי השימוש בבינה מלאכותית בהערכות שפה חייב להיעשות באופן אחראי ותחת בקרה אנושית. גישת "האדם בלולאה" (Human-in-the-Loop) מבטיחה שבני אדם ימשיכו לשלוט בהחלטות חשובות, כמו ההערכה הסופית של מטלה (כתובה) או הערכת איכותם של טקסטים ומשימות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית.

חיזוק הלומדים באמצעות כשירות תקשורתית מקיפה

נושא מרכזי זה הרחיב את המבט אל היבטים של רכישת שפה החורגים מכשירויות לשוניות בלבד. אלה כוללים, למשל, פעילויות ואסטרטגיות תיווך, רפרטוארים רב-לשוניים ויכולות מטא-קוגניטיביות לניהול הלמידה העצמית, למשל באמצעות אסטרטגיות למידה אישיות. ההרצאות בנושא זה בחנו מגוון רחב של מיומנויות לחיזוק לומדים וחשבו כיצד לשלב אותן בהוראה ובבחינות.

סוופנה קולקרני-אג'אונקר (Swapna Kulkarni-Ajgaonkar) ואפשין ג'יוואני (Afsheen Jivani) ממכון גתה בפונה הציגו מחקר איכותני בנושא תיווך שנערך במסגרת קורסי השפה בפונה ודנו בהזדמנויות ובאתגרים העולים ממנו בכל הקשור לשילוב פעילויות תיווך.

"בעתיד נרצה לשלב משימות אותנטיות וקרובות לחיי היומיום בהוראה שלנו בתדירות גבוהה אף יותר. אפשר, למשל, לחשוב על פעילויות שבהן הלומדים נדרשים לסכם מידע עבור קהל יעד מסוים, לשלב מידע ממקורות שונים או לתווך בין אנשים בעלי רקע לשוני שונה.

גם במבחני הסיום של הקורסים אנו רואים אפשרויות יישום מעניינות. משימות תיווך קצרות עשויות לסייע להעריך את יכולתם התקשורתית של הלומדים בצורה אותנטית אף יותר."

אפשין ג'יוואני וסוואפנה קולקרני-אג'אונקר

תובנות לעתיד מבחני השפה

כנס ALTE 2026 הראה כי הערכת שפה אחראית נותרה תחום דינמי, המצריך איזון מתמיד בין אפשרויות טכנולוגיות חדשות, דרישות חברתיות וממצאים מדעיים. עתידם של מבחני השפה לא יישען רק על חידושים טכנולוגיים, אלא בעיקר על האופן שבו אנשים ישתמשו בחידושים אלו באחריות כדי לתמוך ביעילות בתהליך הלמידה.

ביבליוגרפיה: 

Felice, Mariano, Richard Spiby, Barry O’Sullivan und Adam Edmett (2025): Human-centred AI: Lessons for English learning and assessment. British Council.

Harding, Luke (2025): Utopian and dystopian visions: Steering a course for the responsible use of artificial intelligence (AI) in language testing and assessment. Language Testing, Bd. 42 (4), 561 –575.

O’Grady, Stefan, Nazlinur Gokturk und Olena Rossi (2026): Artificial Intelligence in Language Assessment Research: A Scoping Review. Research Synthesis in Applied Linguistics, Bd. 2 (1), 103–139.