הגרש (אפוסטרוף)
על קו קטן שמרבים לדון בו
© picture alliance/dpa/dpa-Zentralbild | Stephan Schulz
הגרש מוביל לדיונים חוזרים ונשנים, אולם הינה זה נגמר: הכללים הרשמיים לכתיב הגרמני מספקים כעת בהירות. העורכת הראשית לשעבר של של הוצאת דודן מסכמת את העובדות החשובות ביותר.
מאת קתרין קונקל-רצום
מדוע יש לי צורך תמידי לומר הגרש? האם התחושה הזאת מוכרת לכם? חיפשתם דברים כבר אלפי פעמים אך אתם ממשיכים לעשות זאת. למרבה הצער זו גם הרגשתן של העורכות הראשיות לשעבר של הוצאת דודן, אפילו בסוגיות הקשורות לשפה.
בסימן הבלבול
עם זאת מדוע גרם הגרש לוויכוחים ולמפגן תקשורתי קטן בשבועות ובחודשים האחרונים? סימן כה קטן, אך אתרי אינטרנט שלמים מוקדשים לו מזה זמן רב, לפעמים בשמות מפלים במכוון כמו deppenapostroph.info …ירדה קרנו של הגרש בעשורים האחרונים מאחר שהוא משמש במקומות רבים מדי, כולל במקומות שאין לו מה לחפש בהם כלל, למשל במשפט הבא: "אני צריך מכנסיים קצרים חדשים" (Ich brauche neue Short`s). מאחורי זה מסתתר כנראה צורך של הכותב להראות מבנים מסוימים (של המילים).
הגרש מציין מבנים במילה שלא צריכים או לא יכולים לבטא באותיות.
ארבעת המקרים שבהם נדרש הגרש
המקרה הראשון הוא כאשר יש שמות פרטיים המסתיימים באותיות s, ss, ß, x, z או ce ומשתמשים בהם ללא יידוע. אם משמיטים את האות s המסמנת שייכות ורוצים לסמן את המקום הזה, כותבים גרש: הג'אז של מיילס דיוויס (Miles Davis‘ Jazz), ההופעות של פרנץ ומוריץ ב- NBA(Franz’ und Moritz‘ Leistungen in der NBA)
המקרה השני עוסק גם הוא בשמות פרטיים: כאשר כותבים שם פרטי באות גדולה ומבקשים לסמן את גבול המורפמה לפני הסיומת sch, יהיה שימוש בגרש, למשל "הכללים של דודן" (die Duden’schen Regeln), קבוצת הווטסאפ של רוצום (Razum‘sche WhatsApp-Gruppe) (אבל: die dudenschen Regeln, die razumsche WhatsApp-Gruppe - ללא גרש)
המקרה השלישי כולל מילים מחלקי דיבר שונים. שמים גרש אם אותיות מושמטות, למשל בגלל משקל השיר: heil’ge Orte, ’s regnet schon wieder (מקומות קדושים, שוב יורד גשם) או כשיש צורך לחקות שפה מדוברת: בוקר טוב; היום נאלצתי לעזוב קצת יותר מוקדם
(’n guten Morgen; heut’ müsst’ ich etwas früher weg)
לעיתים צורות שמרבים להשתמש בהן יכולות להיכתב ללא גרש, למשל: היום אבוא מאוחר יותר (heut komm ich später).
והמקרה הרביעי מתייחס למילים שמתמזגות זו בזו. למשל: Machen Sie’s doch leichter und … … weil sich’s gut liest; auf’m Berg ist ein Gasthaus. ( תהפכו את זה לקל יותר… כי זה נקרא טוב…יש פונדק על ההר.) צורות בשימוש רב אפשר לכתוב גם ללא גרש: wenns geht, wie gehts ועוד.
המקרה הבוער ביותר:
האימביס של פטר (Peter’s Imbiss)
מעניין במיוחד המקרה של שמות פרטיים (של אנשים), שם שררה ועדיין שוררת אי הוודאות הגדולה ביותר: ראשית כתיבה של שמות פרטיים - לרוב מיוחדים ומסורתיים - עם גרש מותרת. למשל Ku'damm (לציון קורפירסטנדאם, רחוב הקניות בבברלין), D'dorf (דיסלדורף).
אבל זהו הכלל הנפוץ ביותר: אפשר להשתמש בגרש כדי להדגיש את s השייכות בשמות פרטיים, "אם המבנה הכולל הוא שם פרטי" (עמוד 150). לפיכך ניתן לכתוב Milena’s Blumenladen oder Milenas Blumenladen (חנות הפרחים של מילנה), Peter’s Imbiss oder Peters Imbiss (האימביס של פטר), מאחר שמדובר בשמות של חנויות. עם זאת יש לכתוב ללא גרש Milenas Mutter, Peters Auto (אימא של מילנה, המכונית של פטר). לקבוצות מילים אלו אין תפקיד של שמות פרטיים.
הגרש אינו יוצר בלבול, אלא בהירות
בפועל לעיתים לא יהיה קל להבחין אם צירוף מסוים הוא אכן שם פרטי או לא. חשוב שהגרש יכול לדאוג כאן לבהירות: Andrea’s Boutique (הבוטיק של אנדריאה) שייך לאישה בשם אנדריאה או לגבר בעל השם הפרטי האיטלקי אנדריאה. אבל Andreas‘ Männerboutique (בוטיק הגברים של אנדראס) שייך לאדם בשם אנדראס.אם כך הסימן הקטן הזה אמור לספק יותר בהירות ויש להשתמש בו רק במקרים מוגדרים באופן מדויק. המועצה לכתיב הגרמני תפקח על כך.