גישה מהירה:

עבור ישירות לתוכן (Alt 1) עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

רגע של שפה - הטור הלשוני
בַּיוּש!

Illustration: Person, die ein Schild mit der Aufschrift „Du? Sie?“ hält
Auf Wirsing, Tschö mit Ö, see you later, Alligator, bye bye Hawaii, San Frantschüssco, bis Denver, bis Baldrian, bis spätersilie, bis dannewitz, schönes Knochenende! Schittebön | © Goethe-Institut e. V./Illustration: Tobias Schrank

חסנין קאזים פיתח אלרגיה של ממש למשחקי מילים כביכול מצחיקים, אולם בסופו של דבר הוא נכנע קצת בעל כורחו לקסמן. שכן האם לא קל יותר לשאת דברים אם מתייחסים אליהם בהומור? זהו מאמרו האחרון של בעל הטור שלנו בנושא הנרחב "שפה וחיים משותפים". 

מאת חסנין קזים

שלום והיי לכם אנשים יקרים! בימינו אנו מרבים לדבר על שפה מתחשבת, מכילה ונכונה, על אילו מילים מתאימות ובאילו עדיף להפסיק להשתמש. בעיקרון נראה לי טוב לחשוב על השפה באופן הזה, אם כי לעיתים אני מתרשם שפה ושם מפספסים את המטרה או - אם להשתמש בביטוי אחר- שופכים את התינוק עם המים.

אולם יש ביטויים שממש מעצבנים אותי, השערות בעורף שלי סומרות והדם רותח: למשל כשאנשים אומרים "לעיפרון" במקום "לדוגמה". או כשהם נפרדים במילים
"Tschüssikowski" או "Tüsseldorf" ,"Ciao Kakao"
כשהם מאחלים ליום ההולדת "בד כיסוי שמח", או כשאומרים "Teil mal 'n Rück" כשמבקשים לזוז קצת על הספסל. במקום לומר "לחיים!" הם נוקטים לשון הקטנה: "Prösterchen" ו"Stößchen". האנשים האלה נחמדים מאוד "an und Pfirsich", אבל הם שותים "קפה קטן" או "יין מבעבע", מעשנים "Zigarettchen" ואומרים "na supi", "bis danniwanni" ו-"Na Bernd" במקום " ערב טוב". כשהטלפון מצלצל הם רצים ל"טפלון". הם חושבים שהכול "נפלא" (wunderbärchen) אך אני חושב אחרת!

לא מצחיק

אל תבינו אותי לא נכון: אני לגמרי בעד הומור ושנינות! לא משום שהחיים כל כך מצחיקים. נהפוך הוא: הומור הופך את החיים לנסבלים יותר. הוא עשוי לסייע לעצב באופן מכובד את הקיום האנושי גם אם התנאים אינם אידיאליים. דברים ברוח זו נאמרו בידי המשורר הגרמני יואכים רינגלנץ:  "הומור הוא הכפתור שמונע מהצווארון שלנו להתפקע" (הומור מסייע להדוף מחשבות שליליות כמו כעס), כתב המשורר יואכים רינגלנץ. חלום!

אולם העיוותים ולשון ההקטנה הכביכול מצחיקים האלה ממש מעצבנים אותי, סליחה, ככל שאני שומע או קורא דברים כאלה אני יכול רק לומר: זה לא עושה לי טוב
"Izmir schlecht!"

פסאודו פירושו משהו שאינו אמיתי אלא חיקוי ולכן פסאודו-מצחיק משמעו “לא באמת מצחיק!” זה בדיוק זה. הכול ברור, חברים? בסופו של דבר כל אחד והדברים שמסבים לו הנאה, אבל זה ממש לא חייב להיות ככה! לעולם לא יעלה בדעתי לשתף בדיחות איומות כאלה.

או שכן?

מתחתי ביקורת על בדיחות שפה טיפשיות ברשתות החברתיות ונחשו מה קרה? הציפו אותי בבדיחות שפה טיפשיות! לא רע בכלל! חשבתי: זה לא אמיתי! למדתי שיש ניסוחים טיפשיים כל כך שהם מצחיקים בסופו של דבר. וכאמור קל יותר לשאת מצבים מסוימים אם אפשר לצחוק, גם אם מדובר בבדיחות קרש. לעיתים אנו זקוקים למשהו רדוד כדי לא לאבד את רצינות החיים. אוקיי, חשבתי לעצמי, גם אני עושה את זה עכשיו! וראו זה פלא: מאז אני מגרד את המזרן מהפנים שלי בבוקר ומצחצח את הנשכנים שלי, במיוחד אחרי שאני אוכל קנופי (שום). בדיחות לשוניות טיפשיות כאלה הפכו למקור שמחה בלתי נדלה עבורי.

למדתי גם ששנים עשר בנובמבר הוא “יום משחקי המילים הרעים”, שהגה אמן הקומיקס בסטיאן מלניק. כמו כן למדתי שישנם כמה סוגים של משחקי מילים, למשל פוליסמיה, כלומר ריבוי משמעויות של מילים, לדוגמה
 כלומר “עדיף להיות עני מאשר להיות ללא זרוע „Lieber arm dran als Arm ab“
או לשון נופל על לשון העושה שימוש בהגייה דומה של מילים, למשל
"…wahr sein"במקום „Das kann ja wohl nicht Warstein!“
או החלפת הברות בין שתי מילים או יותר או שיבוש של ראשי תיבות. “יום משחקי המילים הרעים” צריך להפוך לחג לאומי!

בואו נדבר במקום לכעוס

חשוב ביותר: בואו נקדיש מחשבה נוספת לשפה ולמילים שאנו משתמשים בהן! הבה נעריך מחדש את אוצר המילים שלנו, נהיה מכבדים ומתחשבים, נחשוב שוב על מה שאנו אומרים וכיצד אנו אומרים זאת בלי לשקול כל מילה. בואו ננסה מצד אחד לא לפגוע באנשים אחרים ומצד שני לא להיעלב מיד ממילים לא מוקפדות של אחרים. בואו נדבר על ניסוחים ועל ההשפעה שלהם. שכן למילים יש כוח עצום שאין לזלזל בו. אנשים משתמשים במילים שעלולות לפגוע באחרים. עוזר לדבר על כך.

ובכן ידידיי הייתה לי הזכות לכתוב שש פעמים בטור הלשוני של מכון גתה. בחרתי בנושא "שפה וחיים משותפים". עכשיו הגענו לסוף, יאללה הגיע הזמן להיפרד. לא נותר לי מה לומר: תולה רבה על תשומת הלב, להתראות בקרוב תנין, ביי ביי הוואי, סן פרנצ’סקו, דנוור, בלדריאן, נתראה בקרוב-פטרוזיליה, סוף שבוע עצמות נעים.

 

רגע של שפה - הטור הלשוני

אנו מקדישים את הטור הדו שבועי שלנו "רגע של שפה" לענייני שפה כתופעה תרבותית וחברתית. כיצד מתפתחת השפה, מהי הגישה של הסופרים.ות ללשון שהם משתמשים בה, כיצד היא מעצבת את החברה? כותבי.ות טורים שונים, אנשים שיש להם זיקה מקצועית או אחרת לשפה, יכתבו על נושא הקרוב לליבם בשש מהדורות עוקבות.