עיראק אמאל סאקר

מה משמעות המונח פליט עבורך?

נשלל מאיתנו כל דבר. איננו יכולים לנסוע בחופשיות וחלק מהארצות מסרבות להתבונן ולהשתמש במסמכים שאנחנו נושאים אתנו, ובמילים פשוטות הן לא מכירות בנו. בעירק אפילו היום אין לי הזכות להחזיק בבעלותי בית או מכונית פרטית. אין לי הזכות להתקדם בשום מקצוע שאעסוק בו, וזה אם אחד ממוסדות המדינה יסכים להעסיק אותי. הגשתי בקשה לקבלת אזרחות עירקית מכיוון שאני נשואה לעירקי ואם לשני ילדים עירקים, אבל לא הייתה לכך שום תוצאה מזה שש שנים בתואנה שאינני רשאית לקבל אזרחות. אני חוזרת ואומרת שמשמעות היותי פליטה היא פשוט לחיות בכלא גדול, כלומר ללא שום ספק שלילת כל דבר. זה מכעיס אותי מאוד.

האם מנוסה מפני עוני לגיטימית פחות ממנוסה מפני מלחמה או דיכוי פוליטי?

להיפך, עוני מסוכן יותר ממלחמה או אפילו רדיפה פוליטית. משמעות העוני היא אי קיום חיים, חיים בצל קבוע ובריחה ממנו, ושיפור המצב הוא זכות מאוד לגיטימית.

ומה לגבי מנוסה מפני בעיות אקולוגיות?

הבעיות הסביבתיות חמורות אולם הן אינן סיבה מספקת לדעתי לבקש מקלט, אלא אם כן הן הופכות למגיפה שלא ניתן לתקן את הנזק שגרמה או שלא ניתנת לטיפול.

מתי מפסיק האדם להיות פליט?

כאשר יהיו בארצו ממשלות המסוגלות לנהל את [ענייני] המדינה באופן תקין, מבלי לחשוף אותה לכיבוש או לטרור. מובן שבנוסף לכך עליהן להחזיק בכלכלה חזקה שתציע לאזרחי המדינה אפשרויות תעסוקה שוות במידה מסוימת. אז הוא לא יהיה פליט. ובמקרה שאין מנוס מכך שיהיה פליט, יש להכין עבורו את התנאים להשתלב בחברה המציעה מקלט באופן מלא, כך שהוא ייהנה מכל הזכויות שיש לאזרח באותה מדינה. באשר לשמירת המנהגים שלו, זו מורשת הקשר שלו עם חברת המקור והיא תישאר חלק מאישיותו.

האם קיימת מבחינתך זכות למקלט פוליטי?

בוודאי מכיוון שהפליט הפוליטי ומשפחתו נתונים בסכנת רצח, הוא ומשפחתו חיים בפחד בכל רגע, כל הזמן. ולכן אין עבורו מנוס אלא למצוא מקלט בארץ שתעניק לו ולמשפחתו את ההגנה ההכרחית.

במידה וכן: האם זכות זו בלתי-מותנית, או ניתנת לביטול?

הזכות למקלט פוליטי צריכה בוודאות להיות מותנית מכיוון שארץ המקלט עלולה לשאת בהשלכות של קבלת הפליט ואין מנוס מכך. באשר לאפשרות להחרים את זכות הקבוצה הזו למקלט, אין הדבר אפשרי מכיוון שאנחנו מדברים על אנשים שחייהם נתונים תחת איום מסיבות ומניעים פוליטיים.

האם את מאמינה, כי חברה מסוגלת לקלוט פליטים באופן מוגבל או בלתי מוגבל?
במידה ובאופן מוגבל: היכן נמצאים גבולות אלה?


בהחלט, כל מדינה שמקבלת פליטים צריכה להתחשב ביכולתה לשאת בהוצאותיהם, ועליה ללמוד באיזו מידה הדבר עלול להשפיע על כלכלתה ועל אזרחיה, בפרט מאחר שאיננו חיים כרגע בתנאי מקלט רגילים. חלק מהארצות כמו גרמניה נאלצו לקבל מספרים גדולים מאוד של מהגרים סורים ועיראקים שברחו מגיהינום הטרור בארצותיהם.

כתוצאה מכך התמודדה גרמניה עם סוגיות ובעיות רבות, אולם עמדתה כמדינה הייתה יוצאת מהכלל מאחר שהיא הצילה אלפי אנשים, וממשלתה ראויה לשבח בשל תפיסותיה ההומניסטיות.

האם יש בארצך פליטים בעלי זכויות יתר, כלומר כאלה אשר ארצך מעדיפה לקלוט יותר מאשר אחרים? במידה וכן, מדוע?

אין. עיראק היא מדינה שמי שמנהל אותה אינו מבין איך לטפל בפליטים, ואפילו את משמעות היותו של אדם פליט. אין הם פועלים לפי שום אמנה העוסקת בזכויות פליטים, והם מתייחסים אלינו כאל מצב זמני שייפטרו ממנו בשלב כלשהו. כעת הם חושבים שצריך להגביל אותנו באמצעות חוקים הפוגעים בנו כדי להבטיח שלא נשתקע שם. דמיינו את החיים שיש לנו, בפרט אנו הפלסטינים. אף שאנו סובלים את האפליה החברתית נגדנו בנוסף לטרור ולמצב הכלכלי הירוד וכדומה. כמו כן אנחנו חשופים לאיומים תמידיים מצד מיליציות הן של המפלגות הן של הממשלה ועלינו להתמודד עם מעצרים שרירותיים וכן לשאת אי האפשרות ליצור קשר עם העצורים...

האם לדעתך זוכים הפליטים בארצך ליחס הוגן?

נראה שאני לא יכולה לתת תשובה ממצה כי אני לא בקשרים עם כולם ואינני מכירה את הנסיבות הנלוות ליחס שהם מקבלים. עם זאת כמובן שאינני סבורה כך. כולנו סובלים מיחס לא הוגן ולכן אין מנוס מנקיטת אמצעים כלשהם. אני מבחינה בכך באופן אישי כאשר אני הולכת למנהל התושבות הכפוף למשרד הפנים העיראקי. אני רואה שם אנשים בעלי אזרחויות שונות וכולנו מתרוצצים בין החדרים ונאלצים להמתין שעות ארוכות בצורה מבזה רק כי הפקיד לא נמצא או כי ל"כבוד" המנכ"ל יש כרגע אורחים ושאר תירוצים. לא זכורה לי פעם אחת שהייתי במחלקה זאת ויצאתי תוך פרק זמן קצר, אלא אם הייתה לי שאלה לגבי עניין כלשהו.
אנחנו אזרחים אך אנו נאלצים להתמודד עם גורמי ביטחון, שחלקם מתנהלים בצורה גסה ומתגרה בעוד שאחרים מכשילים אותך בכוונה כדי לקבל שוחד.
אם זו הכוונה ביחס צודק אז כן, מהבחינה הזו אנו מקבלים יחס הוגן ללא ספק.

האם תסכימי לביצוע קיצוצים בתכנית הרווחה של מדינתך, במידה ודבר יסייע לקליטתם של פליטים רבים יותר?

אני פליטה כפי שציינתי, ולכן תשובתי תהיה מוטה. אבל אם אתבונן בעניין בצורה ניטראלית דרך הסבל המתמשך שלי כפליטה, אומר לכולם ללא יוצא מהכלל שעליכם לעזור לפליטים, לגשת אליהם ולטפל בהם מנקודת מבט הומאנית ולעשות את כל שביכולתכם כדי להציל את חייהם. חיבוק ואימוץ אנשים נרדפים שעוברים התעללות ולא מסוגלים לחיות את חייהם בכבוד במולדתם יועיל לכם ללא ספק. בכך אתם תחסמו את הדרך לטרור בעתיד כאשר העצב, הייאוש והחולשה שלהם ישמשו כנשק נגדכם.

מהם מבחינתך התנאים המוקדמים לקליטה מוצלחת? האם יש להציב דרישות מינימום

- בפני המהגרים?


הפליט צריך לכבד את חוקי המדינה, וזה בסיסי. עליו להבין את זכויותיו וחובותיו. אם הוא לא יכול או לא רוצה לחזור אל ארץ מוצאו ומעוניין להשתקע בארץ המקלט, עליו ללמוד את כל הדרכים שיכינו אותו ואת משפחתו להשתלבות מהירה בחברה, ולא ליצור הבדלים או מחסומים מיוחדים על בסיס הדת. עליו להבין שהוא חי בחברה המכבדת פלורליזם בכל דבר ולכן עליו להתנהל לפי עיקרון זה.

- בפני האוכלוסייה המקומית?

הארץ המארחת לא צריכה להתמודד עם העניין מעמדת עליונות, וזו בעיה שפליטים רבים נתקלים בה. כמו כן האירועים האחרונים והאשמת המוסלמים בטרור הולידו אווירה עוינת וחוסר סובלנות כלפיהם. הם רוב הפליטים בעולם ועל הממשלות בארצות המקלט להתייחס לעניין זה ברצינות מכיוון שהן יהיו המפסידות הגדולות ביותר אם המצב יחמיר.

האם את מכירה פליטים באופן אישי?

מובן שאני מכירה רבים מהם. אחי חי בקנדה מזה שש שנים ולא ראיתי אותו במשך כל התקופה הזו למעט במדיה חברתית. אחותי ובעלה באמריקה ולפני כן הם היו בבריטניה. הם פליטים מזה כעשר שנים. יש לי הרבה חברים שנאלצו לברוח מגיהינום האלימות רבת-הפנים בעיראק.

האם את תומכת בפליטים באופן פעיל?

להחליט באופן סופי אם הוא רוצה להישאר ולהשתקע ולהתחיל חיים חדשים. אם כן, עליו להתנהל בהתאם ולהשתלב בחברה לפי עיקרון הומאני צרוף, ללא קשר לשום אמונות, מנהגים וכדומה.

כיצד תתפתח סוגיית הפליטים במדינתך?

א) בשנתיים הקרובות?

כאשר אתם שואלים אותי את השאלה הזו אינני יודעת איזו מדינה לבחור כתשובה. עיראק, שבה אני חיה כפליטה מזה כארבעים שנה, או פלסטין, המדינה שאני מחזיקה באזרחות שלה עד היום.
אם זו הראשונה, כלומר עיראק, סוגיית הפליטים מסובכת מאוד. אנחנו מדברים על ארץ לא יציבה ואינני סבורה שהמצב בה יתייצב בטווח הארוך, כלומר נמשיך להיות עדים להגירה רבה ממנה. לגבי הפליטים שבה, הם מאוד רוצים לעזוב את הארץ ולחיות בארצות בטוחות שבהן החיים נוחים. אם נתמקד לכל הפחות בפליטים הפלסטינים, ניסינו בפועל ללחוץ על נציבות הפליטים והאו"ם כדי ליישב אותנו מחדש אך הם סירבו לצערי הרב אף שהם מכירים את העושק, הרדיפה וההרג שאנו חווים.

ב) בשני העשורים הקרובים?

אותו דבר. סוגיית עיראק מסובכת וקשורה לאג'נדות פוליטיות חיצוניות. יש מאמץ קבוע וממושך ליצור שינוי דמוגרפי בעיראק כהכנה לחלוקתה, אף שיש התנגדות פוליטית ברורה והתנגדות ציבורית אמיתית. למרות זאת, העניין לא נוגע לשני הדברים באותה מידה שבה הוא נוגע לתכניות בין-לאומיות שנועדו לממש זאת ונראה שהן יצליחו כפי שניכר בפועל בעיראק. לכן אני אומרת שבעיית הפליטים בעיראק תחמיר עוד.

האם את מסוגלת לדמיין עולם ללא פליטים?

לא, אינני יכולה לדמיין זאת. כל עוד יש ממשלות חלשות יהיו טרור ואלימות והשלכותיהם, כיתתיות דתית, עוני ואבטלה ושירותים ירודים באופן כללי. וכל עוד יש מדינות הפועלות לכיבוש מדינות אחרות ממניעים שונים.

האם את או בני משפחתך נקלעתם בעבר למצב של מנוסה?

אני פליטה מאז שהייתי בת שנתיים. אני בת ארבעים עכשיו. אבי נאלץ למצוא מקלט בעיראק לאחר שהיחידה שלו בצבא* הפלסטיני עברה לעיראק. מאותה העת אני, אחותי הגדולה ואמי, שהיא בעלת אזרחות מצרית, חיות כפליטות בעיראק.

*אבי שירת בחזית העממית לשחרור פלסטין, אשר הוצב בסיני במצרים. לאחר התפרקותה של היחידה שלו לא הורשה לחזור לפלסטינה. הם יכלו לבחור לעבור למדינות שונות כגון אלג'יריה, לוב או עיראק. אבי בחר בעיראק (בערך בשנת 1976).

האם את מאמינה, כי הינך עלולה להפוך לפליטה ביום מן הימים?

אף שאני פליטה, אני שוקלת למצוא מקלט במדינה אחרת בטוחה יותר להבטחת עתיד ילדיי. וכמו שציינתי אין זו מחשבה אישית שלי אלא כל הפליטים בעיראק חושבים כך באופן נחרץ.

- במידה וכן, מדוע?

התשובה לשאלה זו תמלא קלסרים. עם זאת אסתפק בכותרות: טרור, כיתתיות, שחיתות, עוני, אבטלה, חיים במטרה להרג ישיר או מעצרים אקראיים, דחיקה מתמשכת לשוליים, איננו רשאים להתקדם במשרות שלנו אם יש לנו משרות, אין לנו הזכות להיות בעלים על כלום, לא בית ולא מכונית וכדומה... גבירות ואדונים יקרים, החיים שלנו נמצאים במצב המתנה, אנו חיים בכלא גדול ואין לנו שום יכולת ושום כוח.

- כיצד את מתכוננת לכך?

העניין דורש הכנות רבות אם ברצוני להגר באופן חוקי. ראשית עליי לאסוף סכום כסף גדול כדי שאוכל לחיות במדינה שתאפשר לי להגיש בקשה לקבלת מקלט.

- לאיזו מדינה היית נמלטת?

במקרה כמו שלי, טורקיה היא הערוץ הטוב ביותר או עומאן. יהיה עליי לחיות שם במשך תקופה לא ידועה שעשויה להימשך שנים עד שאקבל אישור. לאחר מכן אצטרך לנסוע לתחנת מקלט שעשויה להיות אמריקה או קנדה בהנחה שיש לי שם קרובים. זה קשה מכיוון שיש לי ילדים שצריכים ללמוד ולחיות טוב ללא לחצים. זה אולי הדבר שמדאיג אותי יותר מכול, איך לממש זאת עבורם כאשר אנקוט את הצעד הזה.

עד כמה את זקוקה למולדת?*

אינני זקוקה להרבה, ארץ בטוחה, בית קטן, מחיה יומית לי  ולילדיי. אם אשיג זאת אהיה שמחה מאוד ואמשיך בחיי בבטחה.

*שאלה זו לקוחה מן השאלון "מולדת" מאת מקס פריש.