פסטיבל "אוטופיה" תל אביב 2015
השפה האוניברסלית הדיגיטלית

כיצד תיראה מדינת הלאום בעוד עשרים שנה? האם ניתן יהיה לוותר על עובדים בני אנוש, בעידן שבו יותר ויותר עובדים מוחלפים ברובוטים? וכיצד אנו מעוניינים לעצב באופן כללי את חיינו בעתיד? במעבדת העתיד "Think Tank Utopia" בתל אביב מחפשים פתרונות לשאלות הגדולות של העתיד. 

למקום המפגש של כנס "אוטופיה", קמפוס גוגל בקומה ה-34 של מגדל אלקטרה, הייתה משמעות סמלית ברורה, ולא רק בגלל הנוף הפנורמי אשר נשקף מהחלונות: הדבר נבע מהעובדה שלמרות שהמטה של גוגל שוכן במאונטן ויו (Mountain View) שבקליפורניה, ענקית האינטרנט פתחה ב-7 ספטמבר את שעריה בתל אביב, מטרופולין ההיי-טק של המזרח התיכון. עובדה זו ממחישה כי ה"ילידים הדיגיטליים" (digital natives) מקיימים רשת קשרים גלובלית לצד פעילות מקומית, וההתפתחויות המסעירות ביותר של התעשייה הדיגיטלית נידונות כיום גם הרחק מעמק הסיליקון.

בין כ-60 המשתתפים בכנס ניתן היה למצוא לא רק האקרים, מייסדי חברות סטרט-אפ ומומחי הייטק, אלא גם פעילים למען איכות הסביבה וזכויות נשים, פילוסופים והוגים בתחומי התעסוקה והפנאי, כותבי רומנים ועיתונאים, רופאים המשתייכים לדור הבא של מערכת הבריאות ואמנים דיגיטליים. המגוון של ענפי התעסוקה הבטיח שפע של דעות שונות.

הכנס שאב השראה ניכרת מז'אנר המדע הבדיוני, לפחות בכל הנוגע לכותרות הדיונים. עשרת הדוברים ושאר המשתתפים עסקו בשאלה "מה יקרה אם?". במהלך עשר השעות בהן התקיים הכנס הם לא היססו לחשוב מחוץ לקופסה ולבחון במסגרת הרצאות, קבוצות עבודה ודיונים פתוחים סגנונות חיים אלטרנטיביים, בעיות קיימות ומודלים חברתיים חדשים – גם אם אלה עדיין נתפסים כיום בתור חזון אוטופי.

האדם הוא בר החלפה 

הנה מספר דוגמאות: מה שנשמע בלתי יאומן ומעמיד בפני האנושות אתגר גדול, הוא שבעוד 20 שנה יאוישו 47% ממקומות העבודה הנוכחיים על ידי רובוטים.
כך לפחות צופה מחקר שנערך ב-Oxford Martin School.

אם כן, למעט איש דת או מיילדת, כפי שמנסח זאת יוהאנס קלסקה, המייסד של חברת הייעוץ הדיגיטלית הברלינאית "Third Wave", במוקדם או במאוחר כל אדם יהיה נתון בסכנה לאבד את מקום עבודתו, ולא משום שניתן יהיה להחליפו בבוגר אוניברסיטה שאפתן, אלא במכונה שצוידה בבינה מלאכותית.

התעשייה אשר עלולה להיפגע בראש ובראשונה מההתפתחות הזו היא ענף ההובלה של אנשים וסחורות. כבר כיום ישנם מודלים ראשוניים הבוחנים כלי רכב אשר מסוגלים לנסוע בכוחות עצמם, ונהגי מוניות ומשאיות עלולים להפוך בעוד מספר שנים לדבר שעבר זמנו. מקצועות אלה ממחישים מהר מאוד מדוע ההתפתחות הזו נתפסת כבעייתית: כיצד יגיבו המכונות הללו כאשר לא ניתן יהיה למנוע תאונת דרכים? האם הן יבלמו את כלי הרכב על מנת להציל את חיי הנוסעים, גם כאשר משמעות הדבר היא מותם של אנשים רבים בכלי רכב אחרים? האם ניתן לכמת חיי אדם ולפיכך לשקול אותם זה כנגד זה? בכל מקרה, כלי הרכב העתידניים לא יהיו מצוידים באמות מידה להערכה מוסרית.

הפטריוטיות אינה מתאימה להווה

נושא נוסף שבו עסקו הדיונים היה עתידה של מדינת הלאום והאופי הטריטוריאלי שלה. המשתתפים בדיון היו שותפים לדעה כי גבולות הם דבר שרירותי אשר מהווה מורשת של מעצמות קולוניאליות, וכי הפטריוטיות היא עיקרון שכבר אינו תואם את רוח הזמן. בעולם גלובלי ודיגיטלי, האדם אינו יכול להגדיר עצמו באמצעות הלאום שלו, שכן הוא חשוף להשפעות מסוגים שונים: למשל, תרבות הפופ האמריקאית, האנימה היפנית או אידיאולוגיית הטרור של המדינה האסלאמית.

האם יתכן שבמקום מדינות הלאום הקלאסיות תיווצרנה "מדינות תאגידיות" – כמו למשל מדינת גוגל? שאלה זו הוצגה על ידי ג'רלדין דה בסטיון, האוצרת והמנחה של כנס רה:פובליקה לחברה ותרבות דיגיטלית המתקיים מדי שנה בברלין. התשובה שהתקבלה הייתה שלילית. תאגידים גדולים כדוגמת גוגל או פייסבוק ממוקדים בראש ובראשונה ביצירת רווחים, והם אינם מעוניינים לטפל בנושאים שנמצאים באחריות המדינה, כגון הטלת מיסים, קביעת שכר מינימום או ביטוח בריאות ממלכתי. לשם כך הם מעדיפים להשתמש במדינות בתור תשתית אשר מסירה מעל כתפיהם חובות חברתיות, ובמקרה של ספק אף ניתן להחלישה, למשל בשאלות של הגנה על פרטיות המידע או בסוגיות של מיסוי. יחד עם זאת, לפי שעה התאגידים הגדולים אינם מציעים לאזרחים הפוטנציאליים מרחב מספק לצורך הזדהות, וזאת בשל המחסור בקודים תרבותיים - כמו למשל מאכלים לאומיים או ימי חג.   

זרם הפליטים ועולם ללא גבולות 

קתרינה דרמהול, אשר הציגה את הפרויקט שלה "מגע ראשון" (first contact), נשאה הרצאה מרגשת שזכתה למחיאות כפיים סוערות: מדובר ביוזמה אשר מעניקה לפליטים גישה לאינטרנט בעת הגעתם לראשונה לאי היווני סאמוס, ועל ידי כך מספקת להם מידע חיוני.

במהלך הרצאה זו הודגש כי האינטרנט הפך כיום לזכות יסוד אנושית מודרנית – ולא משום שפליטים רבים נושאים עמם טלפונים חכמים בעת בריחתם. לעתים קרובות, הטלפונים הניידים הם לא רק הדרך היחידה של הפליטים להשיג מידע אשר חיוני להישרדותם, אלא גם מאפשרים להם לשמור על קשר עם קרובי משפחה וחברים. לכן, בעת הגעתם למקום המקלט, קיים הכרח לספק להם לא רק תרומות מזון, בגדים, מוצרי היגיינה ומי שתייה, אלא גם משאבים המעניקים חיבור לאינטרנט.

באשר למשבר הפליטים, בנושא זה שררה לראשונה אי-הסכמה ניכרת סביב שולחנות הדיונים, אשר נבעה מהבדלי השקפות בין אידיאליסטים בעלי חזון לריאליסטים מפוכחים. אמנם, כל המשתתפים היו בדעה כי הנהירה ההמונית ממדינות השסועות במלחמות אזרחים עלולה להפוך לבעיה חמורה של העולם המערבי במאה ה-21 וכי על אירופה מוטלת החובה לעזור. יחד עם זאת, המשתתפים היו חלוקים ביניהם באשר להיקף שבו יש לעשות זאת ובנוגע לאופן שבו יש לחלק את הפליטים בין המדינות עצמן. בעוד שכמחצית מהמשתתפים תמכו בגבולות בינלאומיים פתוחים ובחופש תנועה ללא הגבלה, שאר המשתתפים הדגישו את סכנות הטרור, את התפקיד ההגנתי שיש לגבולות (למשל בעת התפרצות מגיפות) ואת היכולת לפקח ולווסת בצורה טובה יותר את זרם הפליטים בעזרת ביקורת גבולות. 

השפה המשותפת החדשה

בעוד שבחינה של נושאים פוליטיים מזווית טכנולוגית סייעה לשפוך אור על תופעות עכשוויות, עיקר הקשיים התעוררו כאשר הדיון נסב על רעיונות שה"ילידים הדיגיטליים" מעוניינים לקדם, אך שיישומם בפועל מעורר בעיות.

דוגמה מייצגת לכך היה הדיון שהתקיים בנושא ההיצע של "כלכלת השיתוף", אותו ענף שוק שיכול להניב רווחים למספר פוטנציאלי גדול של אנשים באמצעות הפצה הוגנת של המוצרים והשירותים המוצעים על ידם. היוזמות הפופולריות ביותר כיום, סוכנות תעבורת הנוסעים "UBER" ואתר "Airbnb" המעניק שירותי תיווך לשוכרי משנה, מראות: בתיאוריה, צריכה המבוססת על שיתוף פעולה נשמעת כמו דבר נהדר, אך בפועל השירותים הללו מתמקדים במיצוי מרבי של התועלת הכלכלית. הם ממוקדים ברווח וממצבים עצמם בגלוי כמתחרים של ענפי מסחר קיימים, כמו תחנות מוניות ורשתות בתי מלון. כפי שניסח זאת היזם ינקי מרגלית - האושר האישי לא נקבע לפי הגודל של המקרר, אלא ביחס לגודל המקרר של השכן.

כיצד ניתן להתמודד עם גישה הממוקדת ברווחים ועם תרבות א-סימטרית של עסקים –Airbnb יודע הכל על נותני השירותים באתר, בעוד שהם כמעט אינם יודעים דבר על המעסיק שלהם – על כך לא ידעו להשיב משתתפי הכנס. אך כאשר אנשים ממקומות שונים בעולם נפגשים, מזהים אתגרים, מחליפים דעות ורעיונות ולכל הפחות מעוררים מודעות לבעיות עתידיות, הרי שבכך כבר נעשה צעד גדול לקראת עתיד טוב יותר. בכל מקרה, "Utopia Think Tank" סיפק הוכחה לכך שאנשים חייבים להתגבר על מכשולים הקיימים גם מעבר לגבולות מדינת המוצא שלהם. באמצעות דיאלוג ביניהם הם מפתחים רעיונות אשר מנוסחים בשפה אוניברסלית. אם לנסח זאת במילותיו של המנחה אורי אביב: "אימוג'י הוא האספרנטו החדש". 

Utopia Think Tank

7 בספטמבר 2015
קמפוס גוגל
יגאל אלון 98, תל אביב

דוברים: ינקי מרגלית (Aladdin Knowledge Systems, SpaceIL), קרין נהון (אוניברסיטת וושינגטון, המרכז הבינתחומי הרצליה), ג'רלדין דה בסטיון (רה:פובליקה, החברה הדיגיטלית), גיא-פיליפ גולדשטיין (עיתונאי, בין השאר עבור העיתונים "הארץ" ו"לה-מונד", מחבר הספר "בבל שעת אפס"), לואיזה פראדו (האוניברסיטה לאמנויות, ברלין), יוהאנס קלסקה (Third Wave, ברלין), סנדרה מאמיץ' (רה:פובליקה, החברה הדיגיטלית), תהילה אלטשולר (המכון הישראלי לדמוקרטיה), קתרינה דרמהול ("first contact", Startup-Boat), עדן קופרמינץ (אוניברסיטת תל אביב).