"אל תגידו לי איך להיות אישה"

הממשלה הגרמנית הציגה רפורמה פמיניסטית במדיניות החוץ שלה בשנת 2021 בהסכם הקואליציוני. כך הצטרפה גרמניה למגמה עולמית. בדומה לגרמניה הכריזו גם שבדיה, קנדה, לוקסמבורג, צרפת, מקסיקו, ספרד, לוב, צ'ילה והולנד על כוונתן לנקוט מדיניות חוץ פמיניסטית מלאה או חלקית. אולם למה הכוונה בגישה זו וכיצד היא באה לידי ביטוי בפרקטיקה הפוליטית בגרמניה?

תנועת "מי-טו" וחוסר שוויון בשכר ובמשרות מהווים נושא מרכזי גם בתעשיית הג'אז. למרבה הצער, הבעיות הללו לא זכו עד היום למענה הולם, כך סבורה כותבת הטור שלנו, סופי אמילי באהה.
 

חייהן של נשים בעבר מוצגים לעיתים תכופות כשגרתיים ומשמימים. הירש מתנגדת לתזה הזאת ומתארת את תולדות הנשים ברגישות ובגיוון באמצעות מאה חפצים.

נרטיבים אנטי-פמיניסטיים תופסים מקום מרכזי בקרב הימין הקיצוני. גופים אנטי-דמוקרטיים וסמכותניים פועלים באמצעות נרטיבים אלה כדי להגיע לתוככי החברה. טוביאס גינסבורג משתף במכתבו הפתוח תובנות מחקירותיו הסמויות בקבוצות ובארגונים ימניים קיצוניים וחושף את חשיבות שנאת הנשים וההיפר-גבריות כמכשיר פוליטי.
 

מיד עם פרוץ המלחמה באוקראינה מתחו מגזרים שונים בחברה הרוסית ביקורת חריפה על מעשי המלחמה. נשים ברוסיה, ליתר דיוק פמיניסטיות, הן אלה שהקימו תנועה אנטי מלחמתית מאורגנת ונחושה בעלת יעדים ועקרונות מוגדרים היטב.
 

טטיאנה, לינה, ארינה ודני ברחו מקייב ומצאו מקלט בדיסלדורף. הסופרת ורה פורנווג פתחה בפניהם את ביתה ומספרת על היום הראשון שבו נפגשו. 

לערים יש פוטנציאל לשפר את חייהן של נשים. אך במציאות, תכנון של מרחבים עירוניים רואה לנגד עיניו בדרך כלל את שגרת החיים של הגברים, בעוד שהצרכים וההרגלים של הנשים נדחקים לפינה. כיצד נראית עיר פמיניסטית?
 

סצנת הג'אז הגרמנית חיה ובועטת. גם לאחר שנתיים של קורונה היא מגוונת וחדשנית עד מאוד. למרות תמיכה ממשלתית באומני הג'אז בתקופת הקורונה הפגיעה בהם הייתה ממשית: מועדונים נסגרו, פסטיבלים, הופעות וקונצרטים בוטלו. עובדים איכותיים מתעשיית האירועים, במיוחד מהתחום הטכני ומתחום המזון, עשו הסבה מקצועית, רק מעטים מהם שבו לתעשיית האירועים עם תום הסגר.

הם אוספים, ממיינים וסוחבים חומרים שניתנים למחזור. ללא 300,000 אוספי הפסולת הללו, היה המטרופולין של מומבאי שוקע בהררי אשפה.

ישנם דוכני מזון רבים במומבאי, אולם רק מעטים מהם מנוהלים בידי נשים. קואופרטיב הנשים Kutumb Sakhi הוא יוצא דופן. דוכני המזון גם מגישים מאכלים ביתיים טעימים וגם מאפשרים לנשים לפרנס את משפחותיהן.
 

דימויים מגדריים סטריאוטיפיים רווחים בספרות המערבית מקדמת דנא. מיתוסים ואגדות, ספרות קלאסית ומודרנית מלאים בגיבורים אמיצי לב ובדמויות של נשים הסובלות סבל ממושך. מה קורה פה ועל מה בעצם מתנהל משא ומתן?


 

לאחר בכורתה כדרמת אודיו בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי יפו 2020 היא גם הוצגה במסגרת העונה ה-30 של תיאטרון גשר ב-2021
מחודש מרץ להאזנה חופשית במסגרת הפרויקט הרב שנתי שלנו "אל תגידו לי איך להיות אישה" ולכבוד יום האישה הבינלאומי. 

גיוון ודאי אינו עניין פשוט אך הוא יפה במובנים רבים. הדרך לשוויון אינה אמורה להיות מבוך אלא קהילה המכילה את כולם, מעין "גינה קהילתית". מיכאלה דאדליי טוענת במאמר כי תנועת הנשים תוכל להתקדם באופן ממשי רק אם נבין שמדובר בפמיניזם הצטלבותי. 

תקיפות במהלך מפגשי ליהוק, סצנות אונס לא מתוכננות על הסט: גם תעשיית הקולנוע לא נקייה מאלימות מינית. סרט הקולנוע החדש של הבמאית אליסון קוהן מראה את ההשפעה שיש לכך על הקורבנות: בסרט " The Case You" מספרות חמש נפגעות על מה שעברו.  
 

רבים מניחים כי אפליה מגיעה מבחוץ. אולם כולנו מפנימים מיזוגניה. מהיכן זה מגיע?

מזה ארבע תקופות כהונה גרמניה נשלטת בידי אישה: קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל היא גם האישה הראשונה המכהנת במשרה פוליטית רמה זו. עם זאת כהונתה לא הובילה לשיעור גבוה יותר של נשים בפוליטיקה כפי שמציינת חוקרת מדעי המדינה, ברברה הולנד-קונץ. בריאיון היא מסבירה כיצד מכסות עשויות לסייע, עוד כמה זמן יחלוף עד שנשים יזכו לייצוג שוויוני בפוליטיקה ומדוע אחת הסיבות לכך שגרמניה נמצאת במצב כה גרוע היא בשל ההשוואה למדינות אחרות.

בכל העולם מנצלים, בוזזים ומזהמים את הטבע. אולם כיצד זה קשור לפטריאכריה ולאופן שבו אנו מבינים את האדם? האמנית והחוקרת הברזילאית מארי פרגה מתבוננת בסביבה מנקודת מבט אקופמיניסטית ומוצאת תשובות לשאלות אלו. 

האם תהיתם אי פעם מי היו הנשים שטבעו מטבעות לשון כמו "הבטן שלי שייכת לי!" או שייסדו את העיתונים הפמיניסטיים הראשונים? בארכיון הנשים הגרמני הדיגיטלי (Digitales Deutsches Frauenarchiv) ניתן למצוא מידע על תולדות תנועת הנשים הגרמנית - לראשונה באופן מקוון.

את היטו שטיירל כמעט בלתי אפשרי לקטלג בז'אנר אמנותי אחד: היא יוצרת סרטים, אמנית חזותית וסופרת. יצירותיה בעלות הביקורת החברתית הפכו אותה לשם מוכר במדינות רבות בעולם.  

בגרמניה יש קנצלרית מאז שנת 2005. אולם לאור העובדה שאי שוויון בחברה עדיין קיים הסופר
דומיניק אוטיאנגה שואל: האם גרמניה אכן מוכנה למנהיגה נוספת כפי שנראה במבט ראשון?

האם הפמיניזם של תרבות הפופ והלייף סטייל באמת משחרר אותנו? ואם כן, מי זה בעצם ה"אנחנו" הזה? הכתבת הברלינאית שלנו מרגריטה טסומו (Margarita Tsomou) כתבה מניפסט פמיניסטי בעיצומו של הסגר. ובגלל שבחוץ הכל סגור, היום היא לוקחת אותנו אל עולם המחשבות שלה.

כותבת הטור שלנו שרון דודואה אוטו בריאיון: היא משוחחת על הרומן החדש שלה „Adas Raum“  ומהרהרת בסוגיית הייצוג והשקיפות בספרות

גרמניה חוגגת מאה שנה למתן זכות הבחירה לנשים, אך הכוח הפוליטי עדיין אינו מתחלק בצורה שוויונית. באף פרלמנט בגרמניה אין ייצוג מספרי שווה לנשים. יוזמות כגון זו של מכללת הלנה ובר שואפות לשנות את המצב הזה.

הבמאיות בגרמניה סובלות מתת-תעסוקה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. כדי לשנות זאת, הוקמה בשנת 2014 האגודה "בימוי לפי מכסה" אשר פועלת לשוויון הזדמנויות. הדיון בסוגיה זו עדיין נמשך. 

דמויות נשיות שמעצבות את התנהגותן בהתאם למבט הגברי משקפות בסרטים רבים חברה אשר מחנכת נשים מזה מאות שנים כדי לְרָצוֹת. מריה שרדר שופכת אור על משטר המבטים הזה בסרטה המשעשע והחכם "אני האיש שלך".

מהו יחסם של כינויי הגוף בגרמנית לשפה שוויונית מבחינה מגדרית? שרון דודואה בוחנת את הסוגייה תוך השוואה לכמה שפות - ויש לה הצעה. 

כוכבית המגדר היא סלע המחלוקת - גם הנינג לובין נוקט עמדה בוויכוח הסוער. הוא סבור שעלינו להנמיך את הלהבות ולקיים דיון אובייקטיבי סביב סוגיית המגדר.

בעלת הטור החדשה שלנו שרון דודואה תקדיש את חיבוריה לסוגיית הדקדוק כשיר הלל לשפה. בחיבורה הראשון היא עסקה בפעלים ובהשפעתם המשחררת.

הבימאית אופירה הניג היא אחת מיוצרי ויוצרות התיאטרון הבולטים ביותר בישראל זה שנים רבות. בעשור האחרון היא נעה בין ישראל לגרמניה, מסרבת לעבוד עם מוסדות ממשלתיים בישראל ויוצרת באופן עצמאי יצירות במה פוליטיות/אישיות יחד עם אנסמבל שחקנים.