ניתוח שוק
יש אינספור סיבות ללמוד שפה

עד כמה גדול הרצון בקרב ישראלים ללמוד שפה זרה? ועד כמה גבוהה רמת העניין בגרמנית? סקר של מכון גתה ישראל מספק תשובות.
 

מאת סדריק דורין

עבור אופק ישראלי (26), ללמוד שפה זרה זה כמו לפתוח דלת: "כשאתה מדבר בשפה של מישהו אחר, הגישה אליו נעשית מיד הרבה יותר טובה. השיחות מקבלות עומק, ואפשר להבין הרבה יותר טוב את המאפיינים הייחודיים של אותה תרבות." לאחר שלמד אנגלית וערבית בבית הספר, התובנה הזו הובילה את אופק ללמוד ספרדית, ובסופו של דבר גם גרמנית, שאותה בחר ללמוד במכון גתה בתל אביב. 

Ofek Israeli צילום: סדריק דורין © מכון גתה ישראל


לרינה פודוליאנו היה מניע נוסף שדחף אותה להירשם לקורס שפה. "ככל שנעשים מבוגרים יותר, כך חשוב יותר להמשיך ולאמן את המוח", אומרת רינה בת ה-68. "ללמוד שפה זה אימון אידיאלי. חוץ מזה, תמיד אהבתי גרמנית, ויש לי אפילו קשר רגשי חיובי אליה בזכות קרוב משפחה שמאוד יקר לליבי."

 
Rina Pdoleaunu Foto: Cedric Dorin © Goethe-Institut Israel

בין אם בשל ההנאה שבלמידה או בשל הרצון לרכוש ידע נוסף עבור המקצוע, יש הרבה סיבות ללמוד שפה. בסקר רחב היקף שנערך באופן מקוון והקיף כ-1,000 משתתפים שנבחרו לפי חתך מייצג, מכון גתה ישראל ביקש לברר: עד כמה גדולה הנכונות בישראל ללמוד שפה זרה? ועד כמה היא גדולה כשמדובר במיוחד בלימודי גרמנית במכון גתה? במסגרת הסקר נשאלו על כך משתתפים בגילאי 16 ומעלה, ישראלים יהודים וערבים.

יותר מ-90% מהנשאלים השיבו שהם יכולים לראות את עצמם לומדים שפה זרה, ובסביבות 50% אפילו השיבו שהם "בהחלט" יכולים לראות את עצמם עושים זאת. הנכונות של אלה אשר יכולים "בהחלט" לדמיין את עצמם עושים זאת גבוהה יותר בקבוצת הגיל של של 55-16, עם ממוצע 56%, בהשוואה לקבוצת הגיל של בני 55 ומעלה (36%).

בתור הסיבות העיקריות ללמוד שפה זרה, הנשאלים השיבו "חיים/עבודה בחו"ל" (16%), בגלל "צורך" (13%), "עבור נסיעה" (11%), "עבור העבודה" (9%) ו"חיים במדינה עם הוצאות מחיה נמוכות יותר" (9%).

כ-92% מהנשאלים סבורים שיש יתרון ללמידה של עוד שפה זרה בנוסף לאנגלית. בתור הסיבות העיקריות לכך, 72% מקבוצה זו בחרו ב"שיפור של יכולת התקשורת הכללית", 60% ב"הבנה גדולה יותר של תרבויות אחרות", 53% ב"שיפור של סיכויי הקריירה בחו"ל" ו-41% ב"שיפור של סיכויי הקריירה בישראל".

בקרב אותם 90% שבאופן כללי יכולים לראות את עצמם לומדים שפה זרה, הגרמנית נמצאת במקום השישי (18%), אחרי ספרדית (44%), צרפתית (39%), ערבית (38%) ואיטלקית (32%).
גם בקרב הקבוצה של אלה שבהחלט רוצים ללמוד שפה זרה, הגרמנית נמצאת במקום השישי (7%), אחרי ערבית (21%), ספרדית (20%), צרפתית (17%), איטלקית (12%) ורוסית (9%).
עם זאת, 27% מקבוצת הנשאלים שלא שקלו בהתחלה ללמוד גרמנית כשפה זרה חדשה מחזיקים בדעה חיובית בנוגע ללימוד גרמנית. 

הסקר ביקש גם לברר: מהי האסוציאציה הראשונה שלך, כאשר אתה חושב על השפה הגרמנית? מקרב 43% מהנשאלים אשר מקשרים את השפה הגרמנית עם משהו חיובי (16%) או נייטרלי (27%), 4%, בהתאמה, נותנים בתור אסוציאציה "תרבות מעניינת, חשובה" ו"משפחה / חברים". "שפה יפה", "תרבות (חדשה)", "חשובה להרחבת הידע הכללי" היו האסוציאציות שנתנו 1% מהנשאלים עם עמדה חיובית כלפי השפה הגרמנית. האסוציאציה הנפוצה ביותר (11%) היא "גרמניה", "ברלין" ו"מקומות גרמניים". עם זאת, רוב של 57% מהנשאלים מחזיקים בעמדה שלילית כלפי השפה הגרמנית: 25% נותנים בתור אסוציאציה ראשונה "שואה/אנטישמיות", ואחריה "שפה שקשה ללמוד" (18%) ו"שפה לא יפה" (7%).  

מתוך אלה שרוצים ללמוד גרמנית, 71% השיבו כי המוטיבציה הגדולה ביותר לכך היא "להרחיב את הידע הכללי". ראוי לציין כי 33%, כפול מאלה שרוצים ללמוד שפות זרות אחרות כגון ספרדית, צרפתית, איטלקית וערבית, רוצים ללמוד גרמנית "בגלל חברים או משפחה". 16%, בהתאמה, רוצים לעשות זאת "בגלל חיים בחו"ל" ו"בגלל לימודים בחו"ל". 

91% מהנשאלים אשר שוקלים ללמוד גרמנית השיבו כי הסיבות העיקריות לרצות לעשות זאת במכון גתה הן שהוראת השפה במכון מתבססת על הידע והשיטות המדעיים החדישים ביותר, ושאת יכולות הדיבור, השמיעה, הקריאה והכתיבה מלמדים ומתרגלים במכון על בסיס סיטואציות יומיומיות ובאמצעות טקסטים אותנטיים.

עבור 85% מהנשאלים הללו, יתרון נוסף הוא שהתעודות של מכון גתה מוכרות בכל רחבי העולם ונחשבות למסמך המעיד על איכות בעיני מעסיקים, אוניברסיטאות ומוסדות חינוך נוספים. 
 
בתשובה לשאלה, מהו סוג הלימוד שאותו היו מעדיפים אלה שרוצים ללמוד גרמנית, 35% השיבו "למידה עם מורה בכיתה", 30% העדיפו מודל משולב של "למידה מקוונת ולמידה בכיתה", ו-21% "למידה מקוונת עם מורה". רק 14% העדיפו "למידה מקוונת ללא מורה".  

כשנשאלו מדוע לא למדו עד היום שפה זרה כלשהי, 65% מהנשאלים בממוצע ציינו חוסר זמן, כ-40% סיבות כלכליות, וכ-25% בממוצע השיבו כי עדיין לא מצאו מקום והיצע מתאימים ללמידה.
במסגרת הפילוח הדמוגרפי של אלה שאומרים שהיו רוצים ללמוד גרמנית במכון גתה, הנכונות לכך בקרב ערבים ישראלים היא כמעט כפולה, עם שיעור של 64%, בהשוואה ליהודים ישראלים עם שיעור של 35%. מתוך היהודים הישראלים, הנכונות ללמוד גרמנית במכון גתה היא הגבוהה ביותר בקרב אלה שמגדירים עצמם כ"חילונים" (41%), ולאחר מכן בקרב אלה שמגדירים עצמם כ"מסורתיים" (32%) ו"דתיים" (26%).