זכות הבחירה לנשים
לעצור את ההתקדמות לאחור

גרמניה חוגגת מאה שנה למתן זכות הבחירה לנשים, אך הכוח הפוליטי עדיין אינו מתחלק בצורה שוויונית. באף פרלמנט בגרמניה אין ייצוג מספרי שווה לנשים. יוזמות כגון זו של מכללת הלנה ובר שואפות לשנות את המצב הזה.

מאת רומי קוניג

אפשר ממש להרגיש את הלחץ, לחוש את העוצמה החונקת והמקיפה: שני מחוכים בצבע לבן בוהק, שלאורכם מסילות קשיחות העשויות מעצמות לווייתן, יחד עם קרסים ולולאות קטנים ונוקשים. אלה הם הפריטים הראשונים שמבטו של המבקר אמור לנחות עליהם, בשעה שהוא נכנס לתערוכה הקרויה "בחירת הנשים!". הדימוי הזה נבחר במודע: "גם בתחילת המאה הקודמת המחוכים עדיין הגבילו את הנשים וצמצמו את היכולת שלהן לנוע בחופשיות", מסבירה ההיסטוריונית דורותי לינמן, אשר אצרה את התערוכה עבור המוזיאון ההיסטורי בפרנקפורט במסגרת פעילותה כאוצרת עצמאית. התערוכה, שנפתחה בסוף אוגוסט 2018, עומדת במרכז הקמפיין "מאה שנה לזכות הבחירה לנשים". תערוכה זו, אשר משתרעת על פני 900 מ"ר ומקיפה 450 פריטים, מקדישה עצמה לחלוצות שנאבקו למען מתן זכות בחירה לנשים בגרמניה, ועוקבת אחר סיפורן עד לתאריך 19 בינואר 1919 – היום שבו הותר לראשונה לנשים בגרמניה לבחור ולהיבחר. בנוסף, התערוכה סוקרת את ההתחלה החדשה של הדמוקרטיה במדינה לאחר שנת 1945, כששוויון הזכויות בין גברים ונשים עוגן בחוקת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

"אנחנו מתקדמים לאחור"

כרזת בחירות משנת 1919 הקוראת לנשים לצאת ולהצביע. | צילום: © Historisches Museum Frankfurt
עבור חוקרת מדע המדינה הלגה לוקושאט, המשמשת כיו"ר עמותת "האקדמיה האירופית של ברלין למען נשים בפוליטיקה ובכלכלה" (EAF), התערוכה אקטואלית ורלבנטית במידה רבה מאוד. "כמובן שנשים בפוליטיקה אינן נחשבות היום לדבר חריג", היא אומרת, "אך הן גם עדיין לא הנורמה. עד היום, אין אף פרלמנט בגרמניה ששורר בו איזון מספרי, כלומר שוויון, בין נשים וגברים – ומדובר במאה שנה אחרי 1919."
היא מוסיפה כי גם ברמת השלטון המקומי, נשים פוליטיקאיות מהוות רק רבע מכלל הנציגים הנבחרים, ועשרה אחוזים בלבד ממשרות ראשי הערים מאוישים על ידי נשים. בפרלמנט הפדרלי של גרמניה, הבונדסטאג, אחוז הנשים הנוכחי מתוך כלל חברי הפרלמנט עומד על 30.9% - שיעור נמוך שמשתווה ברמתו לזה שהיה לפני 19 שנים, ונמוך בשבעה אחוזים מאחוז הנשים שכיהנו בפרלמנט האחרון. "המשמעות היא שלא מדובר רק בדריכה במקום, אלא בנסיגה."
את העובדות הללו מאשרת גם הפוליטיקאית המקומית רוזמרי הייליג, המשמשת כממונה לענייני איכות סביבה ונשים בעיר פרנקפורט שעל המיין. בין השנים 2011-2006 כיהנו נשים בתפקידים בכירים במערכת השלטון המקומי בפרנקפורט - כראש המחוז, ראש העיר וראש המועצה העירונית. "אך מאז אותה עת, שיעור הנשים באסיפת הנבחרים העירונית שלנו צנח בעשרה אחוזים." 
 

לעשות יותר למען חיזוק הפוליטיקאיות ברמה המקומית  

על מנת לעודד כניסה של נשים לפוליטיקה המקומית ולפוליטיקה בכלל, עמותת EAF הקימה בשנת 2011, תחת חסותה של הלגה לוקושאט ובתמיכת המשרד הממשלתי לענייני משפחה בגרמניה, את "מכללת הלנה ובר" (HWK). האישה שיוזמה זו קרויה על שמה היא פעילת זכויות הנשים והפוליטיקאית הלנה ובר, אחת מתוך 37 נשים שבשנת 1919 החלו לכהן לראשונה בפרלמנט הגרמני. שלושים שנה מאוחר יותר, לאחר מלחמת העולם השנייה, השתייכה ובר למועצה הפרלמנטרית, ובמסגרת זאת פעלה למען הכנסת סעיפים לחוקה הגרמנית אשר מכירים בשוויון זכויות, יחד עם שותפותיה למאבק פרידה נדיג, אליזבת זלברט והלנה וסל. "ארבע הנשים הללו נחשבת כיום ל'אמהות החוקה' ", מסבירה לוקושאט. "הן היו חייבות להיאבק ולהילחם על מנת ששוויון הזכויות יעוגן בחוקה. אך הן הצליחו בכך רק בהיבט של לשון החוק. במציאות, עבר עוד זמן רב עד ששוויון הזכויות הושג בפועל."
  חברת הפרלמנט הלנה ובר מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית דנה בשנת 1956 עם הקנצלר הגרמני קונראד אדנאואר ועם חברי פרלמנט נוספים על חוק חובת השירות הצבא הגרמני. | צילום: © picture-alliance / dpa
לדברי לוקושאט, גם כיום הנשים עדיין נאלצות – שוב – להילחם, בין אם מדובר בתפקיד נחשק בתעשייה או בתוך המפלגה כדי להתקדם במעלה הרשימה. עמותת HWK מארגנת תכניות "מנטורינג" וסמינרים לפוליטיקאיות שנמצאות בראשית דרכן הפוליטית, מדריכה אותן כיצד לחזק את האסרטיביות שלהן ומייעצת להן כיצד להתנהל מול אמצעי תקשורת, יריבים פוליטיים ומבקרים. "אנחנו גם מלמדים אותן לחפש אחר בני ברית". לוקושאט אומרת כי הנשים שנמנו עם תנועת הנשים הראשונה לפני מאה שנה כלל לא הזדקקו לדבר דומה: החלוצות היו מקושרות היטב ביניהן ושיתפו פעולה זו עם זו, תוך התעלות מעל להבדלים בהשתייכות המפלגתית, באמונה הדתית או במקום המוצא הגיאוגרפי שלהן.  

יוזמות למען כוח נשי גדול יותר

המכללה איננה הגוף היחיד המגלה מעורבות בתחום זה. הן בגרמניה והן במקומות נוספים ברחבי העולם קמו יוזמות התומכות בנשים. יוזמות אלה משתתפות בדיון הציבורי שעוררה תנועת Metoo, ונאבקות למען שכר הוגן או למען היכולת לשלב בין קריירה מקצועית לחיי משפחה. הארגון Female Future Force, שהוקם על ידי העורכת של הפלטפורמה הדיגיטלית Edition-F, נורה-ונסה ווהלרט, ועל ידי סוזן הופמן, מגדיר עצמו כתנועה "למען העצמת נשים". באירוע הנטוורקינג של הארגון, שהתקיים לאחרונה תחת השם Female Future Force Day, השתתפו כ-4,000 מבקרים. ובינתיים בבלגיה, יוזמת הנשים "Brussels Binder" בונה בנק נתונים של עיתונאיות ונשים המתמחות בנושאים פוליטיים. דוברות הארגון סקרלט ורגה וג'וליאנה שמידט מסבירות כי המטרה היא לשים קץ להיעדרן "המסתורי" של נשים מהדיון הפוליטי המתקיים בבריסל.

"אין לי ספק שתנועת הנשים תמשיך להתקיים גם בעתיד ככוח חיוני, ותתמלא בתכנים חדשים על ידי הדור הצעיר", אומרת לוקושאט. היא עצמה נאבקת כיום יחד עם עמותת EAF למען חקיקת חוק שוויון מספרי שיקבע "מכסת נשים" במערכת הפוליטית. וכך, הדברים שאמרה לפני מאה שנה מארי יוכאץ', אישה נוספת שנבחרה לפרלמנט בשנת 1919, נראים היום כמעט נבואיים: לפי הציטוט מדבריה, שמתנוסס יחד עם תמונת דיוקן על גבי דגל בתערוכה בפרנקפורט, "זכות הבחירה עדיין אינה הופכת את האישה לחופשיה".

  נשים המכהנות כחברות פרלמנט כבר מזמן אינן נחשבות למראה חריג בבונדסטאג הגרמני, אך גם כיום הן נמצאות בתת ייצוג מספרי. | צילום: © picture alliance / Anngret Hilse / SvenSimon