ניהול מים עירוני
"מים זורמים" וחווה צפה

ערים צומחות ברחבי העולם ובעקבות כך עולה גם צריכת מי השתייה. כיצד תוכלנה ערים להפוך את ניהול המים שלהן לבר קיימא? להלן כמה רעיונות.

מאת פטרה שנהפר (Petra Schönhöfer)

מי שתייה חינמיים מבעבעים מ-132 מזרקות ציבוריות בברלין. מפיקים כ-90 אחוזים מכל מי השתייה בעיר עצמה. | צילום: © Adobe

ברלין, גרמניה

מחזור המים בברלין ייחודי בגרמניה: יותר מ-90 אחוזים ממי השתייה מגיעים מתוך שטחה של העיר. מחזור המים העירוני כולל לא רק מי הברז בבית אלא גם מים, המבעבעים מ-132 מזרקות ציבוריות כ"מים זורמים" המסופקים בחינם. ניהול המים המתוחכם של ברלין מצריך רשת ביוב בעלת 154 תחנות שאיבה, כ-9,600 ק"מ של רשת ביוב וכ-1,170 ק"מ של צנרת. העיר פיתחה שיטות עבודה יעילות, כגון מיכלים לאגירת מים בנהר השפרה, מסנני אדמה לטיפול במי גשמים או מערכות מיחזור מים אפורים רבות ומערכות לניצול מי הגשמים בבתים ובמשרדים. תאגיד המים הברלינאי, החברה העירונית הגדולה בגרמניה, מצליח אף להפיק דשן ממוחזר ידידותי למים מבוצת ביוב. בין היתר, מפחית דשן זה את צמיחת האצות בסביבה המימית.
סינגפור: הצמחייה השופעת והפארקים העירוניים כמו פארק פורט קנינג שבתמונה הפכו לאזורים ירוקים ופסטורליים עבור התושבים. | Photo (detail): © Adobe/Angelika Bentin

סינגפור

סינגפור היא עיר ירוקה באופן מסורתי. מאז הכרזת העצמאות בשנת 1965 מתמקדת הממשלה  בהפיכת עיר-המדינה ל"עיר גנים". ירק שופע מטהר את האוויר וניהול המים הפך למודל לחיקוי עבור העולם כולו. אט אט נוצרו  כ-8,000 קילומטרים של נתיבי מים ו-17 מאגרי מים. לפני חמישים שנה הייתה המטרופולין, המאכלסת חמישה מיליון תושבים, תלויה עדיין במידה רבה בשכנה מלזיה לאספקת המים שלה, ואילו כיום סינגפור מייצרת מים מתוקים בעצמה באמצעות שלושה תהליכים: טיפול והשבה של מי שפכים, מערכות לאיסוף מי גשמים והתפלת מי ים. מי הגשמים מטופלים באמצעות צמחים ואדמה ללא שימוש בכימיקלים. הם מקדמים את המגוון הביולוגי ומועילים לפארקים העירוניים, שהופכים לאזורים פסטורליים עבור התושבים.
התעלות הרבות באוגסבורג מספקות אנרגיה מתחדשת והגשרים הקטנים מעשירים את הנוף העירוני של העיר העתיקה. | צילום: © Adobe

אוגסבורג, גרמניה  

בשנת 2019 הכירה אונסק"ו במערכת ניהול המים ההיסטורית של העיר אוגסבורג כאתר מורשת עולמית. המתקנים יוצאי הדופן לשימוש במים זורמים ואספקת מי שתייה נוסדו בין המאה ה-15  לתחילת המאה ה-20,  וביניהם מגדל המים העתיק ביותר וכן מפעל המים העתיק ביותר בגרמניה (1901/1902). רשת התעלות ההיסטורית נבנתה בעת שתעשיית הטקסטיל שגשגה באוגסבורג. היא שרדה עד היום למרות דעיכת ענף התעשייה הזה במאה ה-20. אוגסבורג הייתה ונותרה עיר של מים: התעלות הרבות שלה מספקות אנרגיה מתחדשת, שכן הן מתאימות במיוחד להפקת חשמל באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית, בשל הספיקה הניתנת לוויסות בקלות. נוסף על כך, המים הזורמים והגשרים הקטנים הרבים מעשירים את הנוף העירוני של העיר העתיקה.
בחווה הצפה של רוטרדם מגדלים 35 פרות ברפת על המים. | צילום: © picture alliance/Mike Corder/AP Photo

רוטרדם, הולנד

לעיתים מים רבים מדי מהווים בעיה בדיוק כמו מים מעטים מדי. זה המקרה של עיר הנמל ההולנדית רוטרדם, שנמצאת ברובה בגובה שבעה מטרים מתחת למפלס הים. עליית פני הים הנובעת משינויי האקלים כבר מורגשת. כדי להגן על העיר, יש לרוטרדם  מערכת מחסומי מים מרשימה ואת מחסום גל הסערה האדיר ביותר שנבנה בעולם, ה-Maeslantkering. גינות גג נועדו לאיסוף מי גשמים נוספים, כך לדוגמה חוות הגג DakAkker בשטח 1,000 מ"ר, שמכילה כמעט 60 ליטר מים למ"ר, שמציעה קירור טבעי ומשמשת לגידול מזון. "החווה הצפה" ברוטרדם יוצאת דופן עוד יותר: מגדלים בה כיום  35 פרות  ברפת על המים. בחווה הצפה אוספים ומסננים מי גשמים לצורך השקיית הפרות. כמו כן מפיקים חשמל ממתקנים סולאריים צפים.
פארקי טבע נקיים והקרבה למים מעצבים את החיים ב-Hamarby Sjöstad בשוודיה. | Photo (detail): © Adobe

שוודיה ,Hammarby Sjöstad

בשנות ה-90 היה המקום עדיין אזור תעשייה מזוהם, אולם חל בו שינוי מהותי בשנת 2004 עם הגשת המועמדות לאירוח האולימפיאדה. Hammarby Sjöstad שוכנת כמה קילומטרים דרומית למרכז שטוקהולם. אמנם Hammarby Sjöstad לא נבחרה לארח את האולימפיאדה אך  המקום הפך לחלוץ בתחום הסביבה ומשמש מודל לחיקוי. פארקי טבע נקיים והקרבה למים מעצבים את חייהם של כ-30,000 התושבים. ניהול המים מהווה אף הוא מודל לחיקוי: מי השפכים של 900,000 תושבי שטוקהולם מטופלים במכון לטיהור שפכים. החום שמופק במקום משמש לחימום בתים והמים הקרים משמשים לקירור מחסני הסופרמרקט. בוצת הביוב שנותרה הופכת יחד עם הפסולת האורגנית לביוגז ידידותי לסביבה.
מעיין הגיחון למרגלות הר הבית סיפק מי שתייה לירושלים במשך אלפי שנים. כיום מערכת המנהרות העתיקה ובריכת השילוח הם חלק מפארק ארכיאולוגי ייחודי. | צילום: © Adobe

ירושלים, ישראל

מחסור במים מהווה מקור לסכסוכים בישראל מזה כמה עשורים. הבעיה אף החמירה  לאחרונה שכן תקופות הבצורת נעשות ארוכות יותר ותכופות יותר. מצוקת המים הזאת הובילה לפתרונות יצירתיים: מערכות השקייה ממוחשבות משקות את השדות בארץ. במתקני התפלה משמשת אוסמוזה הפוכה להשגת מי שתייה ממי ים, המכסים כמחצית מצריכת המים כולה. ישראל היא אלופת העולם בטיפול בשפכים: נעשה שימוש חוזר ב-75 אחוזים מהשפכים, בעיקר בחקלאות. כ-15 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל, כמיליון איש, מתגוררים בירושלים. כאן, במשך אלפי שנים, סיפק מעיין הגיחון באפיק נחל קדרון שלמרגלות הר הבית מים מתוקים. כיום, מהווים מערכת המנהרות העתיקה ובריכת השילוח  חלק מפארק ארכיאולוגי ייחודי. תאגיד המים והביוב "הגיחון" זכה בפרסים על קידום איכות הסביבה, חיסכון במים וקידום מודעות לאיכות המים בקרב האוכלוסייה, לדוגמה לצורך תחזוקת מיכלי המים הפופולריים על הגגות.
מבט על גשר שער הזהב מאמריוויל: העיירה הקטנה במפרץ סן פרנסיסקו ידועה בגישה יוצאת דופן לניהול מים בר-קיימא. | צילום: © Adobe

אמריוויל, ארה"ב

העיירה הקטנה במפרץ סן פרנסיסקו נודעה בעיקר כמטה של ​​אולפני הקולנוע של "פיקסאר". אמריוויל שוכנת במדינת קליפורניה, העומדת כבר שנים בחזית ההגנה על הסביבה ואנרגיה מתחדשת בארה"ב. העיירה הקטנה זוכה לתשומת לב גם בזכות ניהול המים הבר-קיימא שלה. כדי לנצל את מי הגשמים באופן מיטבי  לא הסתפקה העיר רק בבורות מים ובמיכלי מים, אלא גם דאגה להרחיק מכוניות חונות מהרחוב, פשוטו כמשמעו. הודות לחניוני ענק עם גגות ירוקים, יש כיום פחות צורך במקומות חנייה במרכז העיר. לצד מסעות פרסום ציבוריים גדולים בנושאים כמו ביוב וחיסכון במים, נהנים התושבים  גם מתכנית נוף מיוחדת. בזכות צמצום האשפה והפחתת השימוש בדשנים, בין היתר, נשמרנוף המפרץ. וכך לא רק איכות החיים משתפרת אלא נוצר גם מגוון ביולוגי חדש לאורך מפרץ סן פרנסיסקו.